קרוע בין האשה והאח

[מוטקה צ.]

קרוע בין האשה והאח

שלום לכולם, אני במשבר מאד גדול וצריך עזרה. אשתי והאח שלי לא מסתדרים. יותר נכון להגיד שהיא לא סובלת אותו. הבעיה היא שהוא גר איתנו בבית ויש לו נכות קלה. אשתי עושה לי ולו את המוות כי כל הזמן היא רוצה שהוא ימצא דירה משלו, אבל אני מפחד שהוא לא יסתדר לבד. אין לנו עוד משפחה ורק אני מטפל בו. מצד שני היא בהריון עכשיו - ילד ראשון - והיא כל כך כועסת עליו שהיא אומרת שהיא חושבת שהיא יכולה להפיל מרב שהוא מרגיז אותה. אני הייתי רוצה שהוא ישאר איתנו, אבל היא אשתי, היא עשתה הרבה בשבילי, היא עשתה ממני בן-אדם. יכולתי להיות אפס, בלי שייכות. אני חייב לה הרבה, אני אוהב אותה.

 

[ליידילי]

אכן נקרע אתה

כאבך והדילמה שלך ניכרים. ולחלוטין לא פשוטים. לא קל לייעץ על סמך מידע מועט, ובכל זאת אסתכן בכך, בתנאי שתקח את דברי בערבון מוגבל. אני מאמינה שנוכחותו של אדם שלישי בחייהם של בני זוג בתחילת דרכם, עלולה להיות הרסנית יהא זה הורה או אח או סבתא. -אפילו ילד של אחד מבני הזוג מקשה ומכביד במידה לא מעטה - אבל זהו המקרה היחידי שבו אין לבני הזוג ברירה ובהיותם המבוגרים, עליהם למצוא את הדרך ולא על חשבונו של הילד. איך שהוא מבין השורות של הודעתך (ואני ממש מתנצלת אם אני טועה) נשמע לי שאחיך ואשתך הסתבכו במאבק כח (על גבך) והם מתחרים על ליבך. אני מציעה לך לדבר עם כל אחד מהם לחוד, ולומר לכל אחד מהם איך הריב בינהם גורם לך להרגיש. (או אולי אפילו לעשות זאת במכתב? ואז לשוחח?) אתה חייב להבהיר לאחיך שאהבתך כלפי אשתך אינה גורעת מרגשותיך ומהאיכפתיות שלך כלפיו. ובכל זאת דברים השתנו. כדי לנהל את חייכם אתה ואשתך זקוקים למידה של פרטיות . תבהיר לו שאתה דואג לו -אתה אחיו הוא חשוב לך ואתה תמשיך לעזור לו, תבהיר גם שאתה מבין שהוא פוחד שיצא נפגע מהשינויים האלו, ושאתה מצר על כך - ותעשה כל מה שאתה יכול שהפגיעה לא תהיה חמורה. אתה חייב להיות נחוש כיוון שהחיים , כפי שאתה מתאר אותם הינם בלתי נסבלים, והמצב עלו לצאת מכלל שליטה בכל רגע. בהצלחה.

 

[-Annie-]

עכשיו קראתי ומסכימה עם כל מילה.

 

[מוטקה צ.]

איך עושים את זה??

קודם כל תודה רבה לך ולאנני אין לי עם מי להתייעץ וגם הכתיבה כאן היתה לי מאד קשה. כמו שאמרת החיים ככה באמת בלתי נסבלים. הבעיה שאני אמרגיש שאין מוצא כי החיים שלנו לא כל כך פשוטים. המצב הכלכלי מאד קשה. רק אני מפרנס וגם ככה שאנחנו כולם בדירה אחת אנחנו בקושי גומרים את החודש. אחי לא עובד. הוא בן ארבעים ואני לא יודע איך אשלם על שתי דירות. הבעיה גם שלא אשתי ולא אחי אפשר לדבר אתם על זה. אחי הוא נשמה מאד גדולה, וברגע שאני רק יגיד לו מילה הוא יארוז את המזוודות שלו וילך, אפילו ישב בתחנת אוטובוס כל הלילה כדי לא לקלקל לי, ואני מפחד שהוא יפגע בעצמו לבד. אשתי, ברגע שאני רק מעלה את הנושא היא נעלבת וכועסת ואומרת לי דברים איומים שאני מרגיש נורא שבכלל אני מדבר איתה על זה. יותר מהכל אני פוחד שהיא תעזוב אותי ואני יחזור למה שהיה פעם. אנני - אמרת על זה שאני מזלזל בעצמי - זה לא ככה, זה פשוט החיים שלי. כשהכרתי אותה הייתי בתקופה קשה מאד אחרי שאבי ז"ל נפטר, והייתי ממש במחשבות אובדניות והיא הצילה אותי. אני לא יודע מה הייתי עושה אחרת, ואני לא יודע מה יהיה אם ימאס לה עכשיו מהמצב הזה והיא תלך.

 

[ברונטית]

שלום לך מוטקה, ושלום לכולם

ראיתי כאן את תגובתה של חברה ותיקה, לצידה כתבתי בפורום דומה זמן לא מועט, וללא ספק יש לה הרבה לתרום בנושא. (היי ליידילי)

רציתי, ברשותך, להוסיף מספר דברים: יש משפט האומר ש "נדוניית החיים" שאנו מקבלים - היא עובדה. השאלה היא - מה א נ ח נ ו עושים עם הנדוניה הזאת. בראש ובראשונה עליך לשבת עם עצמך ולעשות את חשבון הנפש שלך. מה חשוב ל ך יותר. ולא, אין זו שאלה אכזרית, שכן אין זה אומר שאם תחליט לצד אחד - תזניח בהכרח את השני. נראה לי שאתה חושש שחיי נישואיך יעלו על שרטון, ולא אתפלא אם אכן יהיה זה כך, ואם אהיה בוטה, וארשה לעצמי להמר על מה חשוב לך יותר לעומת הבעיה המצפונית - הרי שהייתי מהמרת על חיי נישואיך - ובצדק. נפל עליך עולו של אחיך. איש לא צעיר. האם חשבת על פניה לעזרה ? יש עובדות סוציאליות בכל עיר - וזה אחד מתפקידיהן לעזור ולמצוא פתרונות, במיוחד כשקיימת גם בעיה כלכלית. ובעניין חששך אם יוכל אחיך להסתדר - בנוסף לכך שאתה בוודאי תמשיך לדאוג לו, אני משוכנעת שבעזרת הע"ס - הוא יסתדר מצויין. ושוב - הכל נראה לך כרגע כתלוי על כרעי תרנגולת, אך הפתרון טמון בך. כיצד אתה תבחר לנווט את חייך. בהצלחה. את המשך חייך !

 

[אור באפילה]

דילמה

אכן אתה בבעיה אך אני רוצה לנסות להביא את נקודת ראותה של האשה . אמנם איני מכירה אותה אך נראה לי שיש מס´ בעיות: ראשית בנישואים טרים יחסית כל אחד מנסה לעצב את ביתו לפי חלומותיו ובדכ´ החלומות כוללים איש ואישה ולא אישה איש ואחיו אז נכון שרוב החלומות סופם להתנפץ אבל זה לא אומר שזה קל לקבל זאת ... שנית כתבת שהיא בהריון ואילו אחיך סובל מנכות, האם חשבת שאולי במגוריו בביתכם היא רואה מול עיניה את הפחדים שיש לכל אחד מאיתנו כאשר ילדו "מתבשל" האם יהיה בריא איך יראה וכו´. אני מבינה שאינך יכול מצפונית ומוסרית "לזרוק" את אחיך מביתך, אך מדוע לא תשאל את אישתך איך היא רואה את פתרון הבעיה? אולי לה בהכירה את כל הנתונים יש פתרון שכרגע בכאבך אינך רואה ?

 

[סו]

מוטק´ה

שלום בפתח דבריי אציין שאני בעלת ניסיון מאוד מועט בחיים אך עם זאת מוטקה את הזווית המסויימת שלך לגבי ההסתכלות על אישתך "היא הצילה אותי....לא יודע מה יהיה אם ימאס לה" זה משפט מוטקה גדול יותר מכל הסיפור עם אחיך האהוב אישתך צריכה להיות לידך לא כי היא "המצילה" שלך אתה חיי בזכות החלטה שלך נכון שהיא תרמה לתהליך אבל אתה נושם ומתפקד ב ז כ ו ת ך יש לי הכרות עם זווית האהבה וההצלה והערבוב שבינהם חשוב לי לבוא ולהגיד משהו למרות שזה לא מקומי הטבעי חשוב כי אהבה בצורה שאתה תופס אותה היא הצילה וכו´ וכו´ היא הרסנית אתה יודע מה שלא תרצה אישתך היקרה גם היא מודעת למקום הגדול שהיא תופסת אצלך שהיא על תקן "המצילה" "המלאך" אפילו אם לא אמרת לה דבר. אני מאוד מקווה בשבילך שהיא איתך בזוגיות לא בגלל ההנאה שלה מהתואר הרב שנתת לה אלא מתוך רגש אחר ועוד נקודה להיות נאהבת בזכות זה שאתה מפחד להיות בלעדיה או מרגיש חייב לה זה עונש כי היא לעולם תרגיש שאתה רק בגלל ש.... יש דרך ומותר להתאהב במציל או במצילה אבל חשוב מאוד לבדוק את האהבה ולא להסתפק בחצי אהבה שפכתי פה הרבה מאוד אין לך מושג כמה ההמלצה שלי היא לאוורר את האהבה מרגשות הצלה וחובה ולראות מה יש שם בלי עניין החובה וההצלה מקווה שיצאתי מובנת סו

 

[-Annie-]

...

יש לציין כי עוד לא קראתי את תגובתה של ליידילי ולכן יכול להיות אולי שאני אחזור על מספר דברים שהיא אמרה. קודם כל, יפה מאוד שאתה דואג ככה לאחיך. אבל משתמע מדברייך שהנכות הקלה שלו לא מונעת ממנו לחיות חיים מלאים ואולי הוא אפילו יכול לתמוך בעצמו, אז למה הוא עדיין איתכם? לכולנו יש שלבים בחיים- יש בלב שאתה חיי עם השמפחה ויש שלב שאתה בעצמך מקים משפחה. אלה שני שלבים נפרדים. אני לא אומרת שצריך להיות ניתוק בינך ובין המשפחה שלך אבל אתה צריך עכשיו להקדיש יותר למשפחה החדשה ולבנות אותה בעזרת המשפחה הקיימת. זהו ילד ראשון, מכאן אתם וודאי זוג טרי. אשתך רוצה לחיות איתך, לאהוב אותך, לגדול צידך, היא לא צריכה את אחיך שם. למה רק אתה תומך בו? אתה בן יחיד? אתה צריך גם לנסות להבין מה גורם לה לעתבים ולכעס הזה כלפיו. אולי הוא יכול לשנות את גישתו, אולי היא. תשבו לשיחה ותנסו לפתור את העניין ביניכם. בלי קשר לריב ביניהם, קצת הציק לי הראייה שלך כלפי בת זוגתך- ´היא עשתה ממני בן אדם. יכולתי להיות אפס....´- זה זלזול עצום בעצמך!! לאף אחד לא מגיע הזלזול הזה. רק אתה יכול לעשות מעצמך בן אדם ומישהו שיש לו ערך. אולי בגלל האהבה אליה הצלחת לעשות את זה ביתר קלות אבל זה לא בגללה. זה בגללך וחבל שאתה לא נותן את הקרדיט לעצמך. מקווה שתפתרו את העניין ביניכם. בוקר נפלא לך

 

[מוניה]

מזדהה איתך ../images/Emo53.gif

שלום למוטקה היקר. קראתי את מכתבך ומאד התרגשתי מפני שאני נמצא בבעיה דומה. רק שאצלי מדובר באמא שלי. היא גרה איתנו בבית, היא כבר מבוגרת מאד וסובלת מבעיות בריאותיות, ואשתי מפעילה עלי לחצים להעביר אותו למוסד כלשהו. אמי לא מוכנה, אבל באמת החיים בבית נהיים גיהנום. חשוב לציין שגם אני מעדיף שהיא תשאר לגור איתנו אבל אשתי מתנגדת. כל הסיפור מעכיר מאד את האוירה בבית, והזוגיות שלנו במצב רע מאד. אנחנו ישנים בנפרד כבר כמה שנים, ואשתי אומרת שכך זה ישאר עד שאמי תלך. אשמח לקבל כל רעיון מכותבי הפורום פה, בעיקר לגבי הזוגיות ואשתי - כי זה נושא הפורום.

 

[ברונטית]

למוניה

בעיקרון - מה שכתבתי למוטקה - יכול בהחלא להתאים גם לך, להבדיל מדבר אחד: משתמע שהזוגיות שלך "ותיקה" יותר, ויש בה אף סימפטומים של כעס וטינה מצטברים (ישנים בנפרד כבר כמה שנים...). אינני יודעת מה גרם לך לחכות כל כך הרבה זמן, אך מוטב מאוחר מאשר אף פעם... לדעתי, אם אכן נוכחותה של אימך בביתכם היא הסיבה ה-אמיתית למצב שנותר בינכם - עליך בראש ובראשונה לנטרל את הבעיה. אני משוכנעת שרצונך שאמך תמשיך לגור עימכם אינה נובעת מ"האוכל של אמא" שקשה לך להיפרד ממנו, אלא הבעיה היא בעיקר מצפונית. כיום יש מבחר אדיר של מקומות מקסימים שעשויים להביא שיפור ניכר גם באיכות חייה של אימך (הרבה יותר פעילות וקשר עם אנשים בגילה) - וגם לשיפור ניכר (לא בלי מאמץ...) בחיי הזוגיות שלכם. בהצלחה.

 

[ליידילי]

אכן כן

הי ברוני! טוב לראותך... וגם לקרוא את דבריך. ואכן, מוניה, דעתי כדעת ברוני. אם רק ישנה האפשרות, (ולעיתים צריך ל"המציא" אותה, ואף להתאמץ לא מעט לשם כך) הרצוי ביותר עבור כולם הינו שאמך תעבור למקום שיתאים עבורה. אין זה מתמיה שאמך אינה רוצה לעבור, רק לעיתים נדירות מוכנים אנשים קשישים לבצע שינוי שכזה. נוח לה לידך ובביתך, במקום שמוכר לה ובסביבה ידועה. מעבר כרוך בשינויים רבים ומפחידים. לא אתמה אם היא חוששת שלא תראה אתכם די- שלא תגיעו לבקר. שהיא לא תתרגל ולא תסתגל, שלא יהיה לה נוח ועוד כהנא וכהנא. אני גם מאמינה שכל כמה שזה תלוי בך, היית ברצון ממשיך להחזיקה בקרבתך. ולא רק מטעמי מצפון. -בנקודה הזו אני קצת חולקת עליך ברונטית - אני סבורה שלנוכחותה של אמא "ערך מוסף" שאולי אפילו נסתר מעיני מוניה עצמו. או מעיני כל בן או בת שהורה מצוי בביתם. נוכחות החמות (שהינה בעיה בפני עצמה). אינה מקור הבעיות היחיד בין בני הזוג.-אף שהיא גורם מעצים ומכביד . סביר להניח שבחילוקי דעות בין בני הזוג - ההורה המעורב יתמוך בצאצאו. וכך - האשה במקרה זה מוצאת עצמה מתמודדת מול שניים, בנושאים שאמורים להיות בינו לבינה. -ואף לא אחד מהם הינו "עזר כנגדה" אלא שניהם כנגדה... כמו שהדברים נשמעים, מוניה, אתהם חיים כך כבר זמן לא קצר - דבר שהופך את המצב מורכב יותר, ומסובך יותר. זה אומר שגם אם וכאשר תעבור אמך בשעה טובה למקום מתאים עדיין ידרש חריש עמוק בינך ובין אשתך. לכן עדיף לא לדחות עוד. בהצלחה.

 

[איש-ילד]

דיעה

תענוג היה לקרוא את העצות שקיבלת מליידילי, אנני וברונטית שכולן בלי יוצא מהכלל ממש לעניין ולכולן יש מכנה משותף אחד - אתה חייב לבחור! ואין כאן עניין של לבחור או לא אלא אילו אפשרויות יש לך. אנני הציעה לפנות לעו"ס שזה בהחלט נשמע לעניין. מעבר לכל זה, שים לב בין אילו שני אנשים אתה תקוע, אחיך, שאין כל ספק שהוא רואה, חווה, מבין ויודע מתעלם מהכל ונותן לך לשבור את הראש ואת המשפחה וזאת במקום לקום ולעשות מעשה כגון לדאוג לעצמו באמצעות גורמים שונים ולמזלנו יש כאלה (מחלקת הרווחה למשל) אבל מה איכפת לו ?? מה איכפת לו להיצמד כעלוקה לאחיו? אההה... הבנתי, סליחה, יש לו נכות קלה... אז מה??? נכות קלה מונעת מאדם לדאוג לעצמו? אולי עם עזרה אבל בכל זאת. אז בוא נסכם שאחיך פשוט מתעלק עליך ומנצל את טוב ליבך עד הסוף. (אלא אם לא הבנתי את המונח "נכות קלה") ומצד שני אישתך שבמקום לתמוך בך, להבין שאתה תקוע ולעזור לך לפתור את העניין ולאו דווקא ב"לזרוק" את אחיך אלא בצורה אנושית יותר (משהו כמו מחלקת הרווחה... זכור לך? הרי גם אנני דיברה על זה) אז היא מקצינה את הדברים - כפי שאתה מתאר את המצב - ויוצרת פרובוקציות ומאיימת בכך שהיא עלולה להפיל... ואתה תקוע בין שני אנשים אלו... מעל הכל קיים הפחד שאתה חי בו, הפחד מאישתך. אין כל ספק שנוכחות אדם נוסף בתוך מערכת זוגית הינה יותר מלא נוחה וכפי שאתה מתאר את מצבך הכלכלי אז ניתן להניח שבית מגוריכם אינו גדול במיוחד דבר שמקשה יותר. אז במקום לשבת ולקונן על רוע מזלך, קום ועשה מעשה וכפי שהציעו לך - יש דרך נוספת ולא רק לזרוק אותו מהבית. אגב, האם יתכן שהגורם העיקרי לכל זה זה אתה? באי יכולתך לומר "לא"? או באי יכולתך להיות גלוי עם אחיך? באי יכולתכם, של אישתך ושלך לשוחח בצורה בוגרת ותומכת? סלח לי על הבוטות בכתיבתי, הרי לא ציפיתה לשמוע מילות רחמים, נכון? בפירגון.

 

[ליידילי]

איש-ילד ???

מה תקף אותך? נראה לי שאתה וכן ברוני ואף אנני נצמדים בדקדקנות גדולה מדי להגדרה "נכות קלה"... דומה שמוטקה ניסה לומר את המינימום ההכרחי, לדעתי אינו רוצה לפרט את בעיותיו של אחיו - ויש לאפשר זאת. מעבר לכך, (ויתקן אותי מוטקה אם אני טועה) סמוכה אני ובטוחה שהאח מוכר לביטוח לאומי לרשויות וכן ליותר מעו"ס אחד/ת. סביר להניח שהוא גם מקבל קצבת נכות. המענה שרשויות השיקום יכולות להציע למי שאינו עובד בשל נכות כזו או אחרת הינו מינימליסטי במקרה הטוב. כך שהבעיה הינה בעיה אמיתית עבור כל המעורבים. איני אומרת שהרשויות אינן יכולות להציע פתרונות נוספים, (למשל הוסטל למגורים מוגנים וכיו"ב), אבל צריך לדעת לדרוש זאת. ולפני שדורשים - צריך לקבל החלטה שזה הכיוון ... האין זאת?

 

[איש-ילד]

תודה על ההערה

אהבתי כל מילה שכתבת ליידילי, דברים נכונים ונאים. מהערותייך אכן נראה כי ניכשלתי בפסקנות מיותרת ואולי אף בצדקנות ואיתך הצדק ועם מוטקה הסליחה. כאשר אדם שפונה לשמוע חוות דעת מעמיתיו מתאר מצג מסויים, סביר להניח שהוא מתאר מצג אמת ומדוייק ככל שניתן. במקרה זה, ההגדרה "נכות קלה" היא בעיני - נכות קלה להבדיל מנכות קשה לא עלינו או אפילו מהמילה הכוללנית יותר -"נכות". אכן סביר להניח שהמקרה מוכר וידוע לרשויות השונות ויתכן שאת, ליידילי, צודקת ושם המשחק הוא לדעת לדרוש. מקריאת פנייתו של מוטקה אני לומד שההחלטה למעשה נפלה או אולי ניכפתה עליו. אך איך שלא יהיה, ברורה לו המגמה ונותר הקושי בביצועה. כך שמצד אחד הוא יודע שאשתו צודקת וזכותה לחיות חיי זוגיות ללא הפרעה, אך מצד שני, כאשר הפתרון או בעצם דרך הביצוע אינו מצוי בידו - הוא מרגיש חובה לעמוד לצד אחיו כך שהוא קרוע בין שני העולמות. כך או אחרת - אין ספק שמוטקה יודע מה עליו לעשות ונותרה רק השאלה של ה"איך". האם העובדה שאתה, מוטקה, לוקח אחריות על אחיך, גורמת למעשה להנצחת הבעיה ? מאחר ולא סיפרתה שאחיך מנסה בכל כוחו למצוא פתרון הולם אחר למצבו,יושב ימים על גבי ימים במשרדי האמונים על מציאת פתרונות, הרשה לי לשאול: האם יתכן שהעובדה שלאחיך יש פתרון קל וזמין, גורמת לו שלא ישתדל בכל כוחו לפעול לציאת פיתרון אחר? מה לדעתך היה קורה אם אתה לא היית נמצא שם עבורו? האם הוא היה זרוק ברחובות או שהיה גורם כל שהוא שהיה מטפל בדבר? האם העובדה שאחיך, שלפחות על-פי הגיוני שלי, רואה את הקשיים והבעיות שמתעוררות עקב שהייתו אצלכם אינו עושה מאומה כדי לשנות את המצב,אינו מעיד על כך שיותר נוח לו "להתעלק" עליכם במקום "לבלות" שעות על גבי שעות, יום אחר יום אצל שלטונות הרווחה כדי למצוא פתרון לבעייה? האם נכון שאם אשתך היית רואה שאחיך מנסה בכל כוחו "לשחרר" אותכם מנוכחותו המעיקה עליה, היא היית מגלה סבלנות והבנה רבות יותר? תקן אותי בבקשה אם אני טועה.

 

[ליידילי]

בבקשה

וברצון. מעבר לזה נשמטה ממך הערה ותודה אחרת... שגלשה לשיפולי הדף...תנסה למצוא?

 

[מתולתלת]

מוטי

יש כל כך הרבה מקומות לאח שלך ואני חושבת שחבל להרוס משפחה בהתחלת הדרך זה באמת נטל ואם תרצה יש לי מקום נפלא לאח שלך מקום בו לא יחשבו שהוא נטל ולא ירגיז אף אחד בהצלחה אם תרצה כתובת מיוחדת כתוב לי לאימל

 

[_יובלל_]

הודעה לכולם

יצאה השבת, ואני חזרתי לבדוק בפורום פה מה אומרים, ואני רוצה קודם כל להגיד לכולם שאתם באמת אנשים טובים ושנכתבו פה דברים מאד חשובים ושבכלל לא חשבתי עליהם קודם. אני מודה מאד לאיש-ילד שלא עושה הנחות לאף אחד ואמר דברים לא קלים גם עלי וגם על אחי ועל אשתי, קראתי את ההודעה שלך לפני כניסת השבת, בהתחלה התרגזתי אבל מאז אני חושב הרבה על כל מה שנאמר פה, והבנתי שבעצם אף אחד משלושתנו לא טלית שכולה תכלת, וגם אני בעצם יש לי הרבה כעס על שניהם ואיך לא הבנתי את זה עד עכשיו. גרמת לי לראות את הדברים כמו שהם והתמונה הזאת לא קלה בכלל אבל אני חושב שזה חשוב כי אני עכשיו יותר מבין מה עובר עלי. גם מה שנאמר על הפחד של אשתי שאולי גם הילד יצא כמו אח שלי זה משהו שבכלל לא חשבתי עליו עד עכשיו ועכשיו אני מצטער על זה. יש לי הרבה מחשבות והרבה בלבול, אבל כבר אני מרגיש שהפניה פה לפורום עשתה משהו משמעותי ואני לוקח פסק זמן לחשוב מחדש על הכל ולראות מה לעשות. יכול להיות שבהמשך אכתוב פה לספר על מה קרה ואיך נגמר ושתמשיכו עם מה שאתם עושים זה עבודת קודש. ולמוניה אני ממליץ שתקרא טוב את כל מה שכתבו פה כי זה יכול להיות שיעזור גם לך.

 

[_יובלל_]

טעות - ההודעה היא ממוטקה

שלום לכולם עוד פעם - ההודעה הקודמת זה כמובן ממני - מוטקה - שכותב מהמחשב של השכן שלי.