קריאת שמע - קטע 2
"והנה, בהחילותי לדבר על אמונה, אני נתקל בפסוק שנשמע כאן בהטעמה רבה: "אמונה אינה מושג זהה עם דת". אני מניח שמנסח פסוק זה מתכוון להבחין בין תוכן רעיוני נפשי של התודעה הדתית ובין התגלמותה המוחשית במערכת מוסדית. אם זאת היתה כוונתו - אני חולק עליה ועיקרם של הדברים שאני עומד להעלותם כאן אינו אלא שלילתו של פסוק זה. לגבי היהדות אני טוען שהאמונה היא-היא מערכת מצוותיה, שבהן היא מתגלמת; לשון אחר: קבלת עול מלכות שמים אינה אלא קבלת על תורה ומצוות. האמונה אינה אלא דת המצוות, ומחוץ לדת זו אין האמונה היהודית קיימת.
ברצוני לדבר על האמונה, ואני פונה אל התעודה הראשונית של האמונה בישראל, קריאת- שמע שמסיבה לא מובנת לי הושמה בתוכניה שבידכם במרכאות. המרכאות האלה מיותרות לגמרי; אין דבר ברור, חד משמעי וידוע לנו יותר מאשר קריאת שמע. לא זו בלבד שהיא התעודה הראשונית של האמונה בישראל, אלא היא גם ההלכה הראשונה בתורת ישראל, תורה שבעל-פה, הפותחת ב"מאימתי קוראים קריאת שמע". יתר על כן; קריאת שמע היא גם המצווה הראשונה שמצטווה בה אדם מישראל, שמלאו לו 13 שנה. המצווה הראשונה שהוא מתחייב בה בערוב היום האחרון של שנת חייו השלוש-עשרה היא קריאת שמע.
ולכן, בדוננו באמונה יש לדון בקריאת שמע, לכאורה לא ניתן לחדש כאן מאומה. במרוצת הדורות, כמאה דורות, נאמר מה שניתן להאמר, ואף על פי כן כדאי לחזור על הדברים האלה, כדרך שאמר הרמח"ל בפתיחת "מסילת ישרים", שהוא לא בא לחדש, אלא להזכיר לבני אדם דברים הידועים להם.
קריאת-שמע על שלוש פרשיותיה, מציגה לאדם החושב והמאמין שאלות קשות מאוד, אשר מרוב הרגילות באמירתה רובנו מסיחים דעתנו מהן, אעפ"י שעמדו עליהם גדולי הוגי-הדעות שבישראל. מה שינחה אותי בדברים המעטים שאביא לפניכם, זהו בעיקר הגותו של גדול המאמינים שעמדו לישראל אחרי המקרא, אדוננו הרמב"ם."
יש בדברי ליבוביץ שהובאו כאן דברים הסותרים אלו את אלו. התוכלו להצביע על הסתירה ולהתירה?
"והנה, בהחילותי לדבר על אמונה, אני נתקל בפסוק שנשמע כאן בהטעמה רבה: "אמונה אינה מושג זהה עם דת". אני מניח שמנסח פסוק זה מתכוון להבחין בין תוכן רעיוני נפשי של התודעה הדתית ובין התגלמותה המוחשית במערכת מוסדית. אם זאת היתה כוונתו - אני חולק עליה ועיקרם של הדברים שאני עומד להעלותם כאן אינו אלא שלילתו של פסוק זה. לגבי היהדות אני טוען שהאמונה היא-היא מערכת מצוותיה, שבהן היא מתגלמת; לשון אחר: קבלת עול מלכות שמים אינה אלא קבלת על תורה ומצוות. האמונה אינה אלא דת המצוות, ומחוץ לדת זו אין האמונה היהודית קיימת.
ברצוני לדבר על האמונה, ואני פונה אל התעודה הראשונית של האמונה בישראל, קריאת- שמע שמסיבה לא מובנת לי הושמה בתוכניה שבידכם במרכאות. המרכאות האלה מיותרות לגמרי; אין דבר ברור, חד משמעי וידוע לנו יותר מאשר קריאת שמע. לא זו בלבד שהיא התעודה הראשונית של האמונה בישראל, אלא היא גם ההלכה הראשונה בתורת ישראל, תורה שבעל-פה, הפותחת ב"מאימתי קוראים קריאת שמע". יתר על כן; קריאת שמע היא גם המצווה הראשונה שמצטווה בה אדם מישראל, שמלאו לו 13 שנה. המצווה הראשונה שהוא מתחייב בה בערוב היום האחרון של שנת חייו השלוש-עשרה היא קריאת שמע.
ולכן, בדוננו באמונה יש לדון בקריאת שמע, לכאורה לא ניתן לחדש כאן מאומה. במרוצת הדורות, כמאה דורות, נאמר מה שניתן להאמר, ואף על פי כן כדאי לחזור על הדברים האלה, כדרך שאמר הרמח"ל בפתיחת "מסילת ישרים", שהוא לא בא לחדש, אלא להזכיר לבני אדם דברים הידועים להם.
קריאת-שמע על שלוש פרשיותיה, מציגה לאדם החושב והמאמין שאלות קשות מאוד, אשר מרוב הרגילות באמירתה רובנו מסיחים דעתנו מהן, אעפ"י שעמדו עליהם גדולי הוגי-הדעות שבישראל. מה שינחה אותי בדברים המעטים שאביא לפניכם, זהו בעיקר הגותו של גדול המאמינים שעמדו לישראל אחרי המקרא, אדוננו הרמב"ם."
יש בדברי ליבוביץ שהובאו כאן דברים הסותרים אלו את אלו. התוכלו להצביע על הסתירה ולהתירה?