קריסה

[zzebra]

קריסה

קרה לכן שהגוף פשוט קרס מהעומס? אז זה מה שקרה לי ביום ראשון בערב ונמשך פחות או יותר עד אתמול בערב.. התחיל כהקאות (ואני לא בן אדם מקיא, אחת לכמה שנים יש איזה אירוע חריג), המשיך ככאבי תופת בגב, בצלעות, ברגליים, כל הגוף כאב.. ההסבר היחיד שמצאתי לזה הוא שהגוך שלי פשוט לא עמד בזה יותר. ואני לא מדברת רק על אימונים. אני בתקופה סופר עמוסה- עובדת משרה מלאה + מלמדת פעמיים בשבוע בערב 5 שעות +מלמדת בשישי בוקר, בנוסף 4 אימונים שבועיים ונוסף לכל עברנו דירה ועדיין מארגנים אותה.. אני מתארת לעצמי שכל האמהות קוראות את זה ומגחכות, על מה אני מתלוננת. אבל באמת שהגעתי לעומס יוצא דופן בשבילי. אז מיום ראשון לא התאמנתי ואני מרגישה כמו סמרטוט. מכירות את זה? סתם הייתי צריכה לקטר קצת.. אני פשוט בבאסה. קרן.

 

[עוד נועה]

זה ממש לא נושא לגיחוך. קבלי ../images/Emo24.gif

נשמע שהגוף שלך שולח לך מסר חד משמעי לנוח.... משהו שיהיה ברור מעל לכל ספק. העומס שעלייך נראה מטורף בין אם את אמא ובין לאו. מציעה לך להקשיב לגוף, לנוח כמה ימים ולחזור בהדרגה לאינטנסיביות החיים. לארגן את הדירה לאט יותר - זה באמת לא בוער, ולחזור לאימונים רק כשהגוף שלך ירשה לך. רצוי לאט לאט. חשוב שמה שלא יהיה תקפידי על מספיק שינה בלילה. זה משהו שלא כדאי לזלזל בו אף פעם, קל וחומר כשמתאמנים. חשוב מאד להקפיד, ברגע שיגמרו ההקאות הנוראיות האלו, להכניס לגוף רק אוכל בריא ומזין כדי לחזק אותו. אני לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל חשוב להבדק אצל רופא (יודעת.... גם אני לא נוטה לעשות את זה. הייתי אצל שני רופאים בשנה האחרונה. כדי לקבל אישור לחדר כושר ורופא ספורט של מדיקס.....) כדי לודא שמה שיש לך זו באמת רק חולשה או וירוס. תהיי בריאה

שולחת עוד

 

[zzebra]

תודה נועה

קודם כל אני שמחה שהקיטורים שלי לא נשמעים לך מגוחכים. כולם סביבי (בעיקר חברים במשרד שהם הורים) צוחקים עליי ואומרים "חכי שיהיו לך ילדים, את לא יודעת בכלל מה זה עומס..." מצד שני, הספורט היחיד שהם עושים זה לצאת מהאוטו וללכת עד המעלית במשרד. או לרדת (במעלית) להביא ארוחת צהריים... אני באמת מוטרדת ממה יהיה כשיהיו לי ילדים ואני כל הזמן קוראת בפורום הזה ובקומונות אחרות על הנושא הזה של קיום משפחה עם אימונים וקריירה ובאמת שאני לא יודעת איך אני אעמוד בזה.. מצד שני, זה עוד רחוק.. אז אין טעם להתחיל לדאוג עכשיו

אני נחה, בינתיים לא עושה שום פעילות..היום שקט מבחינת הקאות.. נקווה שישאר ככה. ובאמת אם זה לא יעבור אני אלך לרופא.. המון תודה על העידוד! זה עושה טוב לנשמה.

 

[עוד נועה]

אל תקשיבי לאנשים טפשים../images/Emo46.gif

יש תחביב לאומי במקומותינו - להלחיץ אנשים שהם עוד יראו מה זה כשיהיה להם ילדים. מרגיז אותי ברמות. רוצה לספר לך שמאז שאני אמא, קודם לשניים, אחר כך לארבעה, הרבה דברים בחיים שלי הולכים הרבה יותר טוב. אני מאורגנת יותר ומספיקה הרבה יותר. אפשר להספיק הכל אם רק רוצים ואם לא מתייחסים להורות כאל מטלה קשה ואיומה אלא כאל תענוג. כמעט ולא עשיתי ספורט לפני האמהות. היום אני עושה יותר ונהנית יותר. אבל כל זה עוד רחוק ממך. לכשיגיע היום, אני אשמח לדון איתך בסוגיות האלו. האיש שלי נהנה כל פעם כמדריך ספינינג, לפגוש מתאמנת שחוזרת אליו אחרי לידה.... הכי חשוב שתהיי בריאה. שמרי על עצמך ושלא ימותו הקנאים, שיחיו ויתפוצצו

 

[zzebra]

מאוד מעודד לשמוע!

כשיגיע היום... אשמח שנדבר.. ובאמת יש במשרד תחושת תחרות של מי יותר מסכן עם הילדים בחופש הגדול...

 

[עוד נועה]

../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif../images/Emo46.gifאנשים אומללים ומרגיזים

אני כבר חודש וחצי עם 4 ילדים בבית בלי קייטנות. תענוג אמיתי שבהחלט נותן לי את הרוח הגבית שאני צריכה כדי לרוץ בעליות של עיר העתיד. הלוואי והיה חופש גדול כל השנה. שלא תביני לא נכון. אני מבינה היטב את הקושי של הורים להתארגן לימי החופשה של הילדים שלא תואמים בכלל את ימי החופשה של ההורים. זה קשה, מעיק ויקר

אבל לא יתכן שהורה שכבר פינה לו יום, יומיים או יותר להיות עם הילדים, יראה בזה משהו שגורם לו להיות מסכן. הרי לא צריך להקים אותם מוקדם בבוקר, לזרז, להכין מהר כריכים ולרוץ להמשך היום. אפשר להנות בלי לחץ מהדבר הכי מדהים שאמור להיות לבן אדם - הילדים שלו. אחרת, בשביל מה לעשות אותם? ו

שהתעלקתי לך על השרשור בנושאים שעדיין לא רלוונטיים לך. אני לא מפסיקה לשמוע משפטים על "לשרוד את החופש" או "הסיוט של ההורים" וכו' וזה מרגיז אותי

להורים יש המון טענות למורים של ילדיהם אבל הם לא מסוגלים להנות מהם יום אחד. איך הם רוצים שאני (כמורה) אהנה מילדים שמראש יודעים שמבוגרים לא אוהבים להיות איתם

מאחלת לך שבעתיד תהיה לך הורות מאושרת כשלי. מקווה שבזכות השרשור הזה עשיתי משהו כדי שלא תחשבי מראש כמה נורא וקשה זה להיות אמא בחופש הגדול או בכלל.....

 

[zzebra]

נועה את האלילה החדשה שלי...

את גם מורה? נוסף על 4 ילדים בבית??? פשוט מעריצה אותך!! אני יכולה רק לקוות שאהיה מאושרת עם ילדי כמוך! נכון להיום זה נראה לי פשוט משהו שיקח לי את החופש שלי.. אבל כנראה שזהו הסיבה שאני עדיין לא מוכנה.. אני מניחה שמשהו בתפיסת העולם משתנה כשרוצים להביא ילדים... עושה רושם שאת בן אדם אופטימי ושמח, ואלו תכונות שאני מעריצה ואוהבת באנשים. שמחה שיצא לי להכיר אותך.

שיהיה לך המשך חופש גדול מעולה!

 

[עוד נועה]

לא אמרו לך שאלילות זה פאסה../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

אבל אין ספק ששמחה ואופטימיות זה אין. שמחה להכיר אותך גם.

 

[גמדים קטנים]

"על מה אני מתלוננת"? את צוחקת?

נשמע לי שהלו"ז שלך מספיק ל-3 אנשים בכיף אם אני הייתי את כבר מזמן הייתי קורסת. אגב, יכול להיות שזה פשוט באמת וירוס, זה קורה... מה שתמיד מפתיע אותי הוא עד כמה רמת האנרגיה שלי באימון לא מושפעת מכמות הספורט אלא מדברים אחרים בחיים. בסין - 5-8 שעות אימון ביום, ואני עומדת בזה כמו גדולה

בארץ - מספיק שיש כמה ימים רצופים עם אימון ואני מתחילה לחשוש שאיברים ייפלו לי, מנקרת באימונים ונמצאית בסיכון מוגבר לפציעות מפגרות...

למה? כי בארץ אני עובדת, לומדת, מוטרדת מהחיים וישנה על פי הגחמות של משאית הזבל. העיקר תרגישי טוב ואת תמיד יכולה לקטר, בשביל זה אנחנו פה

 

[zzebra]

לא ל3 אנשים, אבל לאחת עמוסה במיוחד ../images/Emo13.gif

את ממש צודקת לגבי כל החיים מסביב לספורט שמשפיעים.. היום מרגישה כבר יותר טוב.. מקווה שהכיוון חיובי. תודה רבה על העידוד! מדהים הפורום הזה, או יותר נכון הנשים שבו..

 

[רצה רחוק]

מכירה מצויין את הקריסה הזו

אצלי הגוף בחר לקרוס דוקא במהלך מירוץ חיפה, מירוץ הבית שלי, אחרי תקופה של מירוצים מוצלחים, פגשתי את "הקיר" אחרי 8 ק"מ, אח"כ הופיעו בחילות, חולשה, כאבים, המחזור הפציע פתאום אחרי היעדרות של כ-3 חודשים, והתברר גם שאין לי בכלל ברזל ופריטין בדם. אושר גדול. אז הקריסה יכולה להגיע בגלל עומס אימונים או עומס עבודה או עומס נפשי כזה או אחר. הילדים גם מעמיסים אבל מצד שני מאלצים אותך להפחית עומס אימונים מפני שהם שותים זמן... אלמלא הייתי אמא כיום, סביר להניח שהייתי מתאמנת 3 פעמים ביום... בקיצור, תנוחי, תני לגוף להתאושש וחזרי בהדרגה. אל תתבאסי, יש לנו את כל החיים להתאמן. קרן

 

[נעמי של פז]

כמו שכתבנו קודמותי - תנוחי!!!

באמת נשמע שאת בעומס מטורףףףףףףףף!!!!!!!!!! תסתכלי כל התקופה שעברת ותראי בה שעור חשוב שהיית צריכה לעבור - שעור בהקשבה לגוף ולנפש שלך. לפי אמונתי גם אם יסתבר שחטפת וירוס ברור לי שהוירוס תפס מקום במיוחד לאור המאמצים המטורפים שאת עוברת. כלומר, הגוף נחלש והופ' חלית. תנוחי, תנוחי, תנוחי ובלי יסורי מצפון בבקשה! וגם אחר-כך לחזור בהדרגה ומתוך קשב. הרבה דברים משתנים כשנולדים ילדים אבל זה בכלל לא רלבנטי כרגע. זו סתם דרך של המקנאים לבטא את קנאתם. ואני בכלל התחלתי ממש לרוץ רק אחרי הלידה השלישית. כך שממש אין קשר בין ילדים לכושר / אושר. חיבוקים המון וקחי ת'זמן. נעמי

 

[zzebra]

אין יסורי מצפון

פשוט כשאני לא עושה ספורט, אני מרגישה כמו סמרטוט.. בדיוק חבר שלי שאל עכשיו אם העברתי סמרטוט אתמול בבית כי נראה נקי... אמרתי שרק אני עברתי בבית

בקיצור, נחה.. מקווה לחזור לעצמי בקרוב. תודה רבה! קרן.

 

[susieada]

מנוחה / מחלה ../images/Emo7.gif

היי קרן, In addition to your regular life, training, work and moving,... you might just be sick!, in which case you need to rest anyway! Sometimes, it's not always sport and overdoing things that causes our bodies to hurt, but more mundane illness. Be well, rest, love yourself in all situations! Susie