קשה לי איתה

Seidman

New member
קשה לי איתה../images/Emo4.gif

זה פשוט נמאס אני חוזר הביתה רק בערב, וכל מה שאני רוצה זה רק שקט בראש אבל לא, לה יש תוכניות אחרות "למה לא ניקית שם?", "נו אני לא מסוגלת איתך כבר!", "לא אני לא יכולה לקנות לך את זה עכשיו, גם ככה עכשיו קשה לי" וכו'. האמא הזאת כבר בלתי אפשרית. לא עובר יום שאני פשוט הולך לישון עם עצבים. השיחות בינינו כבר מזמן הפכו לפינג פונג של *אמא צועקת משהו*, וגיא עונה *טוב אמא, תעזבי אותי כבר*, ובכך בעצם מתחילות ומסתיימות השיחות שלנו. מידי פעם קורה שיש שיחה נורמלית, אבל גם זו נקטעת מהר מאוד בעקבות צבר עצבים שלה מהעבודה
כן, אני מבין שקשה לה, אבל גאד דמט, גם אני עכשיו עובר תקופה לא קלה בחיים שלי (אני מתחיל עכשיו לימודים במסגרת צבאית), ובמקום שיהיה לי קצת שקט בבית כשאני חוזר הביתה, אני רק חולם על הרגע שאני אוכל שוב לצאת מהבית למטלות/לימודים שיש לי לעשות באותו יום. אני כבר חושב מספר ימים על להיות בתנאי פנימייה וזהו, אבל החסרונות יותר גדולים מהיתרונות (כמו למשל שלא יהיה לי אינטרנט-וזה תנאי בל יעבור). היא כבר לא יודעת הרבה דברים על החיים שלי משום שאפילו לרמת שיחה גבוהה יותר אני רק יכול לחלום עליו. היא לא יודעת על החברה שיש לי כבר שבועיים, וכשיש לי נסיעות תכופות לת"א, זה מסתפק בזה שאני אומר לה "אמא, אני נוסע לת"א לפגוש חברים" ובזה נגמר העניין. היא לא יודעת מי החברים הקרובים ביותר אלי. היא לא יודעת את המצוקות שיש לי ואני מרגיש אפליה כל כך חזקה לאח שלי שהיא רואה בו אנדרדוג, רק משום שיש לי אישיות יותר חזקה ממנו והוא הטיפוס היותר "אמהי" בניגוד אלי שאני היותר "עצמאי". זה כל כך קשה לי שהיא לא מסוגלת להבין, וגם אם אני אנסה להסביר לה, או שזה יגרר שוב למריבות מיותרים, או שזה יהיה חסר טעם לחלוטין-פערי המידע בנוגע אלי הם לאורך שנים.
 
חבל

באמת קשה לייעץ לצד אחד במשוואה. אני במקומך הייתי כותבת לה מכתב. מכתב לא שיפוטי, אלא כזה שמצטער ועצוב על שככה התקשורת ביניכם... ושאתה מתגעגע ל'זמן-אמא' נטול טענות וצעקות. הייתי גם שולחת את המכתב בדואר. גם הייתי מפסיקה לענות לטענות שלה או לצעוק בחזרה - כי חבל על האנרגיה. שתצעק לבד.
 

sh53

New member
יכולה להזדהות עם הרבה ממה שכתבת

בקשר לנקיון - אולי אפשר לעשות עיסקה שאתה תנקה ביום מסויים? אולי שישי או שבת? אולי שווה להשאיר לה מכתב ולאו דווקא לנהל שיחה פנים מול פנים? כשמשאירים מכתב לעומת שיחה פנים מול פנים, יהיה לה את כל הזמן לחשוב על מה שכתבת, לתכנן מה היא הולכת לומר ולהיות קצת עם עצמה ולחשוב עליך (מקווה, לא תמיד זה עובד
).
 

ToryMaster

New member
אתה יודע

לפעמים במצבים האלה נדמה שהיא לא מנסה או לא יכולה להבין. אבל אז, באיזה שהוא שלב, מבינים שזה לא שהיא לא מנסה או לא יכולה, אלא שהיא לא מסוגלת להבין את מה שאנחנו מנסים להעביר לה, כשאנחנו לא באמת אומרים את זה, ורק מתעצבנים על כל מילה שהיא אומרת. אני דוגלת בשיטת המכתב, זה פתר הרבה מאוד בעיות עם אימא שלי בעבר, ומי כמוך יודע כמה בעיות כאלה יש. ואתה יודע מה עוד? אתה יכול לבקש ממנה שתענה לך גם היא בכתב, אולי זה יקל עליכם לחדש קשר נורמלי.
 

DoubleD

New member
אני מבינה אותך

*לגמרי* אני מעולם לא הצלחתי לתקשר איתה, עד היום. וגם אני סופגת כאלו רגשות אין לי אפילו מילות נחמה, אלא רק איחולי הצלחה.. באמת. ובהצלחה בפנימייה ! (תתפלא, חוסר אינטרנט יכול לתת פירות חיוביים)
 
למעלה