קריאת חרום לכל הנוער לרגל המצב
ה' בשבט התשס"ו 3/2/2006 אחים יקרים, התעוררו!!! שלום לכם. אני פונה אליכם בקריאה נוראה. בסוף השבוע האחרון, לצערנו יכולנו כולנו לראות את התמונות הקשות מהפינוי בעמונה. אם עד כאן, המכתב שלי כבר מרתיע אתכם , אני מבקש מכם בכל זאת, לעשות לי טובה חד פעמית ולהמשיך לקרוא. אני רוצה להביא בפיכם מספר ציטוטים שנשמעו השבוע משני הצדדים: • בעקבת הפרסום על הילד שפונה לביה"ח עם שבר בגולגולת ועבר שתי החייאות באמבולנס, אמר לרדיו אחד השוטרים שנכח במקום "חבל שלא הרגנו אותו!!!" • במקום אחר נאמר עם כהתייחסות אל השוטרים: "הבא להורגך, השכם להורגו!!!" • באינטרנט בתגובה לאחת הכתבות הופיע הכותרת הבאה: "3 מדינות ל- 3 עמים!!!" ולהלן עוד מספר נקודות: * כוחות הצבא אמנם לא השתתפו שם באופן פעיל, אך עמדו שם חיילים עם כדורי גומי ברוביהם! * בלטות שהושלכו מהגגות, בנס לא פגעו באיש. מוכר לנו המשפט מהאינטיפאדה: "אבנים יכולות להרוג" ודאי שהוא נכון, קל-וחומר כשמדובר בלבנים. * באותו יום, פונו לבתי החולים 426 אנשים! רובם שוחררו באותו יום ונחשבים עם פציעות קלות. לצורך הבנה, שבר יד או רגל או צלע, שהאדם יסתובב איתו עוד חודשיים שלושה, נחשב פציעה קלה. גם ראש נפוח נחשב פציעה קלה.אף אחד מאיתנו לא מאחל דבר מאלה לעצמו או לאחיו. והיו דברים כאלה. * יום אחר כך, עדיין נותרו כ-70 איש בבתי החולים. אצלם המצב פחות טוב. פגיעות פנימיות וכדוגמתן. 70 איש בבתי חולים ממאבק על 9 בתים. לאן הגענו? האם איבדנו כל פרופורציה? שכחנו שאחרי הכל ולפני הכל אנחנו אחים? לאן אנחנו עוד רוצים להידרדר? לאן אנו מחכים שהמצב יגיע? האם אנו רוצים להוכיח שתיתכן מציאות של גלות גם בארץ ישראל? או אולי נמתין קצת בסבלנות עד שלגמרי נאכל אחד את השני? מדינת ישראל של ימינו, היא לא המדינה היהודית הראשונה בהיסטוריה. הייתה אחת לפניה. היא החזיקה מעמד כ- 130 שנה. אנחנו עוד לא הגענו לזה. אז אמנם איני נמנה על הזרם הפסימיסטי, ומצדד אני במשפט שנכתב במגילת העצמאות שלנו "מתוך בטחון בצור ישראל", אך אף על פי כן, נראה לי כי כדאי גם לחשוב צעד או שניים קדימה ושלא נזכר כשכבר יהיה מאוחר ונבכה ונצטער על מה שעוללנו לעצמנו… איני רוצה לצייר נבואות זעם של שתי משפחות שעומדות זו ליד זו בבית הקברות. משפחה של ילד מתנחל ומשפחה של שוטר. והמציאות הזו לא רחוקה. וכמעט שקרתה השבוע. אז אנא מכם, אני פונה אליכם בדמעות שליש ומבקש מכל הבקשות של הלב, אנא התעוררו, עיצרו רגע וחישבו לאן הגענו, אם זה המקום שרצינו להגיע אליו, אם לתוך זה אנו רוצים לגדל את ילדינו, אם בתוך זה רוצים אנו לחיות? "השבעתי אתכן בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" לא עת דומיה היא זו. על כולנו לקום ולזעוק. מותר להתנגד לפינוי, מותר לתמוך בו. אסור לשכוח שזהו מאבק פוליטי. אסור לשכוח שאנו אחים! אסור לשנוא אחד את השני! אסור להרוג! גורל המדינה והעם, מוטל כעת על כתפי כולנו. לא נוכל להתעלם. "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנו" (בראשית י"ג) אנא מכם. העבירו מסר זה בכל מקום בו תימצאו. תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ. בכל מקום. בבתי הספר, בתנועות הנוער, בישיבות ,במכינות- החילוניות והדתיות, במקומות עבודתכם, בסופרים, במכולות השכונתיות, באוטובוס, במונית, בקניון, במועדון ובחוף הים. בצבא, במשטרה, במוסדות השלטון והחוק. בכל מקום שידיכם מגיעות. בפורומים באימייל ולחברים קרובים ומשפחה. ונקווה שנזכה לקיום הפסוקים בנו "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (שמות פרק יח) "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים פרק כט) "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ" (תהלים פרק קכב) עדיאל איש שלום [email protected]
ה' בשבט התשס"ו 3/2/2006 אחים יקרים, התעוררו!!! שלום לכם. אני פונה אליכם בקריאה נוראה. בסוף השבוע האחרון, לצערנו יכולנו כולנו לראות את התמונות הקשות מהפינוי בעמונה. אם עד כאן, המכתב שלי כבר מרתיע אתכם , אני מבקש מכם בכל זאת, לעשות לי טובה חד פעמית ולהמשיך לקרוא. אני רוצה להביא בפיכם מספר ציטוטים שנשמעו השבוע משני הצדדים: • בעקבת הפרסום על הילד שפונה לביה"ח עם שבר בגולגולת ועבר שתי החייאות באמבולנס, אמר לרדיו אחד השוטרים שנכח במקום "חבל שלא הרגנו אותו!!!" • במקום אחר נאמר עם כהתייחסות אל השוטרים: "הבא להורגך, השכם להורגו!!!" • באינטרנט בתגובה לאחת הכתבות הופיע הכותרת הבאה: "3 מדינות ל- 3 עמים!!!" ולהלן עוד מספר נקודות: * כוחות הצבא אמנם לא השתתפו שם באופן פעיל, אך עמדו שם חיילים עם כדורי גומי ברוביהם! * בלטות שהושלכו מהגגות, בנס לא פגעו באיש. מוכר לנו המשפט מהאינטיפאדה: "אבנים יכולות להרוג" ודאי שהוא נכון, קל-וחומר כשמדובר בלבנים. * באותו יום, פונו לבתי החולים 426 אנשים! רובם שוחררו באותו יום ונחשבים עם פציעות קלות. לצורך הבנה, שבר יד או רגל או צלע, שהאדם יסתובב איתו עוד חודשיים שלושה, נחשב פציעה קלה. גם ראש נפוח נחשב פציעה קלה.אף אחד מאיתנו לא מאחל דבר מאלה לעצמו או לאחיו. והיו דברים כאלה. * יום אחר כך, עדיין נותרו כ-70 איש בבתי החולים. אצלם המצב פחות טוב. פגיעות פנימיות וכדוגמתן. 70 איש בבתי חולים ממאבק על 9 בתים. לאן הגענו? האם איבדנו כל פרופורציה? שכחנו שאחרי הכל ולפני הכל אנחנו אחים? לאן אנחנו עוד רוצים להידרדר? לאן אנו מחכים שהמצב יגיע? האם אנו רוצים להוכיח שתיתכן מציאות של גלות גם בארץ ישראל? או אולי נמתין קצת בסבלנות עד שלגמרי נאכל אחד את השני? מדינת ישראל של ימינו, היא לא המדינה היהודית הראשונה בהיסטוריה. הייתה אחת לפניה. היא החזיקה מעמד כ- 130 שנה. אנחנו עוד לא הגענו לזה. אז אמנם איני נמנה על הזרם הפסימיסטי, ומצדד אני במשפט שנכתב במגילת העצמאות שלנו "מתוך בטחון בצור ישראל", אך אף על פי כן, נראה לי כי כדאי גם לחשוב צעד או שניים קדימה ושלא נזכר כשכבר יהיה מאוחר ונבכה ונצטער על מה שעוללנו לעצמנו… איני רוצה לצייר נבואות זעם של שתי משפחות שעומדות זו ליד זו בבית הקברות. משפחה של ילד מתנחל ומשפחה של שוטר. והמציאות הזו לא רחוקה. וכמעט שקרתה השבוע. אז אנא מכם, אני פונה אליכם בדמעות שליש ומבקש מכל הבקשות של הלב, אנא התעוררו, עיצרו רגע וחישבו לאן הגענו, אם זה המקום שרצינו להגיע אליו, אם לתוך זה אנו רוצים לגדל את ילדינו, אם בתוך זה רוצים אנו לחיות? "השבעתי אתכן בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" לא עת דומיה היא זו. על כולנו לקום ולזעוק. מותר להתנגד לפינוי, מותר לתמוך בו. אסור לשכוח שזהו מאבק פוליטי. אסור לשכוח שאנו אחים! אסור לשנוא אחד את השני! אסור להרוג! גורל המדינה והעם, מוטל כעת על כתפי כולנו. לא נוכל להתעלם. "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנו" (בראשית י"ג) אנא מכם. העבירו מסר זה בכל מקום בו תימצאו. תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ. בכל מקום. בבתי הספר, בתנועות הנוער, בישיבות ,במכינות- החילוניות והדתיות, במקומות עבודתכם, בסופרים, במכולות השכונתיות, באוטובוס, במונית, בקניון, במועדון ובחוף הים. בצבא, במשטרה, במוסדות השלטון והחוק. בכל מקום שידיכם מגיעות. בפורומים באימייל ולחברים קרובים ומשפחה. ונקווה שנזכה לקיום הפסוקים בנו "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (שמות פרק יח) "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים פרק כט) "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ" (תהלים פרק קכב) עדיאל איש שלום [email protected]