אני מאוד שמחה שאתה בא ממקום אופטימי
אבל הנה כמה נקודות - המשפחה שלך זה לא דוגמא. תאמין לי שבמשפחה שבה כולם משפטנים הכל הרבה יותר קל. למצוא סטאז' יותר קל, למצוא עבודה יותר קל. ולכן אולי במשפחה שלך לבוגרי מכללה קל כמו לבוגרי אוניברסיטה. בנוגע למציאת סטאז' - אדם שיקח לו שנתיים למצוא סטאז', לדעתי, מבזבז את החיים שלו. שנתיים שלמות של לעבוד בכלום ולחפש ולהתייאש רק כדי להגיע למשרד קטן שלא הצליח למצוא מישהו יותר טוב, זה לדעתי מבאס. ואולי אדם כזה כן יוכל בסוף להיות עו"ד מצליח, אבל זה אולי מאוד גדול. אמרת שמקום לימודים/התמחות לא משפיע. לדעתי, זה לא נכון. אם בנאדם שפיץ, וכמה כאלו כבר יש, הוא יוכל להסתדר במכל מקום. אבל, רוב האנשים הם ממוצעים בלבד ולכן המקום שבו הם למדו יהווה מקפצה לקבלה לסטאז' נחשב שיהווה מקפצה לקבלה לעבודה נחשבת. בנוגע לאמירה שמוסדות מחדירים בתלמידים בתחילת הלימודים שהם הרבה יותר טובים - זה נכון, אבל רק במקומות שצריכים למכור את עצמם. יצא לי להיות ביום פתוח של מכללה והם מוכרים את עצמם. המספרים שהם אומרים נראים לא אמיתיים ומאוד נראים כאילו הם ייפו אותם, או שעשו סקר מוטה. אוניברסיטה לא תנסה למכור את עצמה כי יש לה גם ככה המון מועמדים. בחיים לא שמעתי אצלי אף אחד מתייחס לזה שאנחנו הכי טובים או לאחוזים של הבחינות לשכה. לסיכום, צר לי לבשר לך, אבל מרבית האנשים שפונים למכללה עושים את זה כי הם רוצים, אבל לא יכולים להתקבל לאוניברסיטה. כמובן יש אנשים שבוחרים ללכת למכללה מרצון- קרבה לבית, מקצוע ספציפי שהם רוצים, נוח עם העבודה, חפשנות - אך רוב האנשים שהולכים למכללות הולכים לשם כי הם לא עומדים בתנאי קבלה לאוניברסיטאות. כלומר, הם עצמם מאמינים שעדיף אוניברסיטה, אך לא מתקבלים. לדעתי זה אופטימיות יתרה להאמין שהרמה והמעמד של אוניברסיטאות ומכללות הוא זהה. אבל כן, מי שהוא מוצלח, יכול להיות מוצלח בכל מקרה, אבל לאנשים הרגילים מביננו, איפה למדת ואיפה עשית סטאז, משפיע.