NorthernStar
New member
קריאה דחופה: פליטים ליבריים
בישראל כיום נמצאים 86 פליטים מליבריה, בהם גם ילדים עד גיל שש שנולדו כאן. עד עתה, בשש עשרה השנים האחרונות, שהו הפליטים בארץ תחת חסות נציבות האו"ם לפליטים, אך לאחרונה החליטה זו שליבריה היא כעת מדינה בטוחה, ולכן מעמד הפליטים שלהם מבוטל. החלטה זאת מתעלמת מהמצב המסוכן שעדיין שורר במדינה, במיוחד עבור פליטים שברחו בעקבות רדיפה אתנית, פוליטית או אחרת, ומקריאתה של נשיאת ליבריה לאומות העולם לא לשלוח את הפליטים בחזרה עדיין. בעוד שמדינות אירופה וארה"ב החליטו לאשר את המשך שהיית הפליטים בתחומן (בארה"ב אף הוענקה להם אזרחות), משרד הפנים הישראלי הודיע לפליטים שעליהם לעזוב את גבולות המדינה עד 31.3.07, ואם לא – יגורשו. בימים אלה מתארגנת קבוצת פעילות משותפת, ליברית-ישראלית, שתאבק בגזרתו של משרד הפנים. מטרתם של הפליטים היא אחת: להשיג ארכה נוספת לאשרות השהייה שלהם, עד שהמצב בליבריה יתברר וירגע. אנו קוראים לכם לחתום על העצומה המצורפת בזאת, שכתבו חברי הקהילה הליברית, לשלוח את חתימתכם לכתובת: [email protected] ולעזור לנו להמשיך להפיץ אותה. אם ברצונכם לעזור בדרכים נוספות, אם יש לכם קשרים פרלמנטריים, מוניציפליים, תקשורתיים או אחרים שעשויים לעזור, אנא הודיעו לנו. כל עזרה תתקבל בברכה. אי-מייל: [email protected] החזרה לליבריה מסכנת את חייהם – בואו נעצור את הגירוש ביחד. בתודה, ועד הפעולה נגד גירוש הפליטים הליברים אנו פונים בבקשה לעזור לקהילה הליברית בישראל לפני 16 שנה, אנו חברי קהילת הפליטים ההומניטרית של ליבריה בישראל, הוכרחנו לעזוב את ליבריה בגלל השתייכותנו העדתית ודעותינו הפוליטיות. נאלצנו לעזוב את ליבריה כדי להציל את המשפחות שלנו ואת חיינו. כאשר הגענו לישראל, הנציב של האו"ם לענייני פליטים (UNHCR), שם עלינו את חסותו והכריז עלינו כפליטים מסיבות הומניות. הגנה זו של האו"ם הייתה תקפה כל עוד הסכסוך בליבריה נמשך. באוקטובר 2005 התקיימו בהצלחה בחירות בליבריה ונראה שהסכסוך הסתיים. בעקבות זאת הודיע לנו האו"ם שעקב הצלחת הבחירות וכנראה סיום הסכסוך אנו צריכים לעזוב את ישראל עד ל-31 במרץ 2007. לצערנו, לא נוכל לקבל החלטה זו. למרות שאנו מקווים שליבריה תהיה מדינה דמוקרטית, ייקח זמן עד שהיא תשקם את עצמה ותהפוך למדינה חופשית ומשגשגת. כיום, ליבריה היא אחת המדינות המסוכנות בין המדינות הלא מפותחות באפריקה. הבתים שלנו וכל רכושנו נהרסו. אין לנו כל תקווה והסיכוי שנוכל לפרנס ולתמוך במשפחותינו ולנו עצמנו קטן ביותר. בנוסף לכך, המצב הפנימי הביטחוני בליבריה רחוק מלהיות יציב. בשנת 1997 ליבריה הוכרזה כמדינה בטוחה ויציבה ואזרחים חזרו אליה ממדינות שכנות. אבל, שנתיים מאוחר יותר רבים מהם נפלו קורבן במלחמת אזרחים נוספת אשר ככל הנראה שוב התרחשה על רקע המתח בין השבטים וחוסר הביטחון. לכן, אנו מבקשים בכל לשון של בקשה ממדינת ישראל, לתת לנו הגנה ותמיכה של המדינה. אנו לא רוצים להיות שוב קורבנות כמו ב-1997. אנו יחד עם ילדינו פחות מ-90 נפשות. אנא עזרו לנו. שם מלא: ____________ מספר טלפון קווי\סלולרי: __________ מספר ת.ז.: __________
בישראל כיום נמצאים 86 פליטים מליבריה, בהם גם ילדים עד גיל שש שנולדו כאן. עד עתה, בשש עשרה השנים האחרונות, שהו הפליטים בארץ תחת חסות נציבות האו"ם לפליטים, אך לאחרונה החליטה זו שליבריה היא כעת מדינה בטוחה, ולכן מעמד הפליטים שלהם מבוטל. החלטה זאת מתעלמת מהמצב המסוכן שעדיין שורר במדינה, במיוחד עבור פליטים שברחו בעקבות רדיפה אתנית, פוליטית או אחרת, ומקריאתה של נשיאת ליבריה לאומות העולם לא לשלוח את הפליטים בחזרה עדיין. בעוד שמדינות אירופה וארה"ב החליטו לאשר את המשך שהיית הפליטים בתחומן (בארה"ב אף הוענקה להם אזרחות), משרד הפנים הישראלי הודיע לפליטים שעליהם לעזוב את גבולות המדינה עד 31.3.07, ואם לא – יגורשו. בימים אלה מתארגנת קבוצת פעילות משותפת, ליברית-ישראלית, שתאבק בגזרתו של משרד הפנים. מטרתם של הפליטים היא אחת: להשיג ארכה נוספת לאשרות השהייה שלהם, עד שהמצב בליבריה יתברר וירגע. אנו קוראים לכם לחתום על העצומה המצורפת בזאת, שכתבו חברי הקהילה הליברית, לשלוח את חתימתכם לכתובת: [email protected] ולעזור לנו להמשיך להפיץ אותה. אם ברצונכם לעזור בדרכים נוספות, אם יש לכם קשרים פרלמנטריים, מוניציפליים, תקשורתיים או אחרים שעשויים לעזור, אנא הודיעו לנו. כל עזרה תתקבל בברכה. אי-מייל: [email protected] החזרה לליבריה מסכנת את חייהם – בואו נעצור את הגירוש ביחד. בתודה, ועד הפעולה נגד גירוש הפליטים הליברים אנו פונים בבקשה לעזור לקהילה הליברית בישראל לפני 16 שנה, אנו חברי קהילת הפליטים ההומניטרית של ליבריה בישראל, הוכרחנו לעזוב את ליבריה בגלל השתייכותנו העדתית ודעותינו הפוליטיות. נאלצנו לעזוב את ליבריה כדי להציל את המשפחות שלנו ואת חיינו. כאשר הגענו לישראל, הנציב של האו"ם לענייני פליטים (UNHCR), שם עלינו את חסותו והכריז עלינו כפליטים מסיבות הומניות. הגנה זו של האו"ם הייתה תקפה כל עוד הסכסוך בליבריה נמשך. באוקטובר 2005 התקיימו בהצלחה בחירות בליבריה ונראה שהסכסוך הסתיים. בעקבות זאת הודיע לנו האו"ם שעקב הצלחת הבחירות וכנראה סיום הסכסוך אנו צריכים לעזוב את ישראל עד ל-31 במרץ 2007. לצערנו, לא נוכל לקבל החלטה זו. למרות שאנו מקווים שליבריה תהיה מדינה דמוקרטית, ייקח זמן עד שהיא תשקם את עצמה ותהפוך למדינה חופשית ומשגשגת. כיום, ליבריה היא אחת המדינות המסוכנות בין המדינות הלא מפותחות באפריקה. הבתים שלנו וכל רכושנו נהרסו. אין לנו כל תקווה והסיכוי שנוכל לפרנס ולתמוך במשפחותינו ולנו עצמנו קטן ביותר. בנוסף לכך, המצב הפנימי הביטחוני בליבריה רחוק מלהיות יציב. בשנת 1997 ליבריה הוכרזה כמדינה בטוחה ויציבה ואזרחים חזרו אליה ממדינות שכנות. אבל, שנתיים מאוחר יותר רבים מהם נפלו קורבן במלחמת אזרחים נוספת אשר ככל הנראה שוב התרחשה על רקע המתח בין השבטים וחוסר הביטחון. לכן, אנו מבקשים בכל לשון של בקשה ממדינת ישראל, לתת לנו הגנה ותמיכה של המדינה. אנו לא רוצים להיות שוב קורבנות כמו ב-1997. אנו יחד עם ילדינו פחות מ-90 נפשות. אנא עזרו לנו. שם מלא: ____________ מספר טלפון קווי\סלולרי: __________ מספר ת.ז.: __________