מוכרחים להיות שמח4
New member
קרה משהו ואני רוצה לחוות את הרגש במקום לחשוב על רציו
היום הייתי במצעד. בסיומו ראיתי את ד׳ חבר קרוב של האקס. מעולם לא אהבתי אותו ואני חושב שמאז הפרידה דברתי איתו פעם או פעמיים והוא תמיד שמח לאיד בעיני שאני עדיין רווק.
יותר מהכל - אני רוצה לשהות בסערת רגשות שקרתה לי.
אני רוצה לעצור. לא לחשוב על מה אני עושה. על רציו. על למה אני מגיב כך או אחרת.
אני רוצה לשהות ברגש. לחוות. להרגיש.
איך אתם מציעים לעשות זאת פרקטית (אני יודע שאני מבקש את הכמעט בלתי אפשרי)
הוא אמר לי משהו בצורה מאוד מטלטלת והייתי מוצף בסערת רגשות מטורפת:
איך התגעגעתי אליך. אולי תקפוץ מתישהו לקפה.
אני והבן זוג שלי מאוד מתגעגעים אליך. רק השבוע דברנו על זה שאתה הרבה יותר טוב מהחדש.
(חדש? מה אתה מדבר?)
המשכנו לדבר. ואז הייתי נורא סקרן ושאלתי אם זה אומר שלאקס שלי יש בנזוג חדש
והוא אמר שכן. שהוא חושב שאני יותר מוצלח מהחדש. אבל דאג להגיד לי את השם של החדש וגם שהם ראו אותי פעם. והאקס ניגש להגיד לי שלום כשהוא מסתיר את החדש שלו - כי הוא הרגיש לא בנוח.
למה אני צריך לדעת את זה?
לא חיבוק. לא מצטער אם ספרתי לך משהו כואב. פשוט סיפר וחייך.
כאילו כלום. חצי שנה לא דברת איתי מה עכשיו לתת לי אינפורמציה כזו?
מה שמוזר זה אגב שאני חושב שאני יצאתי עם הבחור החדש של האקס. ושפכתי בפניו את הלב על האקס שחסר לי והכל. אבל יותר מהכל הרגשתיש אין לי משיכה אליו ושהוא לא בשבילי. אז יש משהו מנחם בזה שאני כבר הייתי שם ומתוך בחירה החלטתי לא לצאת איתו
אגו נטו.
לא ידעתי אם לכעוס- על האקס שכבר מסוגל להכנס למערכת יחסים בעוד אני לא מצליח להעביר דייט בלי לחשוב עליו.
כעסתי על ד׳ - שהציג את הדברים בצורה מאוד רכלנית. שמחה לאיד.
כעסתי על עצמי - שנפלתי בפח ודובבתי אותו
כעסתי על כמה חברים שהגיבו בצורה מאוד קרה למשברון שאני עובר.
הייתי נורא סקרן להבין אם הוא פעל ממניע זדון או בתום לב. זה ממש מסקרן אותי. כי אם זה היה בזדון - אולי זה נותן לי עוד סיבה לא לחזור לאקס. כי הוא מסתובב הרבה עם ד׳ הזה.
לא ידעתי אם להיות מוחמא ורגוע- כי אני מכיר את הבנזוג החדש של האקס. ואני מרגיש הרבה יותר מוצלח ונאה ממנו בהרבה מובנים. אז לא הרגשתי מאוים. חשבתי ״מזל שזה רק הוא״ לפחות גם האגו נפגע רק חלקית.
אולי הרגשתי אופטמיות- זה רק ריבאונד. זה יעבור. שיהיה להם בהצלחה- אני בטוח שהסביבה של האקס העדיפה אותי ואני בטוח שהחדש יתקע בדברים דומים למה שאני נתקעתי עם האקס.
הייתי עצוב. בכיתי קצת.
הרגשתי תסכול. בגידה. פגיעה באגו.
בלבול.
מצד שני גם שביב של אופטמיות ושמחה- אולי זה ישחרר אותי מלחשוב על האקס.
אני מרגיש תסכול שאף אחד לא נותן לי תחשות חיבור ואהבה הדדית כמו שהיה לי עם האקס. מסיבות שונות (אני הרגשתי חוסר התגמשות לקראתי והוא לקראתו) נפרדנו.
והנה כמה עלוב אני, מנסה לחזור על ארבע לאקס. או מנסה רק להבין איפה אני יכול לרצות אותו יותר.
אני ישר חושב בראש איך המטפל שלי יגער בי שבכלל פניתי להגיד לו שלום. ואיך בכלל נפלתי למלכודת של ד׳.
היום הייתי במצעד. בסיומו ראיתי את ד׳ חבר קרוב של האקס. מעולם לא אהבתי אותו ואני חושב שמאז הפרידה דברתי איתו פעם או פעמיים והוא תמיד שמח לאיד בעיני שאני עדיין רווק.
יותר מהכל - אני רוצה לשהות בסערת רגשות שקרתה לי.
אני רוצה לעצור. לא לחשוב על מה אני עושה. על רציו. על למה אני מגיב כך או אחרת.
אני רוצה לשהות ברגש. לחוות. להרגיש.
איך אתם מציעים לעשות זאת פרקטית (אני יודע שאני מבקש את הכמעט בלתי אפשרי)
הוא אמר לי משהו בצורה מאוד מטלטלת והייתי מוצף בסערת רגשות מטורפת:
איך התגעגעתי אליך. אולי תקפוץ מתישהו לקפה.
אני והבן זוג שלי מאוד מתגעגעים אליך. רק השבוע דברנו על זה שאתה הרבה יותר טוב מהחדש.
(חדש? מה אתה מדבר?)
המשכנו לדבר. ואז הייתי נורא סקרן ושאלתי אם זה אומר שלאקס שלי יש בנזוג חדש
והוא אמר שכן. שהוא חושב שאני יותר מוצלח מהחדש. אבל דאג להגיד לי את השם של החדש וגם שהם ראו אותי פעם. והאקס ניגש להגיד לי שלום כשהוא מסתיר את החדש שלו - כי הוא הרגיש לא בנוח.
למה אני צריך לדעת את זה?
לא חיבוק. לא מצטער אם ספרתי לך משהו כואב. פשוט סיפר וחייך.
כאילו כלום. חצי שנה לא דברת איתי מה עכשיו לתת לי אינפורמציה כזו?
מה שמוזר זה אגב שאני חושב שאני יצאתי עם הבחור החדש של האקס. ושפכתי בפניו את הלב על האקס שחסר לי והכל. אבל יותר מהכל הרגשתיש אין לי משיכה אליו ושהוא לא בשבילי. אז יש משהו מנחם בזה שאני כבר הייתי שם ומתוך בחירה החלטתי לא לצאת איתו
אגו נטו.לא ידעתי אם לכעוס- על האקס שכבר מסוגל להכנס למערכת יחסים בעוד אני לא מצליח להעביר דייט בלי לחשוב עליו.
כעסתי על ד׳ - שהציג את הדברים בצורה מאוד רכלנית. שמחה לאיד.
כעסתי על עצמי - שנפלתי בפח ודובבתי אותו
כעסתי על כמה חברים שהגיבו בצורה מאוד קרה למשברון שאני עובר.
הייתי נורא סקרן להבין אם הוא פעל ממניע זדון או בתום לב. זה ממש מסקרן אותי. כי אם זה היה בזדון - אולי זה נותן לי עוד סיבה לא לחזור לאקס. כי הוא מסתובב הרבה עם ד׳ הזה.
לא ידעתי אם להיות מוחמא ורגוע- כי אני מכיר את הבנזוג החדש של האקס. ואני מרגיש הרבה יותר מוצלח ונאה ממנו בהרבה מובנים. אז לא הרגשתי מאוים. חשבתי ״מזל שזה רק הוא״ לפחות גם האגו נפגע רק חלקית.
אולי הרגשתי אופטמיות- זה רק ריבאונד. זה יעבור. שיהיה להם בהצלחה- אני בטוח שהסביבה של האקס העדיפה אותי ואני בטוח שהחדש יתקע בדברים דומים למה שאני נתקעתי עם האקס.
הייתי עצוב. בכיתי קצת.
הרגשתי תסכול. בגידה. פגיעה באגו.
בלבול.
מצד שני גם שביב של אופטמיות ושמחה- אולי זה ישחרר אותי מלחשוב על האקס.
אני מרגיש תסכול שאף אחד לא נותן לי תחשות חיבור ואהבה הדדית כמו שהיה לי עם האקס. מסיבות שונות (אני הרגשתי חוסר התגמשות לקראתי והוא לקראתו) נפרדנו.
והנה כמה עלוב אני, מנסה לחזור על ארבע לאקס. או מנסה רק להבין איפה אני יכול לרצות אותו יותר.
אני ישר חושב בראש איך המטפל שלי יגער בי שבכלל פניתי להגיד לו שלום. ואיך בכלל נפלתי למלכודת של ד׳.
