קשה לי ולא יודעת למה....

ornusha

New member
קשה לי ולא יודעת למה....

כל השעתיים האחרונות אני מוצאת את עצמי עצבנית ועם דמעות בעיניים בלי לדעת אפילו למה אני כזאת. יש לי כל מיני דברים קטנים בראש אבל לא יכול להיות שזה מה שגורם לי להיות ככה. הסיבה היחידה שאני יחשוב על עצמי בוכה היא ההלוויה של נימי, אבל זה לא הסרט שרץ לי בראש (לפחות לא הראשי). לא יודעת.... זה מתחיל מקופת חולים שפתאום החליטה שהיא עובדת עם בי"ח הדסה ואני צריכה לנסוע לשם כדי לעשות PET במקום לאיכילוב כמו כל הזמן. והנסיעה המחורבנת הזאת, ולנסוע לשם באוטובוס כי אמא שלי לא רוצה שאני אסע לשם באוטו... ואולי זה בגלל שאני לחוצה מהבדיקות? אבל גם את זה אני לא מרגישה. הדבר היחיד שרץ לי זב כל הנסיעה הזאת והעצבים על קופת חולים. אבל לא יכול להיות שאני יהיה ככה בגלל זה? ואולי הכל ביחד? אבל אני לא חושבת על שאר הדברים.....
אאאאאאהההההההההההה!!!!
 

muzaic

New member
מחזקת את ידיך....

כן הדיכאון הזה מוכר....לפעמים כדאי לתת לעצב לצאת בעצבים ובדמעות וכך לשחרר אותו מהמערכת. זה נורמלי וזה יעבור. בינתיים שולחת לך חיבוק ועידוד.
 

ronenfox

New member
לשחרר

את הכאב מבפנים ולתת לדמעות לשטוף אותו החוצה. אחר כך תרגישי יותר טוב.
 
כמו רשימת קניות..

כזו שאף אחד לא יכניס לסל שלו... כי כשעברנו את המחלה אז כולם אמרו לנו - איזה חזקים אתם! כמה כוח יש לכם! איזה עוצמות נפש! ופתאום נראה כאילו הכל קורס. זה נכון, יש לנו כוח, אבל גם לכוח שלנו יש מגבלות, גם אנחנו צריכים טעינת מצברים לפעמים, ודווקא דווקא כי אנחנו כאלה "חזקים וגיבורים" הנפילות שלנו לקרקע יותר קשות. הכל הכל ביחד.. זה מתיש. תחשבי, יש אנשים שעוברים חיים שלמים בלי לטעום קמצוץ ממה שאנחנו עברנו (ואני לא מאחלת לאף אחד). אז מותר לנו להשבר וליפול. מותר לבכות ולצרוח ולהתרגז כי לפעמים הכל ביחד פשוט יותר מדי. ואת יודעת מה, הקבוצה שלנו, יכולה להיות המקום המנחם כרגע. למרות כל העצב שיש שם, ואולי זה בגלל...
 

NiR AbR

New member
אורנה...

אני ממש מבין אותך בקטע הזה. זה מסוג המקרים שכל דבר קטן נראה הכי מעצבן בעולם ולפעמים יכול לגרום לך לבכות בגללו או מהעצבים שהוא מביא. אבל צריך להבין או לדעת באיזשהו מקום שכנראה זה טריגר שמעורר את הכל, ושזה ככה בגלל שקורה משהו גדול אחר או שאת במצב נפשי מתוח, כועס, עצוב וכו'... אני באמת מבין מצבים כאלה. ואם להסתכל על זה אחרת - אולי זה טוב שיש משהו שמצית אותך להתעצבן או לבכות. זה יכול להיות משחרר אם את עצורה בתוכך... תרגישי טוב!
 

lili the one

New member
קחי נשימה ארוכה ../images/Emo24.gif

זה מה שאני עושה כשקשה ומצב הרוח על הפנים.
 

מיליתו

New member
מבינה אותך

גם אני מתחילה להתפרק משטויות עכשיו, וכל דבר קטן, כמו פקק תנועה, יכול לשגע אותי. נמאס לי, ואני מרגישה שאני הולכת להתפוצץ עם מישהו יוסיף לי עוד בעיונת קטנטונת!!!!!!!!!!!
 

rona39

New member
האמת

שלא צריכה להיות סיבה מיוחדת, פעם בכמה זמן, כשיש בעיה, צרה, או ידיעה לא טובה, המצב רוח נופל, וכל דבר גורם לבכי. אני בכיתי אתמול שראיתי את הילדים במחלקה האונקולגית אצל יעל בר זוהר, וכל המצב רוח התהפך לי. זה קורה ומותר לנו, צריך לנשום עמוק ולהמשיך הלאה רונית
 
למעלה