קשה לי! כואב לי! וממש לא עוזרות

מצב
הנושא נעול.

ספגטינה

New member
קשה לי! כואב לי! וממש לא עוזרות

קשה לי! כואב לי! וממש לא עוזרות
כל המתערבות האלה ששואלות אותי למה אני עושה הפרש כזה גדול בין הילד הראשון לשני... כולן מסביבי בהריון, ואני רצה מברית לברית ומבריתה לבריתה וזה קשה, אני תמיד מחייכת אבל בפנים בוכה, צורחת מבפנים , מרחמת על עצמי ועוד יותר על הבן הקטן שלי שמשעמם לו לבד והוא כ"כ כ"כ אוהב חברת ילדים, הלוואי, הלוואי אלוקים שתהיה לי עוד הזדמנות לתת לו אח\ אחות ואולי תאומים... נשבר לי, איך מחזיקים מעמד? זה גורם לי לןמצב נפשי קשה, הסתגרות , עצבנות ושלא לדבר על המריבות עם הבעלול... אולי יש למישהי עצה??????
 

ליאור01

New member
פשוט...

קשה לי! כואב לי! וממש לא עוזרות
כל המתערבות האלה ששואלות אותי למה אני עושה הפרש כזה גדול בין הילד הראשון לשני... כולן מסביבי בהריון, ואני רצה מברית לברית ומבריתה לבריתה וזה קשה, אני תמיד מחייכת אבל בפנים בוכה, צורחת מבפנים , מרחמת על עצמי ועוד יותר על הבן הקטן שלי שמשעמם לו לבד והוא כ"כ כ"כ אוהב חברת ילדים, הלוואי, הלוואי אלוקים שתהיה לי עוד הזדמנות לתת לו אח\ אחות ואולי תאומים... נשבר לי, איך מחזיקים מעמד? זה גורם לי לןמצב נפשי קשה, הסתגרות , עצבנות ושלא לדבר על המריבות עם הבעלול... אולי יש למישהי עצה??????
פשוט...
לחבק , לנשק את האוצר המקסים והמדהים שיש לנו בבית ( יש כאלה שאין להם כזה) ולהאמין ...... ב- HAPPY END
 

ריקי בש

New member
בוודאי שקשה לך

קשה לי! כואב לי! וממש לא עוזרות
כל המתערבות האלה ששואלות אותי למה אני עושה הפרש כזה גדול בין הילד הראשון לשני... כולן מסביבי בהריון, ואני רצה מברית לברית ומבריתה לבריתה וזה קשה, אני תמיד מחייכת אבל בפנים בוכה, צורחת מבפנים , מרחמת על עצמי ועוד יותר על הבן הקטן שלי שמשעמם לו לבד והוא כ"כ כ"כ אוהב חברת ילדים, הלוואי, הלוואי אלוקים שתהיה לי עוד הזדמנות לתת לו אח\ אחות ואולי תאומים... נשבר לי, איך מחזיקים מעמד? זה גורם לי לןמצב נפשי קשה, הסתגרות , עצבנות ושלא לדבר על המריבות עם הבעלול... אולי יש למישהי עצה??????
בוודאי שקשה לך
האמת שקשה גם לי ואני מאמינה שגם לכל שאר הבנות כאן בפורום. מי יכול להבין על מה את מדברת טוב יותר ואמיתי יותר מאתנו.....? גם מסביבי כמה וכמה בהריון ואני שואלת "מתי אני?..." אבל אין מה לעשות. זה יבוא. תהיי סבלנית ובסוף זה יקרה.
 

העין ה 3

New member
אין עצה!!!!!!

קשה לי! כואב לי! וממש לא עוזרות
כל המתערבות האלה ששואלות אותי למה אני עושה הפרש כזה גדול בין הילד הראשון לשני... כולן מסביבי בהריון, ואני רצה מברית לברית ומבריתה לבריתה וזה קשה, אני תמיד מחייכת אבל בפנים בוכה, צורחת מבפנים , מרחמת על עצמי ועוד יותר על הבן הקטן שלי שמשעמם לו לבד והוא כ"כ כ"כ אוהב חברת ילדים, הלוואי, הלוואי אלוקים שתהיה לי עוד הזדמנות לתת לו אח\ אחות ואולי תאומים... נשבר לי, איך מחזיקים מעמד? זה גורם לי לןמצב נפשי קשה, הסתגרות , עצבנות ושלא לדבר על המריבות עם הבעלול... אולי יש למישהי עצה??????
אין עצה!!!!!!
גם לחבק את הילד זה לא עוזר בכלל. זה נעים וכיף ללא ספק, אבל ממש לא עוזר!!!! לפעמים זה אפילו מעצים את הכאב
. אני חזרתי לטיפולים כשעידן היה בן 4 חודשים!!!! הוא כבר בן שנתיים ורבע... למזלי אותי לא שואלים למה אני מחכה, כי יש לי בן גדול, זה נישואים שניים ומשום מה יש דיעה רווחת בחברה שבנישואין שניים עושים עוד ילד אחד משותף בשביל הכיף וזהו. אז לפחות זה נחסך ממני (בסיבוב הזה). כשרק התחתנתי שיגעו אותי - למה את מחכה? אם את רוצה ילד משותף עם בעלך, לא כדאי לך לחכות. אם תחכי, אחר-כך כשתרצי זה לא יבוא (כאילו שעכשיו זה בא, יא פוסטמה!!!!!).
 

hope13

New member
מבינה ומזדהה

אין עצה!!!!!!
גם לחבק את הילד זה לא עוזר בכלל. זה נעים וכיף ללא ספק, אבל ממש לא עוזר!!!! לפעמים זה אפילו מעצים את הכאב
. אני חזרתי לטיפולים כשעידן היה בן 4 חודשים!!!! הוא כבר בן שנתיים ורבע... למזלי אותי לא שואלים למה אני מחכה, כי יש לי בן גדול, זה נישואים שניים ומשום מה יש דיעה רווחת בחברה שבנישואין שניים עושים עוד ילד אחד משותף בשביל הכיף וזהו. אז לפחות זה נחסך ממני (בסיבוב הזה). כשרק התחתנתי שיגעו אותי - למה את מחכה? אם את רוצה ילד משותף עם בעלך, לא כדאי לך לחכות. אם תחכי, אחר-כך כשתרצי זה לא יבוא (כאילו שעכשיו זה בא, יא פוסטמה!!!!!).
מבינה ומזדהה
אולי החיבוק הגדול שאת מקבלת כאן יעזור. לי מאוד עזר לשפוך את הלב בפני מי שבאמת יוכלו להבין אותי (כאן בפורום, כמובן) ופה בטוח שאף אחד לא ישאל אותך שאלות כאלו... מבינה גם את העצב הזה, המריבות עם הבעל, ההריוניות המרגיזות האלה מסביב.. הנה עכשיו חזרתי מהגן של הילדים. היו שם שלוש נשים חוץ ממני: הגננת, הסייעת ואמא נוספת, כולן כמובן ב...הריון, אלא מה. מצאתי את עצמי יושבת ובוהה בהן והקנאה כל כך דיגדגה... אצלי דווקא שמעתי אמירות מטומטמות כמו: מה את צריכה לעבור את זה שוב? יש לך שני ילדים, זה מספיק!(?). העצה היחידה שאוכל לתת היא לאטום את האוזניים לאמירות של אנשים לא רגישים, לזכור שבדרך כלל אין בהן כוונה רעה אלא פשוט, חוסר רגישות. את יודעת את האמת שלך.
 

ספגטינה

New member
תודה בנות, ושאלה_

מבינה ומזדהה
אולי החיבוק הגדול שאת מקבלת כאן יעזור. לי מאוד עזר לשפוך את הלב בפני מי שבאמת יוכלו להבין אותי (כאן בפורום, כמובן) ופה בטוח שאף אחד לא ישאל אותך שאלות כאלו... מבינה גם את העצב הזה, המריבות עם הבעל, ההריוניות המרגיזות האלה מסביב.. הנה עכשיו חזרתי מהגן של הילדים. היו שם שלוש נשים חוץ ממני: הגננת, הסייעת ואמא נוספת, כולן כמובן ב...הריון, אלא מה. מצאתי את עצמי יושבת ובוהה בהן והקנאה כל כך דיגדגה... אצלי דווקא שמעתי אמירות מטומטמות כמו: מה את צריכה לעבור את זה שוב? יש לך שני ילדים, זה מספיק!(?). העצה היחידה שאוכל לתת היא לאטום את האוזניים לאמירות של אנשים לא רגישים, לזכור שבדרך כלל אין בהן כוונה רעה אלא פשוט, חוסר רגישות. את יודעת את האמת שלך.
תודה בנות, ושאלה_
איך הרופא נתן לכן כ"כ מהר לחזור לטיפולים? הבן שלי בן שנה והרופא לא ממהר בכלל בגלל שלבסוף ההריון שלנו היה ספונטני, אבל מבחינתי זה נס, כי כבר אמרו לנו שלזרע אין תנועה.... מה דעתכן???
 

העין ה 3

New member
זה בגלל שאני כבר מאוד "זקנה"

תודה בנות, ושאלה_
איך הרופא נתן לכן כ"כ מהר לחזור לטיפולים? הבן שלי בן שנה והרופא לא ממהר בכלל בגלל שלבסוף ההריון שלנו היה ספונטני, אבל מבחינתי זה נס, כי כבר אמרו לנו שלזרע אין תנועה.... מה דעתכן???
זה בגלל שאני כבר מאוד "זקנה"
אמרתי לרופא שלי שאני רוצה להיות בהריון ביומולדת 40, אז הוא הסכים. בפועל, הייתי בהריון חודש אחרי יומולדת 40, אבל ההריון לא החזיק מעמד. עכשיו אני מקווה להיות בהריון ביומולדת 42... זה גם תלוי אם ילדת בקיסרי. אחרי קיסרי נהוג לחכות יותר זמן (גם להריון ספונטני).
 
לא יודעת לגבי האחרות, אבל אצלי

תודה בנות, ושאלה_
איך הרופא נתן לכן כ"כ מהר לחזור לטיפולים? הבן שלי בן שנה והרופא לא ממהר בכלל בגלל שלבסוף ההריון שלנו היה ספונטני, אבל מבחינתי זה נס, כי כבר אמרו לנו שלזרע אין תנועה.... מה דעתכן???
לא יודעת לגבי האחרות, אבל אצלי
הרופא פרטי והוא עושה מה שאני מבקשת. כל עוד אין מניעה רפואית, הוא לא צריך להתערב לי בתכנון המשפחה, למרות שהוא ניסה. הסברתי בנחמדות שכמו שהוא לא נכנס למיטה של זוג פורה, אני מבקשת שלא יכנס למחשבה שלי. אז התחלנו כשהגדולה היתה בת חצי שנה. אחרי שמונה מחזורים הוא כבר לא התלונן שהתחלנו מוקדם מדי. אחרי עשרה מחזורים חזרתי להפריות (אחרי הזרעות) וקיבלתי תאומים. הוא היה מעוצבן, כי רצה להחזיר שני עוברים ואני הכרחתי אותו להחזיר 4. אני הייתי מרוצה. זכיתי בפיס וככה אני מתייחסת לזה. מחדר לידה התקשרתי לומר לו שהפרויקט הסתיים, והוא צחק איתי ושאל אם אני מתקשרת להזמין תור לחודש הבא להתחיל שוב טיפול... בקיצור, הוא התרגל אלי ואני אליו. לצערי היו לנו כמה שנים של פגישות קבועות.
 

orname

New member
הילד שלך בן שנה?

תודה בנות, ושאלה_
איך הרופא נתן לכן כ"כ מהר לחזור לטיפולים? הבן שלי בן שנה והרופא לא ממהר בכלל בגלל שלבסוף ההריון שלנו היה ספונטני, אבל מבחינתי זה נס, כי כבר אמרו לנו שלזרע אין תנועה.... מה דעתכן???
הילד שלך בן שנה?
וכבר שואלים אותך לגבי הפרש??? אז תחשבי מה עבר עלי - עם ילדה בת חמש.... ואצלי ההריון הראשון היה ספונטני ולא ידענו על שום בעיה (עד היום לא מצאו כזו...) אפילו אמו של בעלי פלטה משהו שממנו השתמע שאני עצלנית ומפונקת שמסתפקת באחד (וזה דווקא ביום של עוד הזרעה שלא הצליחה.. ואם משהו היה מוכן לוותר על עוד ילד זה היה הבן שלה...) היית צריכה לראות איך היא מקרקרת סביבנו מהרגע שבו היא שמעה על הטיפולים... אין ברירה. לומדים לחיות עם זה. לי עזר לשתף את הסביבה, בל זה עניין של אופי...
 

נועה 35

New member
בדיוק היום, בעבודה חטפתי נאום

הילד שלך בן שנה?
וכבר שואלים אותך לגבי הפרש??? אז תחשבי מה עבר עלי - עם ילדה בת חמש.... ואצלי ההריון הראשון היה ספונטני ולא ידענו על שום בעיה (עד היום לא מצאו כזו...) אפילו אמו של בעלי פלטה משהו שממנו השתמע שאני עצלנית ומפונקת שמסתפקת באחד (וזה דווקא ביום של עוד הזרעה שלא הצליחה.. ואם משהו היה מוכן לוותר על עוד ילד זה היה הבן שלה...) היית צריכה לראות איך היא מקרקרת סביבנו מהרגע שבו היא שמעה על הטיפולים... אין ברירה. לומדים לחיות עם זה. לי עזר לשתף את הסביבה, בל זה עניין של אופי...
בדיוק היום, בעבודה חטפתי נאום
על חשיבות המשפחה ולמה אני לא עושה עוד ילד וכמה זה חשוב ומוסיף וצריך להגדיל את המשפחה וכמה שהבן שלי, שהוא כבר בן 5.5, מפסיד ולא טוב לעשות הפרש גדול מדי בין הילדים ועוד ועוד ועוד... נו, אין מה לעשות. לפחות אני לא עושה הרבה. רק חייכתי בנימוס והנהנתי בראש. כשנשאלתי אם אנחנו באמת, אבל באמת מנסים, הצעתי לה לבוא ולספור איתי את הימים ולייעץ לי מה הימים הכי מתאימים לעשות סקס... אני מסכימה עם orname - גם לי שיתוף הסביבה עזר. לפחות זה מוריד חלק מהנדנודים והשאלות התמוהות.
 
אני נוקטת בשיטת "התשובה הארסית"

בדיוק היום, בעבודה חטפתי נאום
על חשיבות המשפחה ולמה אני לא עושה עוד ילד וכמה זה חשוב ומוסיף וצריך להגדיל את המשפחה וכמה שהבן שלי, שהוא כבר בן 5.5, מפסיד ולא טוב לעשות הפרש גדול מדי בין הילדים ועוד ועוד ועוד... נו, אין מה לעשות. לפחות אני לא עושה הרבה. רק חייכתי בנימוס והנהנתי בראש. כשנשאלתי אם אנחנו באמת, אבל באמת מנסים, הצעתי לה לבוא ולספור איתי את הימים ולייעץ לי מה הימים הכי מתאימים לעשות סקס... אני מסכימה עם orname - גם לי שיתוף הסביבה עזר. לפחות זה מוריד חלק מהנדנודים והשאלות התמוהות.
אני נוקטת בשיטת "התשובה הארסית"
שמעמידה את הצד השני פעור פה ומבוייש על שהעז להכנס לי לתחתונים. אמנם זה מחייב הצהרה רשמית שאני בטיפולים אבל במילא כולם מנחשים את זה לבד. פעם, כשהיינו בטיפולים לילד ראשון, פגשנו בחורה שעבדה איתנו בחברה הקודמת. תוך כדי פטפוט ברחוב היא אמרה לנו שאנחנו הזוג היחיד מבין כל הזוגות הנשואים שהיא מכירה שעדיין אין להם ילד. אמרתי לה "אז אולי תעצרי רגע ותחשבי, אם אין להם ילדים עדיין אולי זה לא כל כך פשוט?" הבחורה (המפגרת) קלטה את העניין באותו רגע ולא ידעה איך לקבור את עצמה. לא נורא. עדיף שהצד השני יסבול ואני לא אצטרך להתקפל ולחפש תשובה מתחמקת.
 

העין ה 3

New member
גם אני נוקטת בשיטה הזו, לפעמים

אני נוקטת בשיטת "התשובה הארסית"
שמעמידה את הצד השני פעור פה ומבוייש על שהעז להכנס לי לתחתונים. אמנם זה מחייב הצהרה רשמית שאני בטיפולים אבל במילא כולם מנחשים את זה לבד. פעם, כשהיינו בטיפולים לילד ראשון, פגשנו בחורה שעבדה איתנו בחברה הקודמת. תוך כדי פטפוט ברחוב היא אמרה לנו שאנחנו הזוג היחיד מבין כל הזוגות הנשואים שהיא מכירה שעדיין אין להם ילד. אמרתי לה "אז אולי תעצרי רגע ותחשבי, אם אין להם ילדים עדיין אולי זה לא כל כך פשוט?" הבחורה (המפגרת) קלטה את העניין באותו רגע ולא ידעה איך לקבור את עצמה. לא נורא. עדיף שהצד השני יסבול ואני לא אצטרך להתקפל ולחפש תשובה מתחמקת.
גם אני נוקטת בשיטה הזו, לפעמים
אבל כמו שאמרת, לא לכל אחת השיטה מתאימה. ודרך אגב, ממש לא כולם מנחשים את זה לבד. אותה אישה שסיפרתי עליה שאמרה לי: "אל תחכי, אם תחכי - כשתרצי זה לא ילך", נקטתי כלפיה בשיטה שלך, והיא המשיכה: "את רואה, אמרתי לך! זה בגלל שחיכית..."
 

נועה 35

New member
ויש עוד סוג אנשים שמרגיז אותי נורא

גם אני נוקטת בשיטה הזו, לפעמים
אבל כמו שאמרת, לא לכל אחת השיטה מתאימה. ודרך אגב, ממש לא כולם מנחשים את זה לבד. אותה אישה שסיפרתי עליה שאמרה לי: "אל תחכי, אם תחכי - כשתרצי זה לא ילך", נקטתי כלפיה בשיטה שלך, והיא המשיכה: "את רואה, אמרתי לך! זה בגלל שחיכית..."
ויש עוד סוג אנשים שמרגיז אותי נורא
כל אלו שכל הזמן מתלוננים באוזניי כמה החיים שלהם קשים עם כל הילדים ואיך הם מקנאים בי על כל שהילד שלי כבר מספיק גדול ויש לי חופש לעשות כל מיני דברים ואני לא עייפה כל הזמן בגלל הטיפול בילדים קטנים...
 
ורדה, תסלחי לי, אבל היא פשוט בהמה.

גם אני נוקטת בשיטה הזו, לפעמים
אבל כמו שאמרת, לא לכל אחת השיטה מתאימה. ודרך אגב, ממש לא כולם מנחשים את זה לבד. אותה אישה שסיפרתי עליה שאמרה לי: "אל תחכי, אם תחכי - כשתרצי זה לא ילך", נקטתי כלפיה בשיטה שלך, והיא המשיכה: "את רואה, אמרתי לך! זה בגלל שחיכית..."
ורדה, תסלחי לי, אבל היא פשוט בהמה.
איזו תגובה מכוערת!!!
 
../images/Emo45.gif אין כמו השיטה הישירה.

אני נוקטת בשיטת "התשובה הארסית"
שמעמידה את הצד השני פעור פה ומבוייש על שהעז להכנס לי לתחתונים. אמנם זה מחייב הצהרה רשמית שאני בטיפולים אבל במילא כולם מנחשים את זה לבד. פעם, כשהיינו בטיפולים לילד ראשון, פגשנו בחורה שעבדה איתנו בחברה הקודמת. תוך כדי פטפוט ברחוב היא אמרה לנו שאנחנו הזוג היחיד מבין כל הזוגות הנשואים שהיא מכירה שעדיין אין להם ילד. אמרתי לה "אז אולי תעצרי רגע ותחשבי, אם אין להם ילדים עדיין אולי זה לא כל כך פשוט?" הבחורה (המפגרת) קלטה את העניין באותו רגע ולא ידעה איך לקבור את עצמה. לא נורא. עדיף שהצד השני יסבול ואני לא אצטרך להתקפל ולחפש תשובה מתחמקת.
אין כמו השיטה הישירה.
 

ריקי בש

New member
ומה אני אגיד?.....

הילד שלך בן שנה?
וכבר שואלים אותך לגבי הפרש??? אז תחשבי מה עבר עלי - עם ילדה בת חמש.... ואצלי ההריון הראשון היה ספונטני ולא ידענו על שום בעיה (עד היום לא מצאו כזו...) אפילו אמו של בעלי פלטה משהו שממנו השתמע שאני עצלנית ומפונקת שמסתפקת באחד (וזה דווקא ביום של עוד הזרעה שלא הצליחה.. ואם משהו היה מוכן לוותר על עוד ילד זה היה הבן שלה...) היית צריכה לראות איך היא מקרקרת סביבנו מהרגע שבו היא שמעה על הטיפולים... אין ברירה. לומדים לחיות עם זה. לי עזר לשתף את הסביבה, בל זה עניין של אופי...
ומה אני אגיד?.....
והילד שלי בן 7.5 !!!! וגם ההריון אתו היה אחרי חודשיים של איקקלומין ולא היה לי שום מושג שאתקל בקשיים ויקח לי 4-5 שנים להרות (ועדיין לא- אני לפני טיפול שלישי) אחרת מי היה נוגע בגלולות בכלל? אני גם שומעת כמובן כל מיני משפטים כמו: מה, רק ילד אחד? קמצנית... וכאלה. ומה לעשות שלא צריך לספר לכל המעוניין שזה לא הולך וכו"...
 
אני כל הזמן...

ומה אני אגיד?.....
והילד שלי בן 7.5 !!!! וגם ההריון אתו היה אחרי חודשיים של איקקלומין ולא היה לי שום מושג שאתקל בקשיים ויקח לי 4-5 שנים להרות (ועדיין לא- אני לפני טיפול שלישי) אחרת מי היה נוגע בגלולות בכלל? אני גם שומעת כמובן כל מיני משפטים כמו: מה, רק ילד אחד? קמצנית... וכאלה. ומה לעשות שלא צריך לספר לכל המעוניין שזה לא הולך וכו"...
אני כל הזמן...
חושבת על זה שתשע שנים הייתי עם גלולות, וממש ללא צורך.... אם הייתי חוסכת את הכסף הזה הייתי יכולה לקנות לי אחלה אוטו!
 
עיצה ממש אין לי אבל

קשה לי! כואב לי! וממש לא עוזרות
כל המתערבות האלה ששואלות אותי למה אני עושה הפרש כזה גדול בין הילד הראשון לשני... כולן מסביבי בהריון, ואני רצה מברית לברית ומבריתה לבריתה וזה קשה, אני תמיד מחייכת אבל בפנים בוכה, צורחת מבפנים , מרחמת על עצמי ועוד יותר על הבן הקטן שלי שמשעמם לו לבד והוא כ"כ כ"כ אוהב חברת ילדים, הלוואי, הלוואי אלוקים שתהיה לי עוד הזדמנות לתת לו אח\ אחות ואולי תאומים... נשבר לי, איך מחזיקים מעמד? זה גורם לי לןמצב נפשי קשה, הסתגרות , עצבנות ושלא לדבר על המריבות עם הבעלול... אולי יש למישהי עצה??????
עיצה ממש אין לי אבל
היום דיברתי עם שכנה שאמרה לי איזה יופי הרבה שכנות בבניו בהריון,יופי שגם את... כמובן שרציתי להרביץ לה אבל רק אמרתי לה לא, אני לא בהריון,את רומזת ששמנתי??? כמובן שהיא נשראה פעורת פה,אבל מגיע להם,לכל המתערבים האלו שיתעסקו בעיניינים שלהם.
 

איב4

New member
סדנא ! סדנא!

עיצה ממש אין לי אבל
היום דיברתי עם שכנה שאמרה לי איזה יופי הרבה שכנות בבניו בהריון,יופי שגם את... כמובן שרציתי להרביץ לה אבל רק אמרתי לה לא, אני לא בהריון,את רומזת ששמנתי??? כמובן שהיא נשראה פעורת פה,אבל מגיע להם,לכל המתערבים האלו שיתעסקו בעיניינים שלהם.
סדנא ! סדנא!
אנחנו באותו מצב מדכא וזה מאד השפיע עלינו ועל איכות החיים שלנו , אבל הייתי בסדנא מסויימת שנתנה לי כלים להתמודד עם המצב . מאז הסדנא כמות הדקות המאושרות שהיו לי עלתה באופן משמעותי ממה שהיה קודם כי חייבים לצאת מהדכאון והקנאה כי אין בררה.
 

Mרוצה

New member
נכון. קשה!!!

קשה לי! כואב לי! וממש לא עוזרות
כל המתערבות האלה ששואלות אותי למה אני עושה הפרש כזה גדול בין הילד הראשון לשני... כולן מסביבי בהריון, ואני רצה מברית לברית ומבריתה לבריתה וזה קשה, אני תמיד מחייכת אבל בפנים בוכה, צורחת מבפנים , מרחמת על עצמי ועוד יותר על הבן הקטן שלי שמשעמם לו לבד והוא כ"כ כ"כ אוהב חברת ילדים, הלוואי, הלוואי אלוקים שתהיה לי עוד הזדמנות לתת לו אח\ אחות ואולי תאומים... נשבר לי, איך מחזיקים מעמד? זה גורם לי לןמצב נפשי קשה, הסתגרות , עצבנות ושלא לדבר על המריבות עם הבעלול... אולי יש למישהי עצה??????
נכון. קשה!!!
אני לא מניחה שלזה היתה הכוונה כשנאמר "בעצב תלדי בנים"... אבל זו המציאות שלנו. איך מתמודדים? כל אחת בדרכה. אחת מספרת לכל העולם. השנייה מסתגרת עם הכאב שלה. מה שבטוח, כאן אין מישהי שלא מבינה מה את עוברת ויודעת איך את מרגישה. אז תכנסי לכאן בכל פעם שקשה ועצוב לך. בכל פעם שאיזו נשמה טובה נותנת עוד סיבוב קטן לסכין שתקוע לך בלב. אנחנו כאן לכל הקיטורים, הבכי, התסכול וחוסר האונים. תמיד תמצאי כאן אוזן קשבת, כתף לבכות עליה, תשובה מלומדת, והשתתפות בצער. אבל אנחנו מעדיפות כמובן להיות שותפות לתקוות ולשמחות! והכי נשמח "לגרש" אותך מכאן לפורום השכן, "הריון לאחר טיפולים".
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה