קריירה ומראה

[קרני]

קריירה ומראה

בחירת מקצוע יכול להיות "חומת מגן" מפני כל הפחדים שלנו- בחירה במקצוע אשר לא יידרוש הרבה, בחירה במקצוע אחר שלא קשור לחלום חיי מתוך חוסר הערכה עצמית וחוסר בטחון, בחירת המקצוע מתוך שיקולים כלכליים וכ"ו... האם לדעתכם בחירת המקצוע קשורה בין היתר גם במראה שלכם? (משקל, יופי וכ"ו)?

 

[אמירדרור]

עמדת חשש

שלום, לקח לי כמה ימים לעכל את המחשבה שאת מעלה, אני מבקש להודות לך שהבאת אמת שהזמינה אותי להישאר ולהתבונן. כן, הגדרה של בחירת מקצוע כ"חומת מגן" בהחלט עוזרת להבין התנהגות שבה אדם מעדיף לצמצם את הדרישות מעצמו, להימנע מאתגר, להקטין את האפשרות שיכשל, וכו'. נשמע פשוט אחרי שזה מנוסח כך, אך בהירות זו עוזרת להתבונן ולהכיר מניעים עמוקים. מה קורה כאשר מכירים מניעים אלו ? הנחת יסוד לגבי הזכות למימוש אישי ממש פורחת לה באויר כאשר עמוק פנימה נמצאת הנחת יסוד שמחפשת "אפוד מגן". עבורי זו שאלה ענקית שלא כל כך מהר קל לרוץ ממנה הלאה לשאלה השנייה לגבי מראה, ולכן נראה לי שנכון להפריד ביניהן. לאט לאט בו ניקח קודם כל את הראשונה ואחרי קצת עבודה נמשיך הלאה. האם את/ה יכול/ה לזהות שיקולים והערכה עצמית מתוכם הגעת לבחור במקצוע שלך ?עד כמה היו מעורבים שם שיקולי חשש ? האם הניסוח הזה מדבר אליך, אם לא איך היית מנסחת זאת ? תודה על התרומה. אמיר דרור

 

[rafibarel]

חד וחלק

שלום כ לשאלתך בנושא בחירת מקצוע מתוך חוסר הערכה ובטחון עצמי העסיקה אותי הרבה שנים אחורה. במשך שנים רבות לא נתתי לעצמי חופש וביטוי עצמי וזאת מתוך ידיעה שלי אין מה לומר ומה לתת, אלי אף אחד לא שם לב. ובכן טעיתי ובגדול. יש לי המון מה לתת גם בחיים וגם בעבודה, כל מה שזה דרש ממני זה להיות נוכח למי שאני ולא לשיחה הפנימית שמתנהלת. וכן אין לי השכלה גבוהה וגם ביסודי ובתיכון הייתי פרחח. כך שלחיות בפרדיגמות מבחינתי זה לא לחיות בכלל ולשאלתך האם בחירת מקצוע קשורה לנתונים חיצוניים? תשובתי היא לא ולא. זו שיחה פנימית שמתנהלת ללא סוף לעומת זאת מרבית המעסיקים שוכרים לעבודה אנשים שנראים טוב או ממוצע ואני מוצא שזה מגעיל. מצטער על הבילבול רפי "אדם אינו יכול לעמוד לפני נתיב הידע רק כלוחם. לוחם אינו יכול להתלונן או להתחרט על דבר. חייו הם אתגר תמידי, ואתגרים אינם יכולים להיות טובים או רעים. אתגרים הם פשוט אתגרים. קרלוס קסטנדה גלגל הזמן

 

[קרני]

לא הייתי אומרת תשובה מבולבלת...

כי אם תשובה מאוד כנה. כיצד "לפתע" שינית את גישתך ואת תפיסתך בפרדיגמות החברתיות? כיצד אפשר שלא לחיות בפרדיגמה חברתית? מה גרם לך להבין פתאום שיש לך מה לתת? ובנוגע למראה ולבחירת המקצוע... אני תוהה בנוגע לדעתך. אם מעסיקים כן שוכרים אנשים לעבודה גם על פי המראה, אם כך לא אלך להיות פקידת קבלה או מגישת חדשות בטלויזיה בגלל המראה, למרות שאולי הנתונים האישיים שלי מצביעים על איכויות והתאמה!?... המממ..

מה דעתך?

 

[טיפה אחת]

כן בהחלט....עם כל הצער

שלום שאלה מעניינת העלית כאן. אני עשיתי כך. עזבתי עבודה פקידותית אחת כי היה קשה לי מאד עם היחס של הבוס, הרודנות הזאת שיגעה אותי. גם השעות היו לא שפויות והמשכורת...לא צריך להוסיף אתם יודעים....חיפשתי את הרגע להימלט. וברחתי!! לאן?? שוב לעבודה פקידותית בה לא ידרשו ממני כ"כ הרבה, בה לא אצטרך להפגין אחריות, סמכות וכ'...חיפשתי שקט! 8 שעות עבודה וללכת הבייתה. הייתי כ"כ מותשת מהעבודה הקודמת שרק רציתי "אנשים נחמדים" שיתייחסו אלי בהגינות ובצורה מנומסת וזהו! והיום?? היום אני רוצה לברוח...שוב פעם.. מרגישה שחוקה ומיותרת כ"כ בעבודה הלא אתגרית הזו. כולם מסביב אומרים "את יכולה יותר" "את מבוזבזת" ואני? חסרת כוחות לחלוטין. לא מוצאת את מקומי וכל יום בעבודה עובר בשיעמום נוראי. אני לא רוצה לחזור על הטעות הזאת אבל גם לא יודעת מה לעשות... נ.ב. בענין המראה - זה לא היה שיקול.

 

[נגה]

שלום לך טיפה...........

רק מי שעובר תקופה כזאת בעבודה יכול להבין. גם רודנות...וניצול שכר פחות ממינמום...וניצול של עודף עובדים בשוק. עזבתי לפני חודשיים. והיום אני עובדת במקום אחר אני אופטימית ......

 

[טיפה אחת]

הי נגה

כל הכבוד לך. אני עייפה נפשית ואין לי כח להתמודד עם חיפוש עבודה חדשה. מה גם שאני לא כ"כ יודעת את הכיוון. בהצלחה בהמשך!!

 

[קרני]

יש לי שאלה אלייך

כיצד בחרת בעבודה הראשונה שלך? האם את מרגישה "מבוזבזת" ושאת "יכולה יותר"? כשאת אומרת שאת מרגישה שחוקה ומיותרת, למה את מתכוונת לכך שדורשים ממך פחות מדי? שאת דורשת מעצמך פחות מדי? האם זה באמת נובע מהעבודה או מרבדים אחרים בחייך? האם יש לך רעיון לגבי עבודה שמתאימה לך שתמצא את יכולותייך? (פשוט תבני/תנסי להגדיר לך משרה בה תוכלי להיות מה שאת יכולה לתת) מקווה שלא העקתי עם השאלות

 

[טיפה אחת]

שלום קרני

תשובות... לעבודה הקודמת שלי הגעתי לאחר זמן רב שלא עבדתי ושיוועתי לעבודה ולא היה אכפת לי העיקר לעבוד, לא להיות בבית כי ממש היה קשה. כלכלית ונפשית. בעבודה הזאת אני מרגישה שחוקה כי מיציתי הכל. כי הכל חוזר על עצמו. אין שום אתגר חדש. אין לאן להתקדם. המקום נחמד ואוירה די טובה אז זה עוזר להשאר. זה לא מה שדורשים ממני אלא שכמות העבודה ירדה וגם כבר אין לי חשק יותר לעשות אותה. אני מרגישה שהיא ריקה מתוכן (וגם אני). ברור שיש עוד בעיות, אבל את הענין המקצועי ניתן להפריד מהשאר וכך לטפל בו. זהו,שאין לי כרגע רעיונות,פרט אולי ללימודים. מקווה שעניתי. סליחה על הבילבול. בכל אופן, תודה רבה על ההתעניינות

 

[esteet]

שאלה כבדת משקל

חשבתי על מה שכתבת וגם אני חושבת שיש להפריד קריירה ממראה. בחירת המקצוע בהחלט יכול להיות חומת מגן מפני פחדים, חששות, חוסר ביטחון עצמי וחוסר הערכה עצמית וגם לדעתי קשורה מאוד למשפחה ממנה באים. אני למשל, למרות שאני מנסה כל הזמן להימנע מהנושא הכלכלי ולא לחשוב עליו יותר מידי בבחירת מקצוע, אני מאוד מתקשה לעשות את זה וזו אחת הסיבות ה"כבדות" המקשות עליי לקבל החלטה לגבי ההסבה לעו"ס. אני חושבת שזה קשור לחינוך שקיבלתי בבית. חינוך שדאג לצרכים הבסיסיים של אוכל וקורת גג ולא פיתח צרכים של הגשמה עצמית ואושר ומכאן שצריך לעבוד בלי להתחשב בחלומות. לגבי מראה- חשוב למעסיקים אבל לא חושבת שקשור לבחירת המקצוע, מלבד דוגמנות.........

 

[קרני]

אז בעצם את אומרת ש...

תיאוריית מסלאו מוכיחה את עצמה- אנו לא יכולים להגיע לסיפוק ולמימוש העצמי שלנו בלי לעבור את שלבי פרמידת הצרכים הבסיסיים והפיזיולוגים... אולי אף ניתן להעיז ולומר שאנו בעצם כל כך עסוקים בגשמי ובסזיפי, ולו כדי לשרוד בעולם, ולפיכך אנו מעבירים את מרבית חיינו בלי להגשים את עצמנו... בנוגע למראה... אני בטוחה שבגלל הידיעה שמעסיקים כן בוחנים את המראה החיצוני, את לא תציעי את עצמך לעבודות מסויימות מתוך הידיעה הזאת.... לא?