קריירה וייעוד

קריירה וייעוד

בתקופה האחרונה אני מנסה למצוא את עצמי, חושב על הייעוד שלי ועל הקריירה של החיים שלי. הייעוד והקריירה לא בהכרח זהים זה לזה, אני יודע, ובכל זאת, חשוב לי שאוכל למלא את הקריירה העתידית שלי במשמעות. חשבתי על כך, והגעתי למסקנה שמשמעות בשבילי תהיה עזרה לאנשים. אני חושב שבכל עבודה אפשר לעזור לאנשים, ובכל זאת... מטריד אותי שאם אבחר לעשות משהו שאני אוהב, לא אעזור מספיק לזולת ולכן הקריירה שלי תהיה חסרת משמעות לעולם. מה דעתכם? היכן אתם רואים חפיפה בין הייעוד למקצוע? האם הקריירה שבחרתם לעצמכם מספקת אתכם והאם אתם רואים בה חלק מייעודכם הנשמתי?
 

MTFNK

New member
על איזה קריירה חשבת?

לדעתי בכל מקצוע אפשר לתרום ולעזור לאנשים. זה לא חייב להיות מקצוע טיפולי. סתם לדוגמה מישהו שהוא טלר בבנק יכול לעזור לאנשים, השאלה איך הוא מנתב את הקריירה שלו. אפשר גם לעסוק בכמה תחומים במקביל (יצא לי להכיר מורה לספורט שהוא גם מורה לנהיגה ועוד שילובים מעניינים - למרות שהוא עדיין מורה).
&nbsp
אני גם חושבת שהנטייה הטבעית של אנשים הוא להימשך לתחומים שמתאימים להם, וששם הם יכולים לתרום הכי הרבה, כל עוד הם לא מושפעים מהסביבה (האמא שרוצה שהבן שלה יהיה רופא והוא הולך על זה למרות שבא לו לעסוק באומנות). יש גם טעות נפוצה - ללכת ללמוד משהו "כי יש בזה כסף טוב"
&nbsp
&nbsp
 
האמת שכרגע

אין לי משהו מסויים שחשבתי עליו. יש יותר מידי פוטנציאל בכל כך הרבה דברים, וזה מאד מבלבל אותי. וכן, אני מסכים עם מה שאת אומרת. בכל זאת, כמה משמעותי זה להיות מורה נהיגה, למשל, לעומת דברים אחרים? כמה זה משפיע על העולם? אני יודע, כל אחד משפיע על העולם בדרכו, גם אם היא קטנה. ובכל זאת, זה מפריע לי. אני חושש... שלקריירה שאבחר לא תהיה משמעות, לא כלפיי ולא כלפיי היקום.
 

MTFNK

New member
גם לדבר הכי קטן יכולה להיות השפעה גדולה

תחשוב שמורה לנהיגה שלא מלמד טוב יכול לגרום לכך שתלמיד שלו יעשה תאונה קטלנית אחרי שיוציא רשיון ולא משנה אם התלמיד עבר טסט.
&nbsp
באותה מידה שהערה הכי קטנה של מורה בבית ספר יכולה לגרום להשפעה על חיים של ילד בעוד שנים ארוכות אחר כך. סוג של אפקט הפרפר.
&nbsp
לדעתי כשיש הרבה תחומי עניין טוב להתמקד באחד או שניים וללכת לראות אם זה מתאים. לא חסר אנשים שהתחילו ללמוד תואר וראו שזה לא בשבילם והלכו ללמוד משהו אחר במקום, אבל העיקר לנסות ולראות אם זה מתאים.
 
תחומי העניין שלי

הם יותר תחביבים מאשר משהו שאפשר לעשות איתם משהו. כמובן שאפשר, אבל רוב האנשים יגידו שזה לא ריאלי. אם אני אחשוב ללמוד משהו אלו רק דברים שקשורים במדעי הרוח. אלו הדברים שמעניינים אותי ואלו הדברים שאני נמשך אליהם, אבל הם לא מעשיים, כי אני אדם לא מעשי. מפה נובע הקושי, ואני בהחלט מרגיש שאני מפספס פה משהו, וגם אני יודע שהדברים שאני מתעניין בהם הם סוג של בריחה מהמציאות של העשייה.
 

MTFNK

New member
כל דבר יכול להפוך לקריירה למרות שיש דברים שנראים פחות ריאלים

 

elar84

New member
בכול דרך שתבחר תוכל להשפיע

כי זה מי שאתה.
ברור שהעדפה היא לעבוד במשהו כזב, אבל אם עדיין אין בשלות, או שלא התגבשת.
אין זה אומר שהחיים והעבודה יעברו מבלי משמעות של ייעוד.
אני עובדת בתחום מסוים, והאנשים איתם אני ניפגשת בחיי אם זה דרך העבודה או דרך כול מקום אחר, תמיד אני מרגישה שיש י השפעה עליהם.
השפעה טיפולית לצורך הדוגמא.
ברור לי שכשאהיה מוכנה זה גם יגיע, ההתמקצעות וההסבה המקצועית.
בין אם אני שם או לא, אפילו פגישה של אדם זר ברחוב יכולה להיות משמעותית.
פשוט תשחרר ותבין שזה יגיע מעצמו. כמובן שטוב שאתה חושב על כך, נדמה שזה מעסיק אותך בגלל הצורך בשינוי.
אני המון פעמים עמוסה רגשית בגלל נושא מסוים, וזה כנראה כי במטרה שאהיה מוצפת בכדיי שאפעל לשינוי.
 
כן... את צודקת

אני בשלב בחיים שבו שינוי גדול מאד עומד בפתח. אני יודע מה יביא לי איזון בחיים וזו מסגרת יציבה (בצורה של עבודה). אבל אני מפחד מלהיות כבול למסגרת ובגלל זה אני שוקל את צעדי בכובד ראש.

היי... את חושבת שאפילו אם אני יושב כרגע הרבה בבית אני עדיין משפיע?
 

elar84

New member
אני צריכה עוד רקע

אתה יכול להיות משפיע על אנשים אפילו דרך האינטרנט. היום מכול מקום אפשר להשפיע.
כשזה הייעוד שלך, אנשים ומקרים פשוט יגיעו אלייך.
ואתה גם תגיע אל המקומות הנכונים.
אני מבינה שהישיבה בבית היא זמנית, כי כאמור כול אדם גם צריך לעשות השתדלות.

"והעיקר לא לפחד כלל..." נכון קלישאתי, אבל כול כך נכון.
קל להגיד, קשה ליישם, אין ספק.
אני מחזקת את האמונה שלי בעצמי, ביקום... וכך מתגברת על הפחד.
כשהפחד ממש מתגבר, אני נזכרת בהצלחות שלי, בניסים שקרו לי... ואז נרגעת כי אני יודעת שאין ממה לחשוש, היקום מוביל אותנו למקום הנכון ושוב, כמובן עם השתדלות שלנו.

טוב שאתה שוקל את צעדייך,אני לא בעד פזיזות יתר (גם אני מאוד שקולה, וקשובה לאינטאצייה בעיקר).
במקביל תעשה עבודה על לסמוך, על עצמך על האנטואיצייה שלך, על היקום :)

 


אם אאמין בעצמי שאני עושה את הבחירה הנכונה ואשחרר את הספקות, יהיה לי יותר קל. ייתכן שזהו הדבר הנכון לעשות. תודה 3>

וכן, הישיבה בבית משולבת עם עבודות זמניות והיא זמנית בהחלט. אני בקרוב מאד עובר דירה ועבודה קבועה כרגע תפריע למעבר. או לפחות כך אני אומר לעצמי.
 

רותי 11

New member
תמיד אפשר לשלב בין הדברים

אם עובדים בעבודה שאוהבים והיא
לא בהכרח "עזרה לזולת" אז יש
אפשרות להתנדב במקומות מיוחדים
ואז להרגיש טוב עם זה
 
נכון, חשבתי על זה

והאמת שנכנסתי לאתרים של עמותות, וזה הלחיץ אותי... ראיתי שיש עמותה שקוראים לה סהר שאולי תתאים לי אבל כדי להתנדב שם, יש להם הרבה תנאים שמרתיעים אותי.
 
מה התנאים שלהם?

ומה מרתיע בהם?
יש גם התנדבויות יותר קלילות אתה לא חייב לקפוץ ישר לכבד.
כמה שתשתפף יותר יהיה לך יותר תחושת מסוגלות וביטחון לעשות דברים גדולים יותר
 
יש להם אתר ובו רשום

בגדול, קודם הם מסננים מי שרוצה להתנדב בראיון אישי, ואז צריך לתת להם 500 שקל ערבון. עוברים תכנית הכשרה כלשהי ומתחייבים לשעות מסויימות ואם מתמידים כך במשך שנה אז אפשר לקבל את ה-500 שקל חזרה. בעמותה דומה יש את אותה מערכת. ואת צודקת, זה באמת נושא כבד. אני חושש שאם אנסה להתקבל לעמותה כלשהי יסננו אותי, ואם נניח יקבלו אותי, אני חושש מהתחייבות במקרה שההתנדבות לא מתאימה לי.
 
אני רואה שהפחד מהתחייבויות זה מוטיב חוזר


אז אתה צריך משהו פחות כובל אולי של פעם בשבוע פעמיים משהו קליל
 


נכון, רעיון טוב. אשתדל לחפש משהו בסגנון, זה יכול להיות מהנה כל עוד יש לי חופש לבחור את הימים 3:
 
היי גבר

התגובה שלי באיחור בשל בעיות במחשב
אני מאמינה שכל דבר שתתחיל ותזרום איתו עם הזמן יקח אותך למקום הנכון ביותר עבורך
אם תבוא מראש בגישה קלילה של מה שיהיה יהיה ומקסימום אז רק צברתי עוד ניסיון/חוויה
אני מאמינה שהדברים הכי טובים בחיים קורים כשהכי לא מתכוונים ולא מכוונים אליהם
 
שלום דנה בננה

תודה על תגובתך. חשבתי על כך גם אני. אני מרגיש שאני מלחיץ את עצמי וכך גם הסביבה. הגעתי למסקנה שאכן, אם אשחרר ואזרום, אני אהיה שמח יותר. הגישה שלך מעולה מבחינתי. תודה
 
למעלה