קרו לי היום שני דברים נהדרים

bell2002

New member
קרו לי היום שני דברים נהדרים

וכמו תמיד זה לא מגיע ברעש וצילצולים וכמעט לא שמתי לב... הראשון היה שהתקלקל לי העכבר והייתי בחנות מחשבים לקנות עכבר חדש. שילמתי והמוכר שאל אותי לשמי כדי לתת לי חשבונית. אמרתי את שמי בטבעיות גמורה ויצאתי מהחנות עם החשבונית ביד. באוטו פתאום ירד לי האסימון... וואלה הגעו ימות משיח... והדבר השני, יזמתי שיחת טלפון כדי לקבל צ'קים בחזרה שנתתי לחוג של בני שהוא לא רוצה יותר להשתתף בו. הצגתי את עצמי, הסברתי שבני החליט לא להשתתף יותר בחוג (קטע מאוד לא נעים, חשבתי בהתחלה למרוח איזה תירוץ אבל אח"כ החלטתי שהאמת עדיפה - אמת מעודנת ואמיתית - לא לפגוע גם בצד השני) וביקשתי לבוא לקחת בחזרה את הצ'קים. התפתחה שיחה מאוד נחמדה, שבסיומה קיבלתי מחמאה - "כמה נעים לשוחח איתך". ואתם יודעים מה המסקנה שלי? תירגול ותירגול ועוד תירגול. רק בגלל שבחודש האחרון אני לא מפסיקה לדבר בטלפון לקבל וליזום שיחות טלפון, הצלחתי להתגבר על קצת מהחרדה התהומית שהייתה לי מהמכשיר הזה. אין מה לדאוג, זה עדיין לא סיפור אהבה! אבל יחסי כבוד קורקטיים מתחילים להסתמן. אני בטוחה שמרביתכם מבינים בדיוק על מה אני מדברת כאן. שיהיה לילה טוב.
 

bell2002

New member
בתירגול הכוונה להתנסות

ככל שמתנסים במצבי דיבור שונים וככל שמצליחים יותר החרדה פוחתת וההצלחה עולה. זה כמובן בגדול, כיוון שהגימגום הוא פגם פיסיולוגי לחלוטין ולא תמיד שולטים על זה לגמרי. מהנסיון שלי, תקופות טובות בחיים לוו בשטף גבוה, ומאידך היה קל מאוד לערער את הבטחון שלי ו"לדרדר" אותי לחוסר בטחון וכפועל יוצא גם הגימגום עלה. כעת המצב שונה, למדתי (כמו כל דבר בחיים) שלא הכל שחור ולבן וגם תקופה טובה היא לא רק טובה ותקופה פחות טובה היא לא רק רעה. היום יש פחות השפעה של הסביבה על הדיבור שלי.
 
וואו איזה כיף!!!!!

מתוקה אני נורא שמחה לקרוא שהכל מסתדר ומתיישב במקום מבלי שאת שמה לב בכלל אלא רק בדיעבד. זה רק מראה כמה הפסקת לתת חשיבות לכל מיני מצבים שפעם היו מדירים שינה מענייך. אני לא מתפלאה שכן משיחותיי עמך למדתי כמה את אשה חזקה ונחושה ואכן , כמה נעים לשוחח איתך. כיף , פשוט כיף לקרוא
 
למעלה