קשה לי בלעדיו

o s h o 1 9 3 1

New member
קשה לי בלעדיו

אני מרגישה עכשיו כל שעה שעוברת לי כמו נצח בלעדיו...כל השבוע הייתי מחכה רק שכבר יגיע...ועכשיו המחשבה שאולי אחרת נהנת ממנו הורגת אותי...אבל מה שבטוח אני לא אפריע לו בחייו...אם מאעלמותי יוכל להרגיש שגם אני חסרה לו רק את זה הייתי רוצה לדעת ולא יותר..
 
אושו, אולי תספרי לנו כאן

מה הוא נתן לך שכל כך קשה בלעדיו? זו נשמעת שאלה טפשית. אבל היא לגמרי לא כזאת. אגב, את עושה ספורט?
 
הספורט , הקשר, והלב השבור

הספורט קשור מאוד. כשאנחנו מתאבלות על קשר, יש לנו מן ירידה כללית כזאת של מוטיבציה. אימון אירובי של חצי שעה- שעה , גורם לגוף לשחרר חומרים שמחזירים חיוניות . קוראים לזה אנדרופינים. מאז שנשבר לי הלב לרסיסי רסיסים , אני מבלה בחדר כושר כל יום. בכל פעם שאני צריכה להחליט משהו חשוב, אני עושה את זה חצי שעה אחרי האימון, על הקפה והיוגורט שאחרי. אני קוראת לזמן הזה "שעת השפיות שלי". את תגלי שאימון קבוע גורם לך להעלות בהתמדה את נחישות הרוח ואת היציבות הנפשית שלך. בדוק ומנוסה. ואיך זה קשור למה הוא נתן לך? אצל המכורות לאהבה , הרבה פעמים המילים והנוכחות של האהוב גורמת לעליה בכמות ההורמונים שיוצרים מצב רוח מרומם. את עושה את ההקשר? רק שבאהבה את תלויה לחלוטין ברצונות שלו ..... הספורט לא מהווה תחליף לקשר אנושי, אושו, הספורט מהווה צורה שלך לשמור על עצמך , על בריאותך ועל מצב הרוח שלך. עד לזמן שתוכלי להתבונן באהוב שלך בעניים שפויות ולא בנפש טרופה מגעגוע.
 
ועל מנת הירקות הירוקים היומית....:-

אני כל יום מספרת לעצמי מחדש שאני מטורפת על כרוב, ברוקולי, פטרוזיליה, סלרי, מנגולד, חסה, כרוב ניצנים , שומר.....יו ניים איט. אבל גם הירוקים האלה עושים אותי אדם יציב ושפוי- כל יום יותר....
 
למעלה