קריסה

[opalit]

קריסה

השבוע פשוט התמוטטתי, כל הגוף כואב, משהו בפנים קורה. הלחצים מכל הכיוונים, הדאגה, וחוסר השלווה הגיעו גם לגוף והוא יודע לדבר, והסתחררתי. התעוררתי בבוקר ולא הצלחתי לעמוד על הרגליים, ביטלתי את העבודה, דבר שאני לא עושה. היה לי יום שלם פנוי. לא אלעה אתכם בסיפורים. איך מרגיעים את הגוף התפוס? (חוץ ממסג' שאין מי שיעשה לי

...)

 

[ירגזי כחול]

...

שולחת

לגוף התפוס... וגם לנפש. אולי את באמת צריכה לקחת קצת זמן לעצמך. ככה ביום יום, יוצא לך לקחת זמן להרגע מכל הבלאגן הזה באיזושהי צורה..? ו..נשמע שאת מבינה שזה לא קרה סתם.. שזה כבר טוב. השאלה מה עושים עם כל הרגשות האלה כדי שהן לא יפילו אותך ככה... יש לך עם מי לדבר עליהן..? מקווה שמחר יהיה יותר טוב... ועוד

 

[להבה ירוקה]

לחצים דאגה וחוסר שלווה

כן. בסוף הם מגיעים גם לגוף. למה קורה לך להגיע למצב קיצוני של תשישות? אולי את לא מזהה עדיין את סימני התשישות המוקדמים? איך נמנע שמצב כזה יחזור על עצמו? וחוץ מזה, אמבטיה חמהההההההה

ותרגישי טוב

 

[מי שהיא 1]

לפעמים...

הגוף שלנו חכם יותר מהשכל... כנראה שהעמסת על עצמך יותר מדיי והיית צריכה את היום הזה. אני מקווה שעשית לך שקט ממשי וחופש קצת. מנוחה. קצת שמש. אולי ספר טוב. משו להרגיע את עצמך. ותשתדלי להבא לא לעשות את זה לעצמך. תייצרי את ימי החופש האלו והזמן הזה לעצמך כדי שלא תגיעי למצב שאת ממש מתמוטטת. זה לא כיף ככה.. המשך שב"ש.

 

[opalit]

../images/Emo25.gif לשלותיכן

עוד כואב וחלשה. אני מצליחה למצוא זמן, אבל אני לא מצליחה לארגן את הראש, להרפות מהלחצים הקיימים, לא מצליחה לפעמים אני רק שוקעת. לפעמים מצליחה לבכות. מרגישה משהו באמצע בית החזה. אני מדברת עם חברה טובה, מדהימה, שמבינה ונותנת עצות אבל היא בעצמה אומרת שאני צריכה הרבה כוחות ואומץ. אם אני יודעת לזהות? כן אבל החיים ממשיכים ואין לי אפשרות לשנות את הקיים בזמן הקרוב, הסבלנות אוזלת, הזמן הנוכחי מכאיב. עכשיו גם הגוף ולא בא לי להתמודד לא בזמן שאני עובדת בעבודה הנוכחית ולא בזמן הנוכחי המטורף.

 

[liza26]

אז הכי טוב לנוח

אם הגוף מגיע לקריסה כזאת- אין טעם להתבחבש בכל מיני מחשבות פשוט לשכב ולנוח ולתת גם למוח להרגע מקווה שהיום את מרגישה יותר טוב

 

[opalit]

כן בלי ברירה

כל מה שרציתי היה לנוח אתמול והנחתי למחשבות כי רק מהן קיבלתי סחרחורת... תודה ושבוע טוב.

 

[ס י י פ נ י ת]

ממה הקריסה נובעת?

מתחים פיזיים? לחצים נפשיים? אולי זו ההקדמה להתקף החרדה הבא בעקבות מצוקה נפשית?

 

[opalit]

מממ

את חושבת? לא יודעת אם מצוקה נפשית אבל משהו שם קורה. אני יודעת שאורח החיים הוא לא רגיל ולא מומלץ ואני מנסה לשנות אבל בזמן העבודה הנוכחית שגוזלת ממני שעות ואנרגיות רבות אין לי כוחות לשנות את השאר. מקווה שזה ישתנה. אין לי מושג מה לעשות.

 

[ס י י פ נ י ת]

אין לי מושג.

אבל מה שאת מתארת - אורח חיים לא בריא זה בהחלט מוביל לקריסת הגוף, גם הנפש. ואני מבינה שאין לך זמן - אבל חייבים לעשות משהו. מה תעשי?

 

[opalit]

חששות

העניין הוא שאני חוששת ששוב אני "אפול" לקריאתו של הגוף, ולכן אני מעלה את הנושא שוב ושוב ומתייעצת, ותודה לך. פתאום התחלתי לדאוג. הלוואי ויכולתי לקבל את הדברים כמו שהם, בקרוב אני אמורה להחליף עבודה, ואני לא מרשה לעצמי לקחת חופש.אבל הזמן הנוכחי קשה לי בייחוד עם כל הטירוף שיש לי מסביב(הסביבה, דאגות, חוסר שקט פנימי).

 

[ס י י פ נ י ת]

ומה יעביר לך את הרגשת הכבדות הזו?