קודם כל,המון ../images/Emo49.gif../images/Emo24.gif
השינויים אפשריים תמיד,לא תמיד זה תלוי רק בנו,אבל תמיד זה תלוי גם בנו,בעיקר הייתי אומר שבתודעה שלנו,בצורת המחשבה שלנו ובמודעות לדברים שחוסמים אותנו מלממש את החיים כדי שנוכל לגעת בהם בצורה ישירה-במקור הבעיה ולא בבעיה עצמה.כמו שאני רואה את זה,הבעיה(שאפשר גם להתווכח על המילה הזו כי זו לא בעיה אלא הזדמנות שניתנה לך כדי להתפתח ולהשתפר, וצריכה להראות לך כאתגר שנפל עלייך משמיים) היא לא חוסר הקשרים אלא המחסומים הפנימיים שיש והמקור שלהם,שיש גם לי ולאחרים,שהתוצאה שלהם היא חוסר בקשרים.לכן,הטיפול לדעתי הצנועה לא צריך להיות בקשרים אלא במחסומים,לא בתוצאה אלא בסיבה ובמקור,וטוב שאת מודעת למחסומים שיש בכך. השאלה-עכשיו שאת יודעת את המחסומים,האם את יודעת כיצד לטפל בהם?אני לא יודע במה מדובר אז קשה לי לעזור בנושא הזה,אבל אני יכול להגיד לך שאצלי זה היה מאוד מורכב ורב-תחומי,אבל בגדול מדובר במחסומים רגשיים בעקבות טראומות ילדות ומחסור באהבה מצד ההורים,ועוד המון חסכים שצברתי במשך השנים שרק עכשיו אני מודע להם ומנסה להשלימם.ניסיתי פסיכולוגית ולא ממש הצליח,ועכשיו אני בסוג של טיפול גוף-נפש שמנסה לשחרר מחסומים רגשיים,אבל הדבר שהכי עזר לי היא ההתבוננות העצמית בנקודות הכי כואבות שלי,תוך מודעות לדברים שתקעו אותי תמיד. זה קשה,אין ספק,וזה גם דבר שסוחט אותך פיזית/נפשית/רגשית אבל זו הדרך היחידה לדעתי כדי להתגבר על פחדים. ורק לשם הסרת ספק,הכל נאמר מנסיוני,שכן גם לי לא היו קשרים עד השנה האחרונה,וגם עכשיו שהתחילו להיות הם לא ממש קשרים אינטינסיביים/אינטימיים/זוגיים וכדומה,אבל אני מבין שזה עניין של תהליך,ואני מבין שאני בהתפתחות כרגע ולכן אני לא מנסה לכפות את הקשרים עליי(לדעתי,עצם המחשבה שאת הגעת לגיל 30 ללא קשר,ואת רואה את זה כבעיה היא מחסום,כי קשרים זה לא משהו שאתה יכול לכפות אותם על אחרים,זה משהו שצריך לנבוע מהטבע). ועוד משהו-עד לשנה האחרונה גם אני מאוד פחדתי מזה שאני אשאר ללא קשרים כל החיים, יותר מזה אני אפילו יכול להגיד לך שחשבתי שאני בן אדם שלא ניתן לאהוב אותו.ככה בדיוק חשבתי,כמה טיפשי שזה יישמע,וזה היה אחד המחסומים העיקריים שלי,חוסר האמונה שלי בעצמי.לא אגיד שהשתחררתי ממנו לגמרי אבל במידה רבה כן.לדעתי,הבעיות שלי לא השתנו,זאת צורת ההסתכלות שלי שהשתנתה,זה הלב שהשתנה,זאת האמונה שמשתנה,צורת ההסתכלות וכדומה,אבל נדמה לי שהמילה הכי טובה היא פיתוח המודעות שלך לעצמך,התחברות מחדש לילדה שבך,לצד האוהב והנאהב שבך,למעלותייך(ובטוח יש,עוד לא נברא האדם שאין לו מעלות),למה שיש בך ולא למה שחסר וכדומה וכדומה. ולסיום רק משפט אחד-להיות מאושרת זאת הזכות שלך! זכות,לא חובה,זכות! ומלידה!לא תלוי בכלום,אפילו לא בך,פשוט זכות!כמו שאת נושמת אוויר בלי להתאמץ אלא כחלק טבעי בך,כך גם צריך להתייחס לאושר,והדרכים להגיע לשם תלויות בך,במה שאת אוהבת ובמה שאת מתחברת אליו,אבל זאת הזכות שלך!ברגע שמבינים את זה,שלא צריך להתאמץ יותר מדיי אלא רק להיות כפי שאת,לא יותר ולא פחות,לקבל את הטוב והרע אצלך ואצל אחרים,הדרך נהיית קלה יותר לדעתי,ההתנגדויות נעלמות וכך גם המחסומים שאנחנו שמים לעצמנו. אם תרצי,ואני מניח שזה דבר שיהיה די קשה לך,אבל אם תרצי לראות את זה בתור הזדמנות,את מוזמנת לכתוב לי במסר באילו מחסומים מדובר ואולי אני יכול להפנות אותך לכל מיני פעילויות/טיפולים שאני מכיר,לא כולם מהכרות אישית,אבל גם נגיד מקריאה או ידע מוגבל שצברתי בתקופה האחרונה בה חיפשתי מקומות בהם אני יוכל לטפל במחסומים שלי. בכל מקרה,שיהיה לך
וגם
גדול לדרך.
