קרנבל שמח לכולם!
אנו עומדים בפתחה של תקופת ה'קרנבל' הנחוג בכל העולם הקתולי מברזיל ודרומה של אמריקה, דרך ה'מארדי-גרא' בניו-אורליאנס, ה'קרנבל של וונציה', ה'פאסנחט' בשוויץ ועד לאוסטרליה הרחוקה. שורשי הקרנבל נטועים עמוק עוד בחגי האביב של התרבויות הפגאניות והם מושרשים היטב בתרבויות כל העמים - מהריטואלים של באכחוס ודיוניסוס ועד לפורים שלנו. הם מסמלים סדר חדש של הטבע עם בוא האביב. הכנסייה הקתולית הנוקשה כל כך, הכירה בצורך ההתפקרות וההתפרקות מהממסד, והתירה בצורה מבוקרת ותחומה בזמן, התנהגות פרועה ופורקן יצרים הגורמת ופועלת להגנת הסדר הציבורי באופן יעיל יותר מאיסורים חמורים, ומתעלת לכיוון סדר ציבורי רצוי. בסוף תקופת התקצרות היום, ביום המשווה בדצמבר חוגגים בעולם את נצחונו של האור על החושך והטוב על הרע. כך היה בתרבויות קדומות וכך אומץ על ידי דתות חדשות שאימצו את החגים הללו עם סיפור כיסוי דתי של הולדת המשיח, ניצחון החשמונאים וכדומה. לקראת יום המשווה של מרץ, התרבויות העתיקות חגגו הטהרות וחידוש, וכחלק מזה הייתה תקופת תפילה וצום ולפני הצום נהגו לשחרר רסן ולהתפרק מהמוסר לתקופה קצובה ומוגבלת. הקרנבל הקתולי נחוג עד ערבו של 'יום שלישי השמן', ותחילתו של 'אפר יום הרביעי' בו מתחיל צום ה'לאנטה' הנמשך עד חג ה'פסחא' (איסטר). בארבעים ימי השבוע הבאים חלה מצוות התנתקות והתנזרות מבשר, התרחקות מהגשמי וחזרה לרוחני, ומכאן שמו של החג : 'קארנה' (=בשר), 'ואלא' (=סילוק/פרדה לשלום), והפרידה מהבשר לרוח נחוגה בהילולת בשרים המונית. חג שמח! כתבות על קרנבלים בעולם נמצאות
בקישור זה - מוזמנים לקרוא את כתבתי מקרנבל המסכות של וונציה החל כעת, ולצפות בסרט בן 22 דקות של חוויותיי משם
