קשה לי לעכל את העובדה שהוא עזב!

קשה לי לעכל את העובדה שהוא עזב!

זהו, האהוב שלי במשך 4 החודשים האחרונים עזב, נטש, נסע לו לחצי שנה למזרח בלי להסתכל אחורה. אני עצובה והגעגועים הורגים אותי, אך יחד עם זאת אני שמחה בשבילו כי זה פשוט מגיע לו. לא הייתי מצפה ממנו לחכות לי לשחרור שלי ואז לנסוע. אני יודעת שזה מה שהוא רצה, מה שהוא חלם עליו כל ה-4 שנים שהוא היה בצבא וטחן. את האמת מה שהכי מבאס אותי זאת העובדה שאני מכירה אותו אישית כבר קרוב ל-3 שנים, 3 שנים אנחנו יוצאים ביחד כל יום שישי, עם אותם חבר'ה, ורק ב-4 החודשים האחרונים שמנו לב לאחד לקיומה של השניה. אני בכלל יצאתי באותה התקופה עם מישהו אחר, וברגע שזה הגיע לסיום, באותו יום שישי, בילינו ביחד כל המסיבה ולא האמנתי שזה מה שקורה. אוקיי, אז בגלל הטיול המאיים ברקע לא עשינו כלום בנידון. כל מפגש שלנו (ביחד עם החבר'ה) היינו מנצלים בשביל להיות ביחד אבל לא דיברנו מה עושים עם זה הלאה אך ורק בגלל הטיול שלקח אותו ממני. יום שישי ראיתי אותו וזה לא היה בתכנון שניפגש, והוא היה מתוק מתמיד... הרגשנו את הסוף באויר... אני מקווה שבקץ חמישה וחצי חודשים הרגשות לא ייעלמו ואף יהיו יותר חזקים ונוכל להיות ביחד (עד הטיול שלי... סתתתם)... אווווף אני עצובה! אני צריכה עידוד!
 

בשלולית

New member
המממ

את דווקא נשמעת לי כאילו את מתמודדת עם זה ממש טוב
יהיה בסדר! *מעודדת* ? קצת קשה לי כי לא הייתי במצב הזה....
 
למעלה