קשה לי עם אנשים שמלחיצים אותי

behappy

New member
קשה לי עם אנשים שמלחיצים אותי

אולי כי גמככה אני כבר אז למה עוד יותר. קשה לי עם מצבים שגורמים לי לאבד ולהיות מי שאני הכי שונאת שאני. אומרים שהפוסל במומו פוסל וזה בטח נכון,כי גמאני ליפמים מלחיצה בעיקר את עצמי. אם אתם לא רוצים אל תסתכלו על הריקוד הצולע שלי אני מנסה למרות הקרסוליים שהתעוותו אם אתם לא רוצים אל תהיו שם,כי גמככה אתם לא באמת,רק מדי פעם.וזה לא משכנע אותי כבר בכלל. מוזר איך האינטואיציות שלי אומרות לי תמיד את האמת שאני לא רוצה לומר לבד,או בכלל לשמוע. קשה לי עם אנשים שמלחיצים אותי,אני לא יודעת לרקוד אני לא רוצה ללמוד לרקוד יותר אני לא רוצה לחלות. אל תגידו לי איפה להסתכל,אני מסתכלת לאדמה ולשמים ורק כשאני ממש בטוחה,זה חאנשים בעיניים. והעיניים שלכם מעצבנות אותי אני רואה אותי כלכך ריקה. "איך תספיקי" אז אני לא אספיק,אזאני אאחר,אז אני אמהר כשיתחשק לי לכו לעזאזל אנשים מלחיצים הם לא חברים באמת. ואת זה אני מרגישה וזה מה שקשה לי הכי.
 

behappy

New member
ו

אם אתם לא יכולים לראות אותי נושמת , אם האוויר שיוצא מהנשיפות האיטיות הענקיות שלי מסריח לכם באוזניים אל תתקרבו,גם ככה אני תמיד רחוקה. זה בגלל שכשמלחיצים אותי אני נדבקת לתיקרה,ולא מנסה להבין. אז אני מאחרת עכשיו אני מאחרת תמיד או שאני מקדימה יותר מדי או שאני פונה לאחור אחרי שכבר הגעתי או עושה סיבובים עד שנמאס לי פשוט תלכו,אם הריקוד הזה לא אמנותי מדי בשבילכם פשוט תלכו,גם ככה אתם רחוקים. כשמלחיצים,לא קרובים באמת. --------------- חוקי מרפי עכשיפ המחשב נתקע לי כל שניה ואני ממהרת ולחוצה פחחחחחחח
 
הזדהות עמוקה }{

אל תלחצי אפח'ד לא שווה את זה הזמן שלך ורק שלך!
 

דוVשה

New member
גמאני חשבתי פעם ככה

שאנשים מלחיצים הם לא חברים באמת. הייתה לי אחת כזו. אבל אולי אנשים מלחיצים הם חברים שפשוט עושים את זה בדרך אחרת. מנסים לעזור ע"י הלחץ הזה. אם מדברים איתם ומסבירים להם שזה לא עוזר והם לא משנים את הדרך או לא מפחיתים קצת מהלחץ, אז זה כבר סיפור אחר. ועם כל כמה שזה קשה לסגור ת'עיניים, לשים ידיים על האוזניים ולהתמקד אך ורק במה שאת רוצה לעשות ואיך שאת רוצה לעשות, תנסי. אפפחד לא שווה את הלחץ הזה.
 

behappy

New member
../images/Emo20.gif

אולי את צודקת.. ולפעמים נדמה לי שזו פשוט אני,ולמה בכלל לתת לזה משקל ויש כאלה שבמת לא עוזר שמסבירים להם,אז החלטתי להתרחק מאיזו אחת כזו לאחרונה... ולא,אפאחד לא שווה תלחץ הזה,סופסוף אני מבינה את זה
תודהמון לך
 

Tooלי

New member
.....

אנשים מלחיצים הם לא חברים? לא תמיד שירוש. יכול להיות שכל הלחץ הזה, נובע מדאגה אלייך. דברי איתם? אוהבת.. (את הכי לא ריקה שאפשר)
 

behappy

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo39.gifאולי את צודקת...../images/Emo23.gif

<התבלבלתי כבר> בכולופן,יש חלק שניסיתי לדבר איתם ו הממ יהיה פסדר:))
 

רותי ב.

New member
אויייייייייייי

אני לא בטוחה כל כך לגבי התיאוריה - פעם הלחצתי קצת מישהו, שהיה נדמה לי שדווקא יש לו מוטיבציה, רק צריך קצת 'דחיפה', והוא אמר לי יפה תודה, והייתי בטוחה שזהו, פה תהיה איזו שהיא התקדמות, והרגשתי שאני הכי חברה שאפשר, ואז ראיתי שזו היתה התקדמות לשניה, או רק דיבור על 'באמת את צודקת, ואני אעשה זה וזה וזה....' וכלום לא קרה. ואז הפסקתי ללחוץ, וחשבתי שזה לא בסדר מצידי, כי אולי זו מעין אדישות, האי-לחץ הזה, או לפחות ככה ניתן יהיה לפרש אותו, אם יתעקשו מאד לפרש ואז הבנתי שיש אחרים שלוחצים במקום שאני כבר לא, ובכל מיני דרכים (לא ברורות) 'מדרבנים', וראיתי שהוא שוב שמח שקצת דוחפים אותו (או אולי אומרים דברים קשים????) ואז חשבתי שוב, שלא יודעת לא יודעת אם שוב זו רק אמירת 'תודה על הבעיטה' וששוב דבר לא יקרה בעקבותיה, כי כבר היתה 'תבנית' ובינתיים אני כבר מזמן הפסקתי ללחוץ או אפילו להזכיר בשקט דברים ולא החלטתי אם אני חברה או לא אני חושבת שכן קצת. אין לי פואנטה, רק הרגשתי צורך לכתוב את זה. ונכון לי מאד מה שכתבת, שלפעמים אנחנו מלחיצים את עצמנו כל כך הרבה, שבאמת לא צריך עוד 'תגבורת' לעניין הזה מאנשים אחרים, חברים יותר או פחות.
 
למעלה