קרן אור פתאם

קרן אור פתאם

לפעמים יש לנו הפתעות חיוביות. בצהריים טילפן לנייד שלי מכר שלנו שהיה בשבתון כחצי שנה. לפני מספר שבועות אשתו חזרה מחו"ל והתקשרה אלי ואני לתומי הייתי בטוחה שהם יודעים על מחלתו של בן זוגי והפלתי עליה את הידיעה , לצערי , באופן די מהיר והיא היתה בהלם. מאז , היא התקשרה שוב ושאלה מה אפשר לעזור והתעניינה במצב. הם אנשים מאד מיוחדים ומבינים בתחומי הטיפול בנשמה. בקיצור, הערב דיברתי איתו וסיפרתי לו קצת על המצב , כי הוא ממש לא יודע מה זה אומר להיות חולה במחלה. שוב עולה הנושא של התמצאות במרחב והאם הוא הולך לבד. אבל הכי מעניין שהוא רוצה לבוא ולדבר ולפגוש אותו. הוא רוצה לראות את חברו ואני מאד מקווה שלא יתאכזב. הם עבדו באותו ארגון גדול והיה ביניהם קשר טוב במשך שנים. אני מאד מקווה שבעלי ישתף פעולה ואולי אפילו לפרק זמן קצר לא ירגיש נטוש כל כך. הוא לא מבטא את מה שהוא חש אך אתמול כשבקרנו במקום עבודתו הוא היה מאושר מכל החבר'ה שפגש ואמר לי כמה הוא מתגעגע. יכול להיות שבאמצעות אותו מכר הוא יוכל להגיע למקום עבודתו מדי פעם ואני אחזירו בדרך הביתה. זה יעזור מאד. היום ישבנו בגינה אצל אחותו וגיסו כשעה ושוחחנו. ברור שהוא כמעט לא משתתף אך מקשיב וגם שואל אם לא מבין. מה שמעניין שהוא לא מתבייש לבקש שנחזור שוב ושוב ונסביר לו דברים פשוטים מאד , כי הוא רוצה להבין אך כמה כואב לראות שההבנה בורחת והיכולת להבין משפט מורכב או משהו שמכיל שני דברים התלויים זה בזה נעלמת ואז אנו נשברים ומפסיקים להסביר לו וזה שוב מתסכל. כל דבר שאני אומרת אני צריכה לחשוב אם הוא יבין ואם הכרחי שאני אומר לו ולכן כל הזמן מסננת את דבריי כדי שגם לא יהיה מתוסכל מחוסר הבנה. החלמה מהירה לאמא של ענתי ולילה טוב ומשעמם ושאצליח לישון בלי לקום באמצע הלילה עם נדודי שינה , טובה
 

zs1957

New member
קרן אור המשיכי להאיר

בוקר טוב טובה, מה שלומך? אני מקווה שהחלמת מהצינון.כמה משמח שחבר של בעלך רוצה לפגוש אותו.שיהיה בהצלחה בפגישה. טוב מאד שהוא מתחיל לצאת למשפחה וגם לעבודה. הוא עדיין בשלב שחשוב לו להיות עם אנשים מוכרים וצריך לנצל את זה. יש לך ד"ש מענתי. היא נמצאת ליד מיטת אמה בביה"ח.עושים לה בדיקות טרם נקבעה אבחנה. שתהיה בריאה ותשוב לביתה במהרה. האם סיימת לקרא את ספרו של יצחק דור? זה ספר חשוב מאד לבני/בנות זוג כיצד לטפל בחולה. שיהיה לך יום מקסים זהבה שחם
 
בוקר טוב זהבה

אני עדיין בבית והשיפור מאד איטי ומקווה שאחזור לעבודה ביום ראשון וגם המחלה תעבור כבר. כל מה שכתבת נכון. השהייה בבית ממחישה לי כמה חשוב שלא יהיה לבד. כי כל מה שהוא יוזם לבד זה לצאת לטיול ברגל. כל זמן שמזג האוויר יפה זה טוב אך גם לא מספיק כי אין לו עם מי לדבר. ומה יהיה כשיגיע החורף , גשם רוח וקר? אז באמת יהיה לו קשה לבד בבית. את הספר לא גמרתי כי בדיוק אז שוב חליתי והגעתי כנראה לקטעים שיהיו קשים יותר אז עזבתי בינתיים. אני מקווה שאהיה היום שוב בשמש שתעזור לריפוי. ד"ש לענתי ואיחולי החלמה לאמה. תודה על הכל , יום נפלא לכולנו , טובה
 

נילי41

New member
אכן קרן אור

טובה יקרה, מאד שמחתי לשמוע שיש חבר שמרגיש צורך לבוא ולבקר את בעלך ולנסות לעזור. זה מעודד, כי אני לא יודעת אם אתם כבר במצב כזה שכמעט כולם מתנתקים. חברים כבר לא באים וגם לא מתקשרים ומתעניינים, המשפחה גם כן פחות, מלבד המשפחה הקרובה כמובן, וכו'. אצלנו המצב כך כבר כמה זמן אבל אני חייבת לציין שזה גם בגלל שבעלי הרבה יותר מבוגר מבעלך וכל החברים שלו גם הם בגילו וגם הם כבר לא בקו הבריאות, וכל אחד מהם מתעסק עם עצמו ועם בעיותיו, וכמו שבעלי לא יכול ולא מסוגל לתמוך בהם, כך גם חלקם, מסיבות אחרות כמובן, כבר אינם מסוגלים לתמוך בו. גם כשמתקשרים ומבקשים לדבר איתו בטלפון הוא משוחח אבל אינו מזהה כבר עם מי ולא זוכר עם מי ועל מה הוא דיבר... ככה זה, מן התכנסות בתוך עצמו. לכן, כל זמן שחברים רוצים להגיע והוא עוד מזהה ומתקשר איתם ושמח לקראתם זה עוזר המון. אבל אין ספק שהמשענת שלו, והכוח שלו וסלע קיומו כיום - זו את!!! ועל כן, עליך לשמור על עצמך, לדאוג לעצמך ולטפל בעצמך בכדי שתוכלי לדאוג לו. תרגישי טוב טובה, היי חזקה ואמיצה והעיקר סבלנית. תצטרכי לחזור ולהגיד לו אותו דבר כמה וכמה פעמים. הוא גם ישאל אותך אותו דבר שוב ושוב ושוב ואת תצטרכי להיות סבלנית כלפיו בכל פעם... זה קשה אבל אין ברירה.
 
למעלה