קריאה מודרכת? קריעה מודרכת!!

[דאנטה]

קריאה מודרכת? קריעה מודרכת!!

אהלן אנשים, טוב, אז כאמור, לא התקדמתי אפילו בפסיק בכתיבת התיזה, וזאת בגלל שתי סיבות: עצלנות (וזו אשמתי) ועומס רב מצד המנחה שלי (וזו אשמתו). במסגרת הלימודים, אני רשום לקורס "קריאה מודרכת", ובו אני נפגש עם המנחה (אצלו בבית) ואנו קוראים טקסטים שונים. בסמסטר הראשון קראנו כמעט את כל "מלחמת יוגורתא" מאת ההיסטוריון הרומי סאלוסטיוס. לקראת הסמסטר השני, דרש ממני המרצה לקרוא את 20 הפרקים הראשונים של "ספרי השנים" לטאקיטוס. מה אגיד ומה אומר, זה בהחלט לא קל! יצא שהזנחתי את שאר הקורסים שלי (טוב, לא ממש, כי נותרו לי רק שני קורסי שמיעה...), ואני בהחלט רואה בטאקיטוס מעיין אתגר אינטלקטואלי, כך שאני לא ממש סובל. אבל עדיין, מעולם לא קרה לי שהקדשתי כל כך הרבה זמן ומאמץ לאיזשהו מחבר, פרט לתקופה שקראתי את כל מילות שיריו של בוב דילן, אחרי שקיבלתי את ספר מילות השירים שלו מהשנים 62'- 01'... אה, וזה עוד לא הכל! אחרי טאקיטוס, הוא רוצה שנקרא גם קצת ביוונית, ואם ישאר זמן, אז גם נעסוק בפליאוגראפיה לאטינית ונקרא יחדיו כמה כתבי יד. מצולמים כמובן... האם גם אתם משתתפים בקורס קריאה מודרכת עם המנחה שלכם? מה אתם קוראים איתו? האם גם אתם מרגישים עומס במטלות הקריאה?? ממש לפני שעה קלה חזרתי מבילוי עם חברים, ובמהלך הישיבה פתאום נזכרתי שתרגמתי תרגום לא כך מדוייק משפט אחד, וזה הטריד אותי במהלך כל המפגש. מיד כשחזרתי הביתה ניגשתי לאתר ובו כתבי טאקיטוס באנגלית, והשוותי את התרגומים. התרגום שלי היה טיפ טיפה צולע, אבל בסדר. סתם החמרתי עם עצמי. אבל ראו לאיזה מצב הגעתי, שאני הוגה בטאקיטוס גם מעבר לשעות העבודה, ועוד עם חברים! כנראה שאני זקוק בדחיפות לחופשה באיזה אי נידח, ללא אינטרנט או תשתית סלולארית... דאנטה

 

[d a p h n a]

קודם כל, תנצל את השיעור בפליאוגרפיה

אני עכשיו קורעת את עצמי בניסיון ללמוד לבד איך לעשות את זה, כי אחרת אני אצטרך לקחת קורס שידרוש ממני לטוס לוושינגטון (טיסה של שעה ממקום מגוריי) פעם בשבוע במשך סמסטר (!). האוניברסיטה תכסה את העלויות של הנסיעה, אבל ממש ממש לא מתאים לי. אז אם מישהו מוכן ללמד אותך, לך על זה! לגבי השאלה הכללית, אין לי קריאה מודרכת מהסוג שאתה מתאר, אבל אני לומדת עכשיו לבחינות המעבר שלנו (הבחינות שצריך לעבור לפני שהופכים באופן רשמי ל"כותבי דוקטורט"). בנובמבר אצטרך לעבור שלוש בחינות מקיפות, על שלושה תחומי ידע רחבים, שעבור כל אחת מהן אני צריכה לקרוא בממוצע 150 ספרים. אחת מהדרכים ללמוד לזה היא באמצעות פגישות אישיות עם המנחים שלי פעם בשבועיים בערך - אני צריכה לקרוא כמה ספרים קשורים, ולהיות מוכנה לדסקס אותם בהתייחס לקשר בין ספר לספר ובין הספרים לבין גוף הידע הכללי בתחום. אני משערת שהעומס רק יעלה במהלך הקיץ ובסמסטר הבא, שבו הלימוד לבחינות היא המטלה הלימודית הבודדת שלנו (אנחנו גם מלמדים).

 

[מממאיה35]

YYY מה זו הקריעה הזו?

שמעתי שכשלומדים בארה"ב קוראים הרבה, אבל ככה? איך אפשר לעמוד בקצב? והאם בסופו של דבר כל הקריאה מסייעת ונדרשת לדוק'? ומי בוחר את רשימת הקריאה? בכל מקרה,

 

[אבן ניר ומספרים]

אמנם היינו רחוקים ממה שדפנה מספרת

אבל אני הייתי במחזור האחרון שעוד עשה בתחום שלי מבחן גמר בסוף המ.א. כאמור זה לא היה כמויות קריאה ברמה שדפנה מספרת, אבל כן כמויות מכובדות במונחים ישראלים. בכל מקרה החומר נבחר על-ידי מורי החוג, ואני חושבת שמכל מה שעשיתי במ.א, כולל עבודות סמינריוניות, זה דווקא היה הדבר שהכי תרם לי לטווח ארוך. ההסתכלות הרחבה על הספרות "ממבט על", הניתוח המרוכז שלה במבחן בית בשאלות יפות ואינסופיות, מאוד מאוד עזר לי לאחר מכן בכתיבת התזה, ובכתיבת החלקים התיאורטים של הדוקטורט. זה שזה הוריד לי את הציון הסופי של התואר, זה סיפור אחר

 

[d a p h n a]

אני בונה את רשימות הקריאה יחד עם המרצים שלי

המטרה של רשימות הקריאה היא לא להכין לדוקטורט (כלומר לעבודה) אלא להכין אותך להיות היסטוריון. הרעיון הוא לא שאני אכיר את החומר שאני כותבת עליו דוקטורט (את זה אני צריכה לעשות בכל מקרה), אלא שאני אכיר את תחומי הידע הרחבים יותר שאני צריכה לדעת בשביל להיות מסוגלת ללמד בצורה אינטליגנטית ולנהל דיונים מושכלים עם היסטוריונים אחרים. הקשר לדוקטורט הוא רק שלוקחים את הדוקטורט ואומרים "אם זה מה שאת כותבת עליו, מה סוגי העבודות שסביר להניח שתחפשי ומה את צריכה לדעת בשבילן? אולי תעשה field בתחום הזה אם כך". למשל, אני עושה דוקטורט על דרכי התמודדות עם בעיות פוריות באנגליה במאות ה-16-17. תחומי הלימוד שלי לבחינות הם: 1) אנגליה בעת החדשה המוקדמת - זה התחום הראשי שלי כי זו התקופה שבה אני עושה דוקטורט, אבל אני לומדת המון המון דברים שלאו דווקא קשורים ישירות לדוקטורט שלי - אלא שאם ארצה למצוא עבודה בתור היסטוריונית של אנגליה אני צריכה לדעת היסטוריה פוליטית וחברתית ותרבותית וכו'. 2) אירופה בעת החדשה המוקדמת - זה התחום השני שלי, כי ברור שאנגליה לא נמצאת בואקום ואני צריכה לדעת מה קורה באירופה, שלא לדבר על זה שבאופן אישי אני רואה בעצמי היסטוריונית של אירופה בעת החדשה המוקדמת עם התמחות באנגליה, כך שחשוב לי לדעת את זה. 3) היסטוריה של הרפואה והמדע - שוב, בגלל הנושא של הדוקטורט, אני יכולה למצוא את עצמי מלמדת קורסים בתחום. רצוי שאכיר אותו. עכשיו, לא כולם קוראים 150 ספרים לכל תחום. כל מרצה עובד בשיטה שונה ובונה סוג אחר של רשימות קריאה. יש גם מרצים ששמים יותר דגש על מאמרים מאשר על ספרים.בכל מקרה זה מאוד עתיר בקריאה, אבל לא כולם יקראו אותה הכמות. גם אני בסופו של דבר עוד לא יודעת מה האורך של רשימת הקריאה הסופית שלי לכל תחום. לתחום השני אני בניתי את הרשימה ויש בה כרגע כ-170 ספרים. היה לי חשוב לעשות אותו מאוד מקיף כי הוא חשוב לי. לתחום הראשי, עוד לא בנינו רשימת קריאה, אבל כן התחלנו לעבוד על סדרה של נושאים ואני משערת שמתחילת השנה קראתי בערך 20 ספרים לקראת הבחינות, ולקראת שנה הבאה כבר נתחיל לארגן רשימה יותר מסודרת, שודאי תגיע לסביבות ה-100. לתחום השלישי גם עוד לא בנינו רשימה, אבל התחלנו לעבוד וקראתי הסמסטר 10-15 ספרים ועוד כמה מאמרים, ובנוסף יש ספרות קודמת בתחום שקראתי למטרות שונות ועכשיו אני צריכה לכתוב עליה סיכומים יותר מסודרים. בדרך כלל כשמדברים על זה שהתואר בארה"ב עתיר בקריאה מדברים אני חושבת דווקא על החלק של הקורסים. בסמינר לדוקטורט של היסטוריה קוראים בדרך כלל מונוגרפיה אחת לשבוע ועוד כמה מאמרים, כלומר בסמסטר קוראים בערך 15 ספרים לקורס + מאמרים. לגבי הבחינות, כאמור אנחנו מתחילים לעבוד יותר משנה לפני הבחינות בקצב איטי, ועכשיו בקיץ המטלה העיקרית היא לקרוא באופן עצמאי, וכמו שאמרתי - בסמסטר הבא (זה שבסופו אנחנו עושים את הבחינות) המטלות היחידות שיש לנו רשמית הן קריאה והוראה. לגבי "איך עושים את זה" - לומדים את האמנות הייחודית של קריאה מזורזת. לומדים איך לקרוא ספר ולהוציא ממנו את הטיעונים העיקריים, ההוכחות העיקריות לטיעונים וכו', מבלי לקרוא כל עמוד וכל מילה. בעקרון לומדים לקרוא מספיק מהספר כדי שאפשר לסכם את הדברים החשובים בו בכמה משפטים, לשים אותו בקונטקסט של המחקר ההיסטורי הכללי בתחום, ולעשות דיון ביקורתי עליו (כלומר להגיד האם הוא מוכיח משהו היטב או לא וכו') מבלי להתקע יותר מדי בפרטים הקטנים. התוצאה היא שאם ממש מתאמצים אפשר לקרוא שתי מונוגרפיות ולדבר עליהן ברמה סבירה של אינטליגנציה באחר צהריים אחד של עבודה אינטנסיבית. ברמה האינטלקטואלית זה מאוד מאוד מתסכל, כי אני מודה שאחת מהסיבות שהלכתי להיות היסטוריונית היא שנורא מעניינים אותי הפרטים הקטנים. הדיון ההיסטוריוגרפי הכללי חשוב ומעניין, אבל כשאני קוראת ספר היסטוריה אני נמשכת ישר לדיונים הפרטניים על איך בדיוק משהו קרה או מה בדיוק אנשים עשו, ואלה בדיוק החלקים שעליהם מדלגים בסוג כזה של קריאה. מצד שני, יש לזה יתרון מסויים בכך שבסוף התהליך יש הכרות די טובה עם כל הספרות החשובה בתחום העיסוק, ויודעים מה הדיונים המרכזיים שעומדים על הפרק.

 

[מממאיה35]

מרתק, ../images/Emo51.gif!

ואו זה היה ממש מרתק.. האמת שאני חושבת על זה שאולי במדעים מדויקים זה אחרת.. אני חושבת שאת הבסיס הכללי לנושאים שהתזה שלי עוסקת בהם קיבלתי בקורסים של התואר הראשון והשני, והבסיס הפרטני, ספיציפית בנושא שאני חוקרת - אני מקבלת מקריאת מאמרים וספרים שנוגעים לתחום שלי, אבל בטח ובטח הם לא בהיקף כזה כמו שאת מתארת.. ומידי פעם אני מתעדכנת בנושאים הכלליים - גם בחיפוש מאמרים, גם בסמינר מחלקתי שיש לנו ושיש בו מגוון נושאים בתחומים שהם "סביב" הנושא שלי, וגם בשיחות מסדרון עם סטודנטים במחלקה. אבל תכלס, רוב הזמן אני עסוקה ומרוכזת בקריאת חומר סביב הנושא הפרטני שלי. אני לא חושבת שלא אוכל להשתתף ולקחת חלק בדיון ברמה מחקרית או אחרת עם נושאים שהם מבחינת "הבסיס הכללי" כי השפה והטרמינולוגיה ואת הבסיס - יש לי. וגם אני חושבת וטוענת שגם אם התזה שלי ספיציפית - כשאבוא לחפש עבודה (אין לי כוונה בשלב זה להישאר באקדמיה) - אז אוכל לחפש עבודה גם בנושאים רחבים יותר, כי בעיקר מה שמקנה לי התזה זה יכולת מחקרית. או איך אומרים - לא משנה הנושא - משנה מי מנחה אותך ואיזה כלים מדעיים ומחקריים אתה לומד במהלכה.

 

[d a p h n a]

קודם כל, אין ספק שזה שונה מאוד במדעים

יותר מזה, זה אפילו לא נכון לגבי כל מדעי הרוח. היסטוריה באופן ספציפי היא תחום מאוד מאוד ביבליוגרפי. התחום כולו בעצם מתקיים בתוך הספרות המקצועית. אין לו קיום מחוץ לספרים, למאמרים וכו', וכל מה שכותבים חייב להסתמך על דיונים קיימים בתחום, כלומר צריך לדעת מה אנשים אחרים אמרו ואיך התחום התפתח עד כה כדי להגיד למה מה שעושים עכשיו חשוב. המאמרים והספרים שלנו מלאים בהפניות כי אם אומרים משהו חייבים להגיד מאיפה זה הגיע - מהספרות המשנית או ממחקר חדש במקורות, וכל הזמן נמצאים בדיאלוג מול הספרות. לשם השוואה, אחותי פילוסופית, ואצלם הם אמנם קוראים ספרות מקצועית, אבל הרבה הרבה פחות. יש הרבה פחות הפניות והרבה פחות התעסקות בסוגיות של "מה הדיונים הכללים שקיימים בתחום הרחב שבו אני עוסקת". כך שאני חושבת שהאינטנסיביות של הקריאה אצלנו קשורה במידה מסויימת להבדלים בין המערכת האמריקאית למערכות אחרות, אבל גם קשורה באופן ספציפי לאופי המיוחד של היסטוריה כדיסיפלינה (אני משערת שיש דיסיפלינות דומות מבחינת עומסי קריאה) - ולא נכונה אפילו לתחומים מסויימים אחרים במדעי הרוח. וכמובן, לי אין ממש אפשרות לחפש עבודה מחוץ לאקדמיה בתחום שלי, ולכן חלק משמעותי מהתכנית כאן בנוי סביב הדברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את הסיכויים שלנו למצוא עבודה סבירה בסוף התהליך.

 

[מממאיה35]

../images/Emo50.gif

וכל הכבוד על ההתמדה!

 

[k ah]

בדרך כלל רק קוראת פה

ומוכרחה להגיב, אני ממש מבינה את התהליך שאת עוברת. לדעתי הוא חשוב ואני ממש מצטערת שלא עשיתי עבודה מסודרת בשלב הזה. בכל מקרה, אם את צריכה עזרה בהרכבת רשימת הקריאה לשלב ההיסטוריה של המדע והרפואה את מוזמנת לפנות אלי

 

[d a p h n a]

תודה! כרגע אני עובדת עם המרצה על זה

אבל אם אצטרך עוד רעיונות, בהחלט אפנה.

 

[פלפל אנגלי]

אצלנו זה קצת אחרת

השנה שינו לראשונה את המתכונת, ובמקום ה-comps שעליהן כתבה דפנה, אנחנו צריכים לכתוב עבודה מאג'ורית כדי לעבור לשלב ה-candidacy. עד השנה אנשים אכן נאלצו לקרוא היקפים כאלה. בתחום שלי יש עכשיו נטיה לעבור לפרקטיקה המחקרית במקום לקריאה מודרכת, ומכאן המעבר לעבודה. אבל אליה וקוץ בה - גם לשם כתיבת העבודה הזו (שהיא לא הצעת המחקר ולא הדיסרטציה, אלא רק אבן דרך בדרך לשם) אנחנו נדרשים לקרוא ספרות בהיקף אדיר, ובשלושה תתי תחומים שקשורים לנושא המחקר שלנו. כך שההיקפים לא השתנו, אלא רק הדגשים.

 

[ניצת הגפן]

אני לא בטוחה אם זה טוב או רע

מצד אחד - זה נשמע מצוין, כי אכן אתה לא עושה כמעט עבודה עצמית של קריאה, וכשכבר מגיעים לשלב הכתיבה, יש לך עיקר וטפל ביד. מצד שני - אני מבינה שחלק מזה הוא מראש טפל, ואז נשאלת השאלה למה לקרוא אותו בשלב הזה, שבו כל רגע חשוב. לא יודעת אם הייתי מעדיפה לעבוד כך, אבל אפשר בהחלט למצוא בזה את הדברים החיוביים.