קרום התא

[zacki]

קרום התא ../images/Emo41.gif../images/Emo42.gif

היי, הנה שאלה שקיבלנו לענות עליה היום: קרום התא בנוי משומן שגובל מצד אחד בציטופלזמה ומצד שני בנוזל הבין תאי, שניהם מימיים. א. מה הבעייה המתעוררת? ב. כיצד היית פותר אותה? מה שכתבתי: א. הבעייה היא שחומצות השומן הן הידרופוביות . עקב כך, במטרה לייצב את קשרי המימן, מולקולות המים יימשכו אחת לשנייה, ויערערו את יציבות קרום התא שאמור להפריד בין הציטופלזמה לנוזל הבין תאי. שאלתי: איך נמנע המצב הזה בפועל? האם יש שינוי כלשהו בהרכב המולקולה של השומן או משהו בסגנון? תודה רבה.

 

[suki da yo]

נראה לי שהבעיה היא בחלק הראשון של

התשובה, אבל אני לא הכי בטוחה. אני לא זוכרת שום בעיה בתפקוד קרום התא שנובעת מיותו הידרופובי- להפך, זה אחד הגורמים שמאפשרים לו לתפקד- וליצור את ההפרדה הזו בין הנוזל הבין תאי לציטופלזמה.. הבעיה, לדעתי, היא בהעברה של חומרים מומסים מהנוזל הבין תאי לתצוך הציטופלסמה, כשיש גורם מפריד, שהוא אמנם הידרופובי, אבל הנקודה היא שהוא אינו קוטבי, ולכן חומרים מסיסים במיים לא יתמוססו בו. הפתרון לבעיה היא בערוצי העברה, פעילים ופאסיביים. אתה צריך דוגמאות מפורטות?

 

[zacki]

אבל ההתמוססות בעצם מתרחשת כבר

מחוץ לקרום. הוא לא צריך להתמוסס בתוך הקרום. תודה על התשובה. אם אפשר מעט פירוט על ערוצי ההעברה, כיצד פועלים וכו'. תודה רבה.

 

[צפנתי]

הפתרון:

הסידור הכפול של החומצות השומניות, יש שתי שכבות שלהן, כשצד החשוף של כל שכבה הוא הצד היותר הירופילי, והצד שבא במגע עם השכבה השניה, הוא היותר הידרופובי. אני שונאת את השאלות הלא ברורות והיצירתיות כביכול של המורים לביולוגיה. בעוונותי גם אני בהכשרתי, מורה לביולוגיה, ואני מבינה מאיפה השאלות האלה נולדו....

 

[zappon]

אז ככה גם הסביבה שבתוף התא וגם

שמחוץ לה היא הידרופילית בעיקרון. מולקולות השומן הן אמפיפטיות כלומר חלק הידרופיליות והידרופוביות גם יחד.לכן המולקולות במעבדה מסתדרות בדו שיכבה עיגולית בשם מיצלה שזה בעיקרון הצורה שלהם שהן מרכיבות את התא. הצד ההידרופובי פונה אל מולקולת שומן אחרת וההידרופילי בהתאם אל תוך התא וחוץ התא. בציור הפשוט העיגול האדום זה הלחק ההידרופילי של השומן(הזרחן למשל) ןשני החוטים זה החלק ההידרופובי וזה מסתדר כעיגול,ולכן הידרופובי ילך עם הידרופובי ופילי עפ פילי

 

[KOBAYASHI]

ועוד הערונת

ערוצי העברה ב-LIPID BILAYER: חומר הידרופובי עובר לו בכיף, בתוך הקרום בלי בעיה. הבעיה היא עם חומר הידרופילי. חומר שכזה עובר דרך חלבונים שנמצאים בקרום.יש 3 סוגים, אבל אני לא זוכר כרגע.

 

[התפוז של ולנסיה]

טרנספורטרים

יש תעלות, בעיקר ליונים ומולק' קטנות. הן יכולות להיות יותר או פחות ספציפיות. יש חלבונים נשאים ספציפיים שנקשרים לחומר המועבר, כמו בהעברת גלוקוז. הם יכולים להיות פאסיביים (ללא השקעת אנרגיה) או אקטיביים (בהשקעת אנרגיה - לרוב כנגד המפל האלקטרוכימי). אני גם חושבת שהכוונה ב"בעיה" היא העברת חומרים הידרופיליים (בעיקר גדולים) דרך הממברנה.

 

[zappon]

מולקולות קטנות ולא טעונות או די

הידרופיליות כמו CO2,H2 ו-H2O יכולות לעבור את דו ממברנת השומן בדיפוזיה ובלי עזרה. חומרים טעונים או/ו גדולים יכולים לעבור בעזרת תעלות או נשאים. תעלות זה תמיד פסיבי ותלוי ש"מ ונשאים זה גם פסיבי וגם אקטיבי.