קרינה מנורות

Fire Wolf

New member
קרינה מנורות

הי כולם תשמעו, כולנו יודעים שקרינה מנורות פלורסנס לא טובים לנו אבל מסתובבת שמועה שיש מצב שגם נורות הלוגן יכולים להיות בעיתיים. מישהו יודע על זה משהו?????
ביי ביי דונה
 
מידע חדיש, הגרסא הכוזבת.

השמועה על מנורות ההלוגן איננה שמועה כלל וכלל. קים איסור חמור לפתוח מנורת הלוגן לייד חולת לופוס. בנסף, יש מצאים חדשים שטוענים כי שטיפת הפנים לפני 15:00 יכולה לעורר התלקחות המחלה, אכילת קליפות מלפפונים תגרום לצלוליטיס בחולות פעילות, מריחת לק סגול על ציפורני בהונות הרגלים תעודד פריחת פרפר (מהסוג המקושקש) ועיסוי תאילנדי יכול לבטל ספיגת כדורי הסידן (שנלקחו מלכתחילה לא בגלל מינוני הפרדניזון אלא בגלל שהחולה התעקשה לגרד בבטנה למרות שידעה כי זה יאיץ תהליך אוסטאופרוזיס) או במילים אחרות- כוס אוחתוק העולם, במילא כל האוניברסיטה מפוצצת פלורסנט, עכשיו לקנות מנורה חדשה לחדר? אני ענייה מידי לשמועות כאלו, חוץ מזה- במילא לא נגמרת לי ההתלקחות המעפנה הזאת כבר יותר משנה, אז מה זה רלוונטי מה יעורר אותה מחדש אם היא אי פעם תגמר?
 

gaia20

New member
זאבת ערבות יקרה

הכל בסדר חומד?
את נשמעת קצת כועסת....בטוח שלא על מנורת הפלורסנט\ההלוגן
בואי נדליק ביחד סגריה (כן, כמו ששמת לב, סגריה היא הפתרון בשבילי לכל מצבי הלחץ\כעס וסתם עצבים מכל סוג שהו), נשב...נקח נשימה עמוקה (מלאה בניקוטין אחרת מה הטעם לנשום??) ואם את לא מעשנת- זה הזמן להתחיל!
ונסכים פה אחד, שמה שקורה לנו, הוא לא באשמתינו, אנחנו לא יכולים לשלוט על זה, אנחנו לא יכולים לשנות את זה על דעת עצמינו מה שאנחנו כן יכולים לעשות, זה להפסיק לכעוס על זה. במקום לכעוס, להתחיל להאמין שהמצב ישתפר, גם אם מחכים לזה שנה ויותר (כמוך, כמוני וכמו כמעט כל חולה לופוס אחר) להאמין שהתלקחות לא תגמר לעולם זו נבואה שמגשימה את עצמה. אני מקווה שההומור הציני הוא רק דרך נוספת להתמודד ואת לא באמת מאמינה שלא יהיה סוף להתלקחות יהיה לזה סוף. רק סבלנות.
 

1ט ל י

New member
../images/Emo24.gifזאבת ערבות,

לפחות הזעם מתבטא בשנינות חביבה. מזכיר לי את שיר רחל: צריחות שצרחתי נואשת כואבת בשעת מצוקה ואבדן הפכו למחרוזת שירים מלבבת בספר שירי הלבן... בכל אופן, אני מזדהה עם הזעם, ומבינה את החושך הזה שלא טורחים להרגיש את התקווה (אצלי גם לפעמים מחשש לאכזבה), כי המצב לא משתנה, ולא משנה מה עושים..... בכל זאת, אני ממליצה למצוא נקודת אור, משהו טוב בחיים המסריחים האלו ולנסות בעזרתו לצאת מהבאסה. אמנם קשה לפספס את המרירות במה שאת כותבת, אבל אני גם מזהה גישה צינית וקלילה, בלי שום קשר לכישרון הכתיבה הבולט שלך.
 

dovevs

New member
לופוס

זאבת לא נגמרת ולא צריך לקלל את העולם לעזזל החיים העיקר הבריאות תהני מהחיים עד כמה שאפשר אל תתיחסי לכל שטות כגון אלוגן הרי אם לא נמות מהמחלה בודאי שלא נמות מהאולגן. חוץ מזה תנסי רופא אחר שיציע לך בודאי תרופה אחרת . אני הייתי רצה לפרופסור יוסף זהבי בבית חולים איכלוב. בבריאות ביי....
 
מה, יצאתי ממורמרת קלות?

התישבתי לי בערב החלבי והקריר לבדוק מה שלום הקהילה, אנג'י, חתולת הביבים שאימצתי עם שותפתי לדירה שרועה על השולחן ומגרגרת קלות (נסו לדמיין פיאסטה מנסה להתניע ביום קר. אלו פחות או יותר גירגורי העונג שלה. אני לא מתקרבת כשהיא עצבנית) נכנסתי לאתר וחשכו עיני. יקירותי (יש כאן יקירי?) אני לא ממורמרת. מזמן עברתי את השלב הזה.. עכשיו אני עמוק בשלב האי אכפתיות המהולה בשעשוע כלפי המחלה המופרכת הזו. כאילו, אם מישהו היה נותן לי לנחש לפני שנתיים באיזו מחלה אחלה, ישר הייתי אומרת שאני לא יודעת איך יקראו לה אבל ללא ספק היא תגרום לי למאבק תמידי על המשקל, חצ'קונים עד גיל הבלות, שיער על כל הגוף מלבד על הראש, בדיקות משפילות (מי אמר ביופסיה בכליות ואיסופי שתן ולא קיבל?) ושם לחלוטין ללא פאסון, בלי שום סקס אפיל של 'מחלת הנשיקה' או המיסתוריות של 'מחלת הנפילה' או אפילו ההומור החבוי ב'צינית'. לא לא. זאבת. כי נראים כמו זאבים.ואו. נשמע מושך... בכל אופן, אם הייתי אומרת את כל הדברים האלו הייתי זוכה ובגדול, אבל אני מה אכפת לי? אני משועשעת. וכשחשוך לי בעיניים, אני מדליקה איזה פלורסנט, סתם כדי לצעוד בצד הפראי, ואם ממש נמאס לי, אני מלטפת קצת את הבטן של אנג'י. לפעמים כשהיא נהנית ממש, היא שורטת לי את הפטמה ומזכירה לי כאב אמיתי מהו... יאללה, הגיע זמן לחרוש. אני הולכת להחכים קצת- ושיהיה לילה טוב, אל תקחו אותי יותר מידי קשה. אני אולי לא תמיד נופלת על הרגלים, אבל בדרך כלל יש איזו ערמת חרא שמרככת את הנפילה...
 

1ט ל י

New member
../images/Emo6.gif

הייתי רוצה שתהייה לי גשה כזו לחיים, אבל מה לעשות שאני רגישה כמו כף רגל לדגדוגים וכבדה כמו משאית בטון?
 
למעלה