אשכולה נבים
New member
קריזות של בת רבע לשבע
משהו כמו 4-5 פעמים ביום (וזה המון בהתחשב בכך שהיא חוזרת הביתה מהקייטנה בארבע).
מתעצבנת על כל דבר קטן. שמה ידיים על האזניים וצועקת "די!" כשמנסים לדבר איתה,
בורחת לחדר ואז שרה בקולי קולות (ברור שבשביל למשוך תשומת לב),
לא מוכנה להתנצל על כלום, כשברור שזו אשמתה (התחצפה, פגעה בי או באחיות שלה ועוד)
כשאני מנסה לנהל איתה שיחות בזמני רוגע היא עדיין משדרת עקשנות ודווקא...
ואני? מרגישה שאני לקראת "ללכת על ביצים" בכל מה שקשור אליה. לא רוצה להגיע לשם.
אני מנסה לחפש ערוץ תקשורת איתה, מנסה למצוא לנו זמני בילוי לבד, רק אני והיא...
מה עוד? זה רק הגיל? איכשהו אני מסתכלת עליה היום וקצת פוחדת ממה יהיה כשתהיה בת 10-11-12.
משהו כמו 4-5 פעמים ביום (וזה המון בהתחשב בכך שהיא חוזרת הביתה מהקייטנה בארבע).
מתעצבנת על כל דבר קטן. שמה ידיים על האזניים וצועקת "די!" כשמנסים לדבר איתה,
בורחת לחדר ואז שרה בקולי קולות (ברור שבשביל למשוך תשומת לב),
לא מוכנה להתנצל על כלום, כשברור שזו אשמתה (התחצפה, פגעה בי או באחיות שלה ועוד)
כשאני מנסה לנהל איתה שיחות בזמני רוגע היא עדיין משדרת עקשנות ודווקא...
ואני? מרגישה שאני לקראת "ללכת על ביצים" בכל מה שקשור אליה. לא רוצה להגיע לשם.
אני מנסה לחפש ערוץ תקשורת איתה, מנסה למצוא לנו זמני בילוי לבד, רק אני והיא...
מה עוד? זה רק הגיל? איכשהו אני מסתכלת עליה היום וקצת פוחדת ממה יהיה כשתהיה בת 10-11-12.