קרן פלס - המלכה הבלתי מעורערת../images/Emo70.gif
טוב, אז אחרי שכל השבוע רק חיכיתי להגיע להופעה, זה בא. 20:40 - מכניסים את המפתח לסוויץ', מניעים, עוברים בתחנת דלק, ומשם ממשיכים לאולם 'מופ"ת' בראשל"צ. 21:15-21:30 - חונים, מחכים לשאר האנשים ואוספים את הכרטיסים שחיכו לנו בקופה, והולכים להתיישב: שורה 2 כסא 10 = ממש באמצע, ומספיק קרוב (תבינו בהמשך כמה רע זה עשה לאנשים, כשארז החליט שהוא חלק מהמופע...) 22:00 וקצת - קרן עולה על הבמה, ומתחילה בשיר "רצה הביתה", שלא מופיע בדיסק, אחריו היא שרה עוד שיר (אני לא זוכר איזה שיר זה היה... הייתי ב"היי"), ואז היא דברה שהיום (=אתמול) זה חג ההילולים, ויום שישי ה-13 וכל מיני. ואז היא אומרת: "אני ממש שמחה להיות פה". כדי שלא יהיו אי הבנות, עניתי: "גם אנחנו שמחים להיות פה". קרן חייכה, צחקה, ואמרה שהיא שמחה שאנו שמחים להיות פה, ואז דברה עוד קצת. ואז היא התחילה לספר שתמיד היה לה חבר, ופתאום הייתה לה תקופה בלי חבר (ליאת, נעמה, אמנם היא בטח אמרה את זה גם אצלכן, אבל תקראו. בואו נגיד ששוב הייתי יצירתי). היא התחילה לספר איזה סיפור, ואז, במקום להשתמש באינטליגנציה הבסיסית שיש לכ"א מאיתנו כבני-אדם, מישהי קפצה מאחור ושאלה: "אז מה עם איתי?". אני עניתי בחצי-תוקפניות (לפני שקרן פתחה את הפה): "אולי נראה לך שהיא מדברת עליו?!?!?". ואז היא ספרה שהיא עברה ב
שלה בספר טלפונים וחפשה אנשים שהיא מכירה שהיא לא יצאה איתם: אבא (ואז היא אמרה - אבל הוא של אמא...), אבי, איתי. ואז היא עשתה את הקול הסקסי שלה כדי לשכנע אותו לבוא אליה לפסטה. ואז אני, אמרתי לה שגם "ארז" (אנוכי) זה ב-א', אז למה היא לא התקשרה אליי... ואז היא ענתה שאם כולם ידברו איתה במהלך ההופעה היא לא תצליח לשיר, אז לי מותר לדבר רק כשהיא שרה
(זה לא קרה...). היא התחילה לשיר את איתי, ואפאחד לא שר איתה כמעט, אז היא הפסיקה ואמרה: "זה שלארז אסור לדבר לא אומר שלכם אסור לשיר"
. עברנו הלאה. היא דברה על איזה ביקורת שהיא קבלה בעיתון בתקופה שהיא הופיעה לפני שיצא הדיסק, שכתבו שעלתה בחורה שמנמנה על הבמה והתחילה לשיר. ואז היא אמרה שהיא התפשטה לחלוטין, עמדה מול המראה וחטפה שוק, כי במקום לראות מולה איזה בחורה קומפקטית עם שיער שחור, היא מצאה את עצמה עומדת מול איזה הולנדית שנראית כמו איזה אינגה. מה שהיא מצחיק - הייתה איזה בחורה בשם אינגה באולם
. ואז, אני הוספתי, שגם אינגה זה ב-א'! (וכולם צחקו ומחאו כפיים). ואז קרן אמרה לי שכשאני ילד טוב, אז גם אנשים מוחאים לי כפיים! הגיע "שמעון השכן", ובקטע האינסטרומטאלי בשיר (איפה שהסקסופון...), אני ויגאל ועוד איזה חבר הרמנו שלט: "קרן תעשי לי שמעון". והיא כמובן נקרעה מצחוק. אח"כ, היא רצתה להתחיל לשיר את "אם אלה החיים", וקרה איזה משהו מצחיק והיא לא הפסיקה לצחוק. כל פעם שהיא אמרה "עכשיו אני אשיר את השיר האחרון", היא התפקעה מצחוק. ואז היא אמרה שהיא לא מרוכזת בגלל ארז ובגלל שמרימים לה שלטים כאן - שמעון תעשה לי ילד (ואז הייתי חייב לתקן אותה...). מפה והלאה הייתי שקט. הוספתי על השלט: "קרן, ממש נהננו בהופעה! את גדולה! ארז, יגאל וניר". קרן הופיעה גם עם "ואת". טיפה אכזב אותי, כי כששמעתי אותה שרה את זה לייב ברדיו, זה היה יותר עוצמתי. בכ"ז, היא הייתה מעולה. בהדרן היא שרה גם את "לשם", וחבל, כי הפכו אותו לבלדה. נגמרה ההופעה, פניתי למנהל שלה (שמכר דיסקים שלה באותו זמן) ושאלתי אותו אם יש פוסטרים של קרן, אז הוא אמר לי שאין. ואז הוא שאל - "אתה ארז?" (כבר זיהו את הקול שלי...), אז אמרתי לו "כן", אז הוא אמר שבשבילי בטח שאין שלטים. יצאנו רגע החוצה, כי חשבנו שקרן עומדת לצאת מיציאת האמנים, ואז הסתבר שהיא בפנים חותמת למעריצים אז נכנסנו חזרה. ואז אותו מנהל בכבודו ובעצמו פנה אליי: "ארז, נכון? הנה הפוסטר שלך". ושתבינו - זה היה פוסטר שהורידו במיוחד מאיזה מקום. ואז הוא אמר - "אני המנהל ה???? של קרן". אז עניתי: "אני יודע, הייתי גם בהופעה (מיני הופעה עם 5 שירים) שהייתה במגדל האופרה בת"א בטאוור רקורקדס. אני נמצא בכל מקום!". נראה לי שהוא התחיל לחשוש
. הלכנו לקרן, היא ראתה אותי באור, ראתה שכבר יש לנו דיסק חתום וחתמה גם על הפוסטר. היא באה לחתום על הפרצוף, ואז אני בהיסטריה: "לא על הפנים! לא על הפנים". היא טיפה נבהלה וחתמה על הצוואר (מזל!!!). ואז יגאל ספר לה שלפני חודש וחצי הוא השתכר, ואז בגן ציבורי בראשל"צ הוא שר בקולי קולות גם את "איתי" וגם את "לשם" באורך מלא כולל קולות רקע. שמתי את הפוסטר במקום בטוח (=תא המטען של ה
) והלכנו לשבת בקפה הלל ליד. לסכם? היא בטח לא תדבר עליי בהופעות הבאות, אבל אולי מירי מסיקה גם תשמע עליי (ואז כשאני אלך להופעה שלה ואתחיל בשטויות שלי, היא כבר תכיר את זה..). שירים שאהבתי איך שהיא שרה בלייב: זמנים משוגעים (מעולה!), שמעון השכן, רצה הביתה (שלא הכרתי לפני), פסק זמן, אם אלה החיים (מדהים!), על שפת הכנרת. ד"א, אין תמונות כי שכחנו מצלמה...
טוב, אז אחרי שכל השבוע רק חיכיתי להגיע להופעה, זה בא. 20:40 - מכניסים את המפתח לסוויץ', מניעים, עוברים בתחנת דלק, ומשם ממשיכים לאולם 'מופ"ת' בראשל"צ. 21:15-21:30 - חונים, מחכים לשאר האנשים ואוספים את הכרטיסים שחיכו לנו בקופה, והולכים להתיישב: שורה 2 כסא 10 = ממש באמצע, ומספיק קרוב (תבינו בהמשך כמה רע זה עשה לאנשים, כשארז החליט שהוא חלק מהמופע...) 22:00 וקצת - קרן עולה על הבמה, ומתחילה בשיר "רצה הביתה", שלא מופיע בדיסק, אחריו היא שרה עוד שיר (אני לא זוכר איזה שיר זה היה... הייתי ב"היי"), ואז היא דברה שהיום (=אתמול) זה חג ההילולים, ויום שישי ה-13 וכל מיני. ואז היא אומרת: "אני ממש שמחה להיות פה". כדי שלא יהיו אי הבנות, עניתי: "גם אנחנו שמחים להיות פה". קרן חייכה, צחקה, ואמרה שהיא שמחה שאנו שמחים להיות פה, ואז דברה עוד קצת. ואז היא התחילה לספר שתמיד היה לה חבר, ופתאום הייתה לה תקופה בלי חבר (ליאת, נעמה, אמנם היא בטח אמרה את זה גם אצלכן, אבל תקראו. בואו נגיד ששוב הייתי יצירתי). היא התחילה לספר איזה סיפור, ואז, במקום להשתמש באינטליגנציה הבסיסית שיש לכ"א מאיתנו כבני-אדם, מישהי קפצה מאחור ושאלה: "אז מה עם איתי?". אני עניתי בחצי-תוקפניות (לפני שקרן פתחה את הפה): "אולי נראה לך שהיא מדברת עליו?!?!?". ואז היא ספרה שהיא עברה ב
אבל לא נורא, העיקר שנהנית...ונהנית
