קרקר נגד קרקר

[צביקה38]

קרקר נגד קרקר

לאחרונה , כמו כל אחד מכם אני מקבל חומר במייל המצדד בגוף זה ומנגח גוף אחר בתחום האימון. אנחנו, שחרטנו על דגלנו את החזון, העתיד הטוב ,האהבה לזולת ,הנתינה והתרומה כמאמנים מתגלים במערומנו ביום הדין. כל המצב הזה נראה לי , כמתבונן מהצד ,כקבוצה גדולה הנכנסת לקונצרט של מוסיקה קלאסית ולבושה במיטב מחלצותיה ומאזינה קשב רב לקונצרט בדיוק כמו המאמנים הלמדים את עולם האימון. אבל , בהפסקה, כאשר כולם צריכים להגיע למזנון נעלמים הנימוסים הטובים וכולם דוחפים ומנבלים את הפה כאילו הם נמצאים בשוק ושכחו שלפני מספר דקות התנהגו בנימוס ואף נמנעו מלגהק על מנת לא להפריע חלילה. אם כלפי חוץ עולם האימון מתחיל להראות כמו קרב תגרנים גרוע איזו בשורה הבאנו לעולם? מוגש כחומר למחשבה צביקה ברגמן

 

[הגבירה מן האגם]

מסכימה אתך והשאלה שלי היא

למה זה קורה?

 

[ע ו פ ר ה]

אולי בגלל

חוסר הקשבה... חוסר קבלה... האגו השתלט... עופרה מנחה בדמיון מודרך ו - NLP, פרחי באך וביורגונומי

 

[ענתוצאות]

הכלל והפרט

הכלל - הוא שמדובר בתופעה..... נורמאלית לגמרי. הפרט - הוא שגם אם השלב הזה נורמאלי, אפשר לקצר אותו ולעבור אותו בשלום. קצת על הכלל - בכל מקום בו נוצרת טריטוריה חדשה, פיזית או מהותית, תעלה סוגיית השליטה על הכוח ויופיעו מאבקי כוח. חלקם לגיטימיים (כמו אלו שאנחנו רואים כאן) וחלקם לא לגיטימיים (כמו מאבקים אלימים, השתלטות, כיבוש וכו'). בכל מקצוע שנוצר (ואנחנו עדים להיווצרות פרופסיה חדשה בישראל), קמו מוקדי שליטה שמנסים לקחת את הכוח לידיהם. מדובר על ייצוג, על קביעת קוי מדיניות, תשתית מוסדית וכו' - ודי טבעי שיקומו מספר גופים שיבקשו שליטה בזה. אין דרך אחרת מסתבר לאנושות. זה קרה אצל הפסיכולוגים, קורה עד היום בלשכת עורכי הדין, גם רואי החשבון לא פטורים ממאבקי כוח מהסוג הזה, המורים התפצלו בגופי הייצוג שלהם, וכן הלאה... טריטוריה חדשה=משאבים חדשים=מאבק על השליטה בהם (יש תחום מחקר שנקרא "התפתחות פרופסיות" - אני קצת מצויה בו, משם ההכללה). אשר לפרט - בואו נקווה שזה יהיה מהיר, אלגנטי, עם קודים אסטתיים ומכובד. ובעיקר- בואו נקווה שהטובים (איש להשקפתו כמובן) אכן יובילו בסופו של דבר ושכולנו נדע לתת יד ולהירתם לטובת מה שייקדם את הרצינות והעומק של המקצוע המדהים הזה. צביקה -

ענת

 

[tlingit]

זה נכון, אך בעיני הלמידה נעדרת

כמתעניינת גם אני בתחומים של תהליכים חברתיים/תרבותיים, אני מצד אחד מסכימה איתך שאלו תהליכים מוכרים וידועים, אבל מוצאת את עצמי חושבת גם, שחבל שאנחנו לא יכולים לבנות בינינו תרבות מעט שונה, מאחר שאנחנו כולנו עוסקים במתודה המביאה כלים להתבוננות שונה על תהליכים, התנהלות, בחירות, קבלת החלטות ואופן הביצוע, כלים בהם אנחנו משתמשים בחיינו המקצועיים וגם האישיים. איך היינו מתבוננים בדברים לו היה מציג אותם בפנינו מתאמן? אילו זרקורים היינו מאירים? האמנם לא למדנו וגם לא נוכל לנסות לחיות את פילוסופיית ה"וגם", לא למדנו לפעול בתוך פילוסופיית "תפישת השפע", לראות את העולם ביותר משני צבעים, לזהות ולפרק פרדיגמות (למשל מי שלא איתי – נגדי) וכן הלאה וכן הלאה... אני בהחלט מקבלת את הראיה הרחבה שמזהה תהליכים המתרחשים במקומות דומים, שנגרמים ונתמכים מפעולות ובחירות שבהן נוקטים אנשים וגם הן נובעות מהרגלים, תהליכים והתניות תרבותיות. אני מתאכזבת לראות שעדיין לא למדנו, אפילו לא כמי שאמונים על מתודולוגיה שונה, לבחור אחרת.

 

[ענבל כהן חמו]

מסכימה, אבל חייבת להוסיף

במקרה הזה יש צד אחד שנוקט באלימות מילולית וצד אחד שמנסה לא להגרר לשם.

 

[פואנקרה1]

תגובתך ענבל תמוהה בעיניי

בתור אחת שתומכת ביוזמה שלכם דהיינו בלשכה,אני מתחילה לחשוב פעמיים. יצא לי לראות את ההתנהלות שלך בפורום המאמנים בוואלה,ראיתי איך ענית למאמנת רצינית שבקשה שלא תשלחו לה מייל מטעמכם. גישת השיווק האגרסיבית לא מקובלת עלי,וגם לא צורת ההתבטאות. קראתי את דברי החברים כאן ומסכימה פרט להערה אחת. אני חושבת שזו נאיביות לחשוב שלא יהיו מאבקים.יתרה מזו ברור לי שכל מי שלא יעמוד בקריטריונים של קבלה יעשה רעש גדול. לכולנו ברור שהמצב בו כל אחד יכול להכריז על עצמו מאמן,ללא צורך לעבור הכשרה לא יכול להמשך. לענבל המלחמה בה פתחתם שכרה יצא בהפסדה.אין קיצורי דרך ותחליף לעבודה קשה.

 

[T a l c y]

קרקר נגד קרקר... ../images/Emo6.gif

כן, אני מסכימה עם כל הקולות והצדדים שנכתבו. אכן יש תהליך "טבעי" (אולי בלי המרכאות?) ומצד שני זה מאכזב שבמקצוע חדש ויפה זה, עם ערכים כ"כ משמעותיים והסתכלות אחרת על תהליכים, זה קורה. במבט על - אולי זה דומה לתהליך שעברה אירופה: היתה מלחמה בין המדינות, הוכרזו גבולות, ה"אני" של כל מדינה התפתח דיו כדי לאמר - "הנני" ואחרי עשרות שנים התחיל תהליך של איחוד (וגם שם יש מדינות שמסיבותיהן לא מצטרפות). יתכן שאנו, כאנושות (ובני אנוש), זקוקים להגדרה מאד ברורה של מי שאנחנו, זהותינו עם כל הזויות והפנים שלנו, ורק אז אפשר לשחרר להיות עם הכלל. אני אוהבת את הבחירה של השם: קרקר נגד קרקר... זה מוסיף קצת תבלין של הומור לכל הסיטואציה, כי מזוית אחרת לגמרי זה יכול להיראות גם כמו מערכון טוב... בברכת אחדות, זהות ובטחון לכולנו טל

 

[צביקה38]

ואולי מזה הבית תצא הבשורה?!

אני מניח כי את הפורום הזה קוראים לא מעט מאמנים.המאמנים שקוראים בפורום מכירים עוד מאמן אחד לפחות שאולי לא מצוי בין נבכי הפורום.אם כך הדבר אולי נוציא יחד את הבשורה אל חברינו המאמנים בפורום ומחוצה לו אשר תעלה על נס את הצורך "במערכה נקיה".על מערכה זו , שחייבת וטבעי שהיא מתקיימת יחולו חוקים אחרים.לא עוד התלהמות ומלחמות משוללות רסן ומתלהמות אלא מערכה שקטה בה כל אחד יחליט על כתובת מגוריו לפי ראות עיניו.אפשר לעשות זאת אחרת , חשוב לעשות זאת אחרת על מנת שלא נהפוך כמו אותה מפלגה שחרטה על דגלה את עשרת הדיברות וצעדה כל הדרך אל מחלקת החקירות ובתי המשפט. אושר ובריאות לכולם צביקה ברגמן

 

[ליפט]

דעת יחיד

בני האדם מראשית ימיהם שואפים לחיים בהרמוניה בדיוק כמו שהם שואפים לצדק. עצם השאיפה היא בעלת ערך. אין זה אומר שזה בנמצא וזה אפילו נשמע לי קצת תמים, חיבת להודות. כמאמנת אני לא רואה את עצמי כמי שבאה לשנות את העולם, גדול עלי. אחד הדברים הבסיסיים שהפנמתי במהלך הכשרתי כמאמנת ומעבירה ללקוחותיי הוא ההבנה שמפתח השינוי פותח רק מבפנים ואיננו יכולים לשנות דבר פרט לעצמנו, איש איש עם עצמו. להיות הלוטוס ולא לקחת חלק, לא להגרר לריקוד הזה. לקחת אחריות אישית בתקווה ובציפיה שזה יחלחל הלאה ויצור מציאות חדשה סביבנו. חוצמזה, אני לא חושבת שהציבור טיפש (אולי זה תמים אך כך אני בוחרת להאמין) וסומכת על היכולת שלו להחליט מה ומי מתאים לו. ומילה קטנה לסיום, למרות שזה שייך לאייטם אחר, השיר של יוסי בנאי נהדר ותודה שהבאת אותו ובכלל, כיף לקרוא את הודעותיך. ערב נעים לכולם

 

[צביקה38]

תודה ו....

אני דווקא כן רוצה לשנות קצת העולם.....הילדים שלי גדלים לתוכו.

 

[ליפט]

בשמחה רבה ו...

גם שלי. ובהמשך לדיון, הייתי רוצה ללמד אותם לשנות מה שהם יכולים וללמוד לחיות בשלווה עם מה שתלוי לחלוטין באחרים. כי ההיפך לפעמים נראה לי לדון את עצמך למלחמה מתמדת בשם... ובכל מקרה, מחזקת את ידיך, מייחלת להצלחה שלך ומבטיחה לעצמי ולך, כמאמנת, לשמור על כללי משחק הוגנים ונקיים. תרומתי הצנועה לעולם נעים ויפה יותר.

 

[ענתוצאות]

אולי אני אופטימית מידי

(...בעצם, אין דבר כזה "אופטימי מידי" ) אבל אני יודעת שלצד הרעשים מהצדדים השונים ייגבר קול ההגיון, הרצינות והעשיה. אני מצטרפת לקריאה שתצא מכאן למערכה נקיה, הוגנת ובעיקר - מכבדת. אם נשמעים קולות אחרים, שאינם כאלה אנחנו חייבים לעזור להם להתרחק מאיתנו ולהותיר את הבניה למי שכוונתו, ליבו ופיו - נקיים. אחרי הכל - יש מקום לכולם על הפלנטה האימונית. רק אור (ושפיות...) ענת

 

[צביקה38]

../images/Emo24.gif