NorthernStar
New member
קריאה לעזרה לילדים פלסטינים
המאושפזים בביה"ח אלין בירושלים שלום לכולם, בהמשך למייל הקודם שלי*, ברצוני להודות לכולם על ההענות הרבה. מאריא וחמדי קיבלו תרומות, מתנות, ביקורים, אבל זה לא מספיק. בעוד כתשעה ימים חוגגים המוסלמים את חג הקורבן והמשפחה של מאריא וחמדי תגיע מעזה (מי שיקבל אישור כניסה). שהותם בישראל, ולו לביקור של כמה ימים, דורשת התגייסות כספית כדי להלינם בחדרי האירוח של בית החולים (225 ש`ח ללילה) ולדאוג לארוחות ולכל מחסורה של המשפחה. לאחר שנחשפתי לצרכים של מאריא וחמדי (אני מבקרת אותם יום-יום), גיליתי כי לא מדובר רק בצרכי הילדה אלא גם בצרכי אביה, חמדי, שסועד אותה 24 שעות ביממה. חמדי צמוד למיטת מאריא וישן על כורסא לצידה מזה כשבעה חודשים. צרכיו של חמדי אינם מסופקים על-ידי בית החולים ויש לדאוג לו למימון ארוחותיו, כרטיסי הטלפון הנייד שמהווה קשר יחיד של שניהם עם המשפחה בעזה, ומימון שהותם של בני המשפחה, בהם ילד בן שלוש, אחיה של מאריא, כאשר הם באים לביקור. לכן אני מחדשת את פנייתי אליכם בבקשה לתרומות נוספות. כל שקל חשוב. ולמי שלא קיבל את המייל הקודם ולא יודע במה מדובר: בחודש מאי מאריא אמן בת החמש נפצעה אנושות מסיכול ממוקד של צה`ל שפגע `בטעות` במכונית המשפחה. אמה, אחיה בן השבע, סבתא שלה ודוד נהרגו. (גדעון לוי - הארץ כתב עליהם מספר פעמים) מאז חודש יוני מאריא מאושפזת בבית החולים השיקומי לילדים `אלין` היא משותקת (לכל חייה) מהצוואר ומטה ומונשמת 24 שעות ביממה. בתודה דליה בקר 050-5408547 צ`קים (לפקודת דליה בקר) ל`דזה אוזר ישראל` ת.ד. 2542 חולון 58125 daliabe1@smile. net.il נ.ב. צוות של תוכנית `עובדה` של אילנה דיין עם הכתבת אורלי וילנאי היה יוםיים בבית החולים והכין כתבה שתשודר ביום חמישי הבא או בעוד שבועיים. *הנה המכתב הקודם 17.11.2006 בבית החולים השיקומי אלי`ן בירושלים מאושפזת מאריא אמן, ילדה בת חמש מעזה שצה`ל `בטעות` יאה לעבר מכוניתם. הם היו ברכב שמונה, נהרגו: אמה, סבתה, אחיה בן השש ודודה. היתר נפצעו ומאריא מאז משותקת מהצוואר ומטה לכל החיים, אביה, חמדי סועד אותה במסירות אין קץ ונמצא אתה מיום פציעתה. מאריא ילדה מקסימה ושובת לב וכל מי שרואה אותה לא יכול שלא להתאהב בה. אני נחשפתי לסיפור בעקבות הכתבה של גדעון שלוי (מוסף הארץ 10.11.06) ומאז אני מבקרת אותם יום יום ועוזרת בכוחותי הדלים כמיטב יכולתי. כל מי שיכול לבוא לבקר בבית החולים יתקבל בברכה, חמדי זקוק לתרומות ולו רק למחייה היום-יומית לרכישת דברים שבית החולים לא מספק. מי שמעוניין בפרטים נוספים שיתקשר אלי: דליה בקר 050-5408547
המאושפזים בביה"ח אלין בירושלים שלום לכולם, בהמשך למייל הקודם שלי*, ברצוני להודות לכולם על ההענות הרבה. מאריא וחמדי קיבלו תרומות, מתנות, ביקורים, אבל זה לא מספיק. בעוד כתשעה ימים חוגגים המוסלמים את חג הקורבן והמשפחה של מאריא וחמדי תגיע מעזה (מי שיקבל אישור כניסה). שהותם בישראל, ולו לביקור של כמה ימים, דורשת התגייסות כספית כדי להלינם בחדרי האירוח של בית החולים (225 ש`ח ללילה) ולדאוג לארוחות ולכל מחסורה של המשפחה. לאחר שנחשפתי לצרכים של מאריא וחמדי (אני מבקרת אותם יום-יום), גיליתי כי לא מדובר רק בצרכי הילדה אלא גם בצרכי אביה, חמדי, שסועד אותה 24 שעות ביממה. חמדי צמוד למיטת מאריא וישן על כורסא לצידה מזה כשבעה חודשים. צרכיו של חמדי אינם מסופקים על-ידי בית החולים ויש לדאוג לו למימון ארוחותיו, כרטיסי הטלפון הנייד שמהווה קשר יחיד של שניהם עם המשפחה בעזה, ומימון שהותם של בני המשפחה, בהם ילד בן שלוש, אחיה של מאריא, כאשר הם באים לביקור. לכן אני מחדשת את פנייתי אליכם בבקשה לתרומות נוספות. כל שקל חשוב. ולמי שלא קיבל את המייל הקודם ולא יודע במה מדובר: בחודש מאי מאריא אמן בת החמש נפצעה אנושות מסיכול ממוקד של צה`ל שפגע `בטעות` במכונית המשפחה. אמה, אחיה בן השבע, סבתא שלה ודוד נהרגו. (גדעון לוי - הארץ כתב עליהם מספר פעמים) מאז חודש יוני מאריא מאושפזת בבית החולים השיקומי לילדים `אלין` היא משותקת (לכל חייה) מהצוואר ומטה ומונשמת 24 שעות ביממה. בתודה דליה בקר 050-5408547 צ`קים (לפקודת דליה בקר) ל`דזה אוזר ישראל` ת.ד. 2542 חולון 58125 daliabe1@smile. net.il נ.ב. צוות של תוכנית `עובדה` של אילנה דיין עם הכתבת אורלי וילנאי היה יוםיים בבית החולים והכין כתבה שתשודר ביום חמישי הבא או בעוד שבועיים. *הנה המכתב הקודם 17.11.2006 בבית החולים השיקומי אלי`ן בירושלים מאושפזת מאריא אמן, ילדה בת חמש מעזה שצה`ל `בטעות` יאה לעבר מכוניתם. הם היו ברכב שמונה, נהרגו: אמה, סבתה, אחיה בן השש ודודה. היתר נפצעו ומאריא מאז משותקת מהצוואר ומטה לכל החיים, אביה, חמדי סועד אותה במסירות אין קץ ונמצא אתה מיום פציעתה. מאריא ילדה מקסימה ושובת לב וכל מי שרואה אותה לא יכול שלא להתאהב בה. אני נחשפתי לסיפור בעקבות הכתבה של גדעון שלוי (מוסף הארץ 10.11.06) ומאז אני מבקרת אותם יום יום ועוזרת בכוחותי הדלים כמיטב יכולתי. כל מי שיכול לבוא לבקר בבית החולים יתקבל בברכה, חמדי זקוק לתרומות ולו רק למחייה היום-יומית לרכישת דברים שבית החולים לא מספק. מי שמעוניין בפרטים נוספים שיתקשר אלי: דליה בקר 050-5408547