קריאה לפעולה - נת"י חורצים בצורה מסוכנת את העליה לבית אריה
החלק המסוכן הוא החריצה בירידה מהמחסום אל צ. גבעת כ"ח.
כרגע החריצה בירידה מתחילה מהנק' הגבוהה בסוף (מערב) האמבטיה ועד קצת אחרי שביל העפר בכנסיה ליער.
כבר הקטע הקטן הזה של ק"מ וחצי חריצה גורם לסכנה בשלוש נקודות:
1. העיקול הראשון, כמה מאות מ' מערבית לאמבטיה - יש שם שול צר, וגם חצץ על הכביש. לפני החריצה היה אפשר בקלות לרכב שם 50קמש ומעלה. ירדתי את הקטע הזה 4 פעמים היום, וכל פעם נאלצתי או לבלום ולהאט, או להכנס אל תוך הכביש ואז לחזור אל השול, כשאני חוצה את החריצה פעמיים, תוך כדי סיבוב, במהירות קרובה ל 50קמש, או לרכב את כל הדרך בתוך הכביש.
2. עוד עיקול בירידה בהמשך - רחב, אבל מלא בחצץ עד אל קו החריצה.
3. צומת הכניסה אל שביל העפר ליער. תמיד יש שם הרבה חצץ על השול, בגלל רכבים שנכנסים ויוצאים מהיער. ועכשיו כדי לא לרכב על החצץ, צריך לחצות את קו החריצה (פעמיים, גם בחזרה).
כשרכבתי שם היום, ראיתי רוכבים שהחליטו לרכב את כל הקטע המחורץ בתוך נתיב הנסיעה של הרכבים, והרכבים על הכביש נאלצו להאט, או לעבור אל תוך הנתיב הנגדי (דרך קו הפרדה רצוף, תוך כדי סיבוב) כדי לא לפגוע ברוכבים.
אם נת"י ימשיכו לחרוץ את כל קטע הירידה מהמחסום ועד לצומת המרומזרת למטה, אז יווצרו בדרך עוד הרבה נקודות מסוכנות אחרות, בעיקר במקומות שהשול לא רחב בהם. חריצה תהפוך את הקטע הזה מקטע העליה/ירידה הכי איכותי ובטוח ונעים לרכיבה בכל אזור גוש דן, לקטע כביש לא נעים ומסוכן לרוכבי אופניים.
איך אפשר לעצור את החריצה הזאת?
לדעתי, אם רוצים לבצע חריצה בקטע הזה, אז:
1. רק בעליה, ולא בירידה.
2. בכלל לא באבמטיה. גם לא בעליה ביציאה מהאבטיה, בגלל שגם בעליה אפשר לרכב שם ב 40קמש.
3. זה אחד מקטעי הכביש הכי פופולריים במרכז הארץ, ובגלל שרכבים נכנסים ויוצאים מהיער, אז מצטבר שם חצץ על השול. אם רוצים לחרוץ על הקו הצהוב, אז חייבים להתחייב לנקות את השול מחצץ בתכיפות גבוהה המיוחד. לא רוצים לנקות בתכיפות גבוהה? אז עדיף שלא תהיה חריצה בכלל.
החלק המסוכן הוא החריצה בירידה מהמחסום אל צ. גבעת כ"ח.
כרגע החריצה בירידה מתחילה מהנק' הגבוהה בסוף (מערב) האמבטיה ועד קצת אחרי שביל העפר בכנסיה ליער.
כבר הקטע הקטן הזה של ק"מ וחצי חריצה גורם לסכנה בשלוש נקודות:
1. העיקול הראשון, כמה מאות מ' מערבית לאמבטיה - יש שם שול צר, וגם חצץ על הכביש. לפני החריצה היה אפשר בקלות לרכב שם 50קמש ומעלה. ירדתי את הקטע הזה 4 פעמים היום, וכל פעם נאלצתי או לבלום ולהאט, או להכנס אל תוך הכביש ואז לחזור אל השול, כשאני חוצה את החריצה פעמיים, תוך כדי סיבוב, במהירות קרובה ל 50קמש, או לרכב את כל הדרך בתוך הכביש.
2. עוד עיקול בירידה בהמשך - רחב, אבל מלא בחצץ עד אל קו החריצה.
3. צומת הכניסה אל שביל העפר ליער. תמיד יש שם הרבה חצץ על השול, בגלל רכבים שנכנסים ויוצאים מהיער. ועכשיו כדי לא לרכב על החצץ, צריך לחצות את קו החריצה (פעמיים, גם בחזרה).
כשרכבתי שם היום, ראיתי רוכבים שהחליטו לרכב את כל הקטע המחורץ בתוך נתיב הנסיעה של הרכבים, והרכבים על הכביש נאלצו להאט, או לעבור אל תוך הנתיב הנגדי (דרך קו הפרדה רצוף, תוך כדי סיבוב) כדי לא לפגוע ברוכבים.
אם נת"י ימשיכו לחרוץ את כל קטע הירידה מהמחסום ועד לצומת המרומזרת למטה, אז יווצרו בדרך עוד הרבה נקודות מסוכנות אחרות, בעיקר במקומות שהשול לא רחב בהם. חריצה תהפוך את הקטע הזה מקטע העליה/ירידה הכי איכותי ובטוח ונעים לרכיבה בכל אזור גוש דן, לקטע כביש לא נעים ומסוכן לרוכבי אופניים.
איך אפשר לעצור את החריצה הזאת?
לדעתי, אם רוצים לבצע חריצה בקטע הזה, אז:
1. רק בעליה, ולא בירידה.
2. בכלל לא באבמטיה. גם לא בעליה ביציאה מהאבטיה, בגלל שגם בעליה אפשר לרכב שם ב 40קמש.
3. זה אחד מקטעי הכביש הכי פופולריים במרכז הארץ, ובגלל שרכבים נכנסים ויוצאים מהיער, אז מצטבר שם חצץ על השול. אם רוצים לחרוץ על הקו הצהוב, אז חייבים להתחייב לנקות את השול מחצץ בתכיפות גבוהה המיוחד. לא רוצים לנקות בתכיפות גבוהה? אז עדיף שלא תהיה חריצה בכלל.
