נראה שהשר פירון החליט לעשות שינויים בכל מחיר
וממש לא מעניין אותו מה יעילותם של שינויים אלה. אם זה המשחקים והשינויים בימי החופשות של התלמידים ועכשיו צימצום שעות לימוד הערבית.
דעתי האישית היא שאת מסגרת לימוד הערבית צריכים להרחיב באופן משמעותי, אם זה בכמות שעות הלימוד ואם זה בבחינה מחודשת של שיטות לימוד השפה ובכלל זה, הכיתות בהן מתחילים ללמוד ערבית.
נראה לי שבתי הספר מתחילים ללמד בגיל יחסית מתקדם וגם אז במסגרת מצומצמת של שעות לימוד. לרוב מלמדים במקביל את השפה הספרותית ואת השפה המדוברת, חצי מהזמן לספרותית וחצי מהזמן למדוברת.
אני לא איש חינוך, אבל ההגיון שלי אומר ששפה צריכים ללמד כמו שלומדים שפת אם, כלומר, כמו שילד מתחיל ללמוד בבית להגות מילים ולאחר מכן לדבר, ורק לאחר שהוא כבר יודע לדבר הוא הולך לבית הספר ולומד קריאה וכתיבה, בזמן לימוד קריאה וכתיבה הוא כבר יודע לבטא את המילים וקל לו יותר להתמודד עם לימוד השפה. הייתי אומר שצריכים לחקות שיטה זו ולהקדים את לימוד השפה הערבית המדוברת באופן משמעותי לפני לימוד הספרותית, כאשר הילד יידע להגות את המילה, יהיה לו יותר קל להתמודד עם לימוד הכתיבה והקריאה.
אני מקווה שהצלחתי לבטא נכון את מה שרציתי לומר.