קריאת כיוון או המדור לחיפוש קרובות

[סופת רעמים]

קריאת כיוון או המדור לחיפוש קרובות

שומם כאן לאחרונה... והייתי מאוד רוצה לדעת האם זה בגלל שלכולם פתאום נורא טוב ונפלא ומאושר (הלוואי) או שלא כל כך וכולם מתחפרים בעצמם? אז יאללה, איפה אתם? חגיתו´ש - איפה את? נאוה, איך מתקדמים העניינים? אביגיל, רוצים לשמוע ממך איך המרגש ובכלל תשפכי מה שיש לך ניצת? את עוד כאן? נעה של ים? ההיית או חלמתי חלום? עפרה? את פה? אוריגמי? מה שלומך? רותם? איך מתקדמת הבטן? יהודה? העקשנית? יאללה תנו קריאת כיוון. ואם יש כאלה ששכחתי אני מראש מתנצלת, זאת העייפות. the storm.

 

[יהודה 59]

../images/Emo36.gif../images/Emo25.gif../images/Emo26.gif

בטח שאני כאן ומי אמר שהכל טוב אבל לפעמים לא בא לכתוב את בטח מכירה את זה אולי ספרי איך מתקדם אצלך ( אני עוד לא בהריון וחבל)

 

[האחים וויזלי]

זה המקום (אלא איפה?)

לספר שאתמול החלטתי שמתחתי את זה מספיק והגיע הזמן לספר על החתונה של אחי. סיפרתי את היומיים הקודמים לחתונה בעצלות ובחוסק ענין, הגעתי ליום החתונה עצמו והתעייפתי כבר מלהזכר אני מקווה שבימים הקרובים אני אצליח לשחזר הכל ולעלות את זה לפה

בינתיים, אני עפתי מפה ד"ש לכולם ונאוה- תבדקי בתפן (איזור התעשיה המטופח ההוא)

 

[רק אביגיל]

אני חולה ../images/Emo10.gif וזה מגעיל .

בעעעעעעעעע

 

[רותם111]

החלמה מהירה../images/Emo24.gif

 

[רק אביגיל]

תודה... , אבל זה עדיין לא נגמר ../images/Emo10.gif

וזה ממש איככככככ.

 

[לון...]

יש כאלה...

שאוהבים אותך בכל מצב !

 

[רק אביגיל]

../images/Emo9.gif../images/Emo140.gif

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo6.gif סופה יקרה, הנה, אני מתפקדת!!!

קודם כל, נראה לי שהשקט הוא תוצאה לסערה שהייתה כאן (בלי קשר אליך

מעבר לזה, אני קצת בהתכנסות פנימה: היה יריד חוגים עם מעט מאוד מבקרים מעט המבקרים התעניינו מאוד ואפילו הייתה הרשמה של 4 בנות למדיטציה לילדים אני אמורה להתחיל ביום שלישי (ה- 1 בחודש) אבל... ההרשמה בחיתוליה ועדיין לא ברור כמה שעות עבודה יהיו לי או מתי... וזה לא הדבר התלוי היחידי בחיי. במקביל, הרגשתי ממש רע בימים האחרונים. אמנם נראה שגם זה מאחוריי, אבל אני מטפלת עכשיו בבריאותי, וכל פעם שהכל מאוזן, אני מוסיפה עוד נדבך לטיפול. הכי הכי גובה ממני מחיר אנרגטי זה חוסר הוודאות שקשור ליהונתן. במשרד החינוך עדיין לא יודעים אם אוכל לקבל שעות ובטח לא כמה... המשמעות: לא יכולה להתארגן על העסקת מורים פרטיים - כן או לא או כמה. בנוסף, מחר אני מתכוונת לפעול בעניין שילובו של יהונתן בבי"ס כדורי, יומייים בשבוע. אלא מה? הוא לא ממש מתלהב מהרעיון... לגבי הערבים, דיברתי עקרונית עם בייבי-סיטרית ובחור אחד, שהיה לו כחונך בסוף השנה שעברה. וחברה שלי חשבה על מישהי שאולי תשתדך טוב לגור איתנו ולעזור. אז אני בתוך עצמי אני גרה בימים אלו, ו... מתפללת שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר וכמובן מחפשת בית אחר, מתאים יותר. ואל תשכחי לסמן לי

שהתפקדתי לקריאה

ואם את עסוקה באיפה אנחנו, זה סימן שאת בעצמך, במקום טוב!! מתי את חוזרת לארץ?

 

[סופת רעמים]

אז קודם כל אני שמחה לשמוע

שאתם עוד כאן. אביגיל, מקווה שתבריאי מהר, גם כאן כולם חולים לאחרונה, ממש מעצבן. אני טפו טפו טפו לא תפסתי כלום עדיין. נאוה, התכנסות היא לפעמים דבר טוב. אני מקווה ששיעור ההצלחה יעלה לאט לאט. אני מבינה את חוסר הוודאות לגבי יהונתן, בתור אחת שחוסר וודאות משגע אותה ונמצאת עכשיו באחד הגדולים של חייה... לאחים וויזלי, אני מחכה לשמוע על החתונה. יהודה, תאמין לי שאתה לא רוצה להיות בהריון, הבחילות נ-ו-ר-א-ו-ת. נשיקות אני.

 

[חגית אמא של אלה]

מתפקדת, כמובן... ../images/Emo24.gif

וואו, איזה סופ"ש... בשבת בבוקר הלכנו לים. הים היה כמו בריכה. ישבנו בחול ובנינו ארמונות. אחר כך חפרנו בור ענק וקברנו את אלה עד המותניים. אז בדיוק נמאס לה והיא ביקשה לצאת. כשחזרנו, אלה נרדמה ואני ישבתי למלא דו"חות עבודה של סוף החודש. עבודה מפרכת, בעיקר כי זו פעם ראשונה. אחר הצהריים הצטרפנו לאבא שלי למסיק זיתים. היכינו את הענפים בכוח וכל הזיתים נפלו על היוטה שפרשנו מתחת. אלה התרוצצה ואספה אותם לדלי. אבא שלי מכין זיתים ממש טוב והשנה גם ננסה להכין שמן. היום בבוקר עבדתי אבל אלה היתה בחופש. היא הושארה אצל אחותי ועשתה שם כייף חיים. אחרי הצהריים נסענו ל"צער בעלי חיים" ברמת השרון והגשמתי את אחד מחלומותיי. אימצנו כלבת גולדן רטריוור מקסימה, שמצטרפת למשפחה גדולה של הולכים על ארבע בביתנו. בין לבין המשכתי בניירת המעצבנת של העבודה שלי ועשיתי עוד המון פרוייקטים נילווים. זהו. זה היה הסופ"ש העמוס שלנו. והעומס עוד ממשיך. המסנג´ר שלי משום מה לא מתחבר, סופה. אנסה שוב מאוחר יותר. נשיקות לכולם, חגית

 

[רותם111]

אני כאן../images/Emo95.gif

מתלטפת עם הבטן ונהנית מכל רגע של ההריון. מייקי שלי משתף פעולה ואני מכורה לתנועות שלו. חוץ מזה הדאגות הרגילות והמעצבנות של איך משלמים שכ"ד וכדומה. ההורים מתקדמים יפה בדרך לקבלה. בסופ"ש הביאו לי אוכל ולקחו אותי לבקר חברים שלהם (פעם ראשונה שהם מציגים אותי במלא הריוני)ואבי בקולו הרם הכריז כבר בדלת "הבאנו הפתעה, את הנכד שלנו". אני כבר לא קיימת. נו טוב, אני צריכה להתרגל לרעיון (וזה לא ממש מפרייע לי למען האמת). המרוץ לחיפוש שמות בעיצומו. אני חושבת שאני רוצה להכין כארבעה שמות ואז לשאול את מייקי לכשיוולד מה הוא בוחר. אם יש לכם רעיונות, אשמח. אני מחפשת שמות שיתאימו גם לכאן ולא יהיו צורמים בארה"ב (יהיה לו דרכון כפול). אני די משעממת עכשיו כי רוב מה שמעסיק אותי זה ההריון והלידה העתידה. נפגשתי עם הדולה פעם נוספת ולמדתי תרגילים חדשים שאמורים לעזור לי להכין את הגוף לחוויה. ככל שאני קוראת יותר סיפורי לידה אני מזדעזעת יותר מהגישה הנוקשית בבתי החולים ומכינה עצמי למאבק קשה על כיבוד הזכויות שלי כיולדת עם צרכים ורצונות משלה. טוב, חדל קשקשת ברשת, נשיקות לכולם.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

איזה כייף! את לקראת החוויה של חייך

לגבי בתי החולים: יש לך את מעייני הישועה - תנאים שדומים למה שהיה בזמנו במשגב לדך, רק מקום דתי. רק נשים לחדר לידה (אולי תוכלי שגם הדולה וגם אימא יהיו איתך בלידה. בספר "המדריך הישראלי להיריון ולידה" יש רשימת כל בתי החולים והתנאים בהם. ואת גם יכולה ללכת לברר, לסייר היכן שאת רוצה, לדבר עם מנהל/ת המחלקה על התנאים שאת רוצה (אם שונים מהמקובל) ותגיעי איתו/ה אולי להסכם כתוב כך שלא יתווכחו איתך כשתגיעי. חוץ מזה, בשביל זה יש אימא ודולה, שיריבו בשבילך על מה שאת צריכה. סופה, חשבתי תוך כדי קריאת ההודעה הזאת של רותם. אם תוכלי להתארגן ללידה בארה"ב יהיה לילד דרכון אמריקאי לכל חייו, ואם תרצי בעתיד, גם לך!! אולי שווה דווקא לחכות, לא למהר לחזור. ואז, קצת אחרי הלידה, לחזור ארצה, לבית ההורים, עד שתתארגני. מה דעתך?

 

[סופת רעמים]

חשבתי על זה

אבל הבעיה שאין לי כל כך איפה להישאר כאן יממה לחיות כאן... אני מנסה לחפש עוד עבודה אבל זה קלוש... אכן זה רעיון טוב באופן לוגי וקר, אבל אני לא יכולה לדמיין לעבור כאן לידה לבד, בלי אף אחד, איך אני אסתדר? וחוצמזה לא בטוח שיהיה לי ביטוח רפואי... בקיצור סמתוכה. אבל אני מנסה.

 

[דבורי]

קבוצת תמיכה בארה"ב

יש ארגון בשם SINGLE MOTHERS BY CHOICE, שיש לו סניפים במקומות רבים בארה"ב ובקנדה. אני חברה בארגון מהארץ כי רשימת הדוא"ל של הארגון ממש שווה. כדאי לך לברר אם יש קבוצה שלהם לידך, ולהיפגש איתם. כך תוכלי למצוא חברה שתבין אותך, ואולי גם קצת תמיכה ועזרה ממשית. דרך אגב, בהגדרת "BY CHOICE" הם כוללים גם נשים שנכנסו להריון לא מתוכנן והחליטו במודע להמשיך אותו למרות שאין אב בתמונה, כך שאת נכנסת להגדרה.

 

[סופת רעמים]

תודה! אני אבדוק את זה

 

[העקשנית]

והנה גם אני מציצה כאן שוב ../images/Emo140.gif