קשה לי עם זה.
אני עצבנית במשך כל היום. אחי לא גר עכשיו בבית, ואני כאילו לקחתי את מקומו בבית. מקומו העצבני. לא שהוא היה עצבני כל הזמן, אבל היה לי יותר שקט נפשי כשהוא היה בבית. אני עצבנית ומוציאה את העצבים על האנשים שהכי קל לי להוציא עליהם את העצבים, הן בגלל שיש לי קשר יומיומי איתם, והן בגלל שיש לי דברים בהם שמעצבנים אותי. אחד הידידים הכי טובים שלי הוא אחד מהם. אני מסוגלת לריב איתו עכשיו את הריב הכי גדול בעולם, בלי שהוא ידע למה. בלי שאני אדע למה. והסיבה הכללית היא משהו שאני לא מצליחה להבין למה הוא מפריע לי. וחברה. חברה שהיא אחת הטובות, אבל יש בה הרבה דברים שמציקים לי. ומציקים לי באמת. במצב טבעי גם הייתי רבה איתה, אבל לא הייתי מוציאה עליה עצבים כמו שהוצאתי עליה אתמול, אחרי שהתחלתי לבכות בהפסקה כי היועצת הייתה אמורה לדאוג לי לכרטיס יציאה מבצפר ולא התייחסה אליי. אני לא בוכה מדברים כאלה. ואני לא מבינה מה קורה לי. ואני כל הזמן דואגת ללימודים. כאילו שאני בלחץ אטומי שכזה, שבכלל לא נראה באופן. אני מבלה ימים שלמים על המחשב של אח שלי בלי לשים לב בכלל. אני עושה שם שיעורים... כאילו יותר קל לי לעשות אותם שם, מול קומדיה טובה על המסך. אני צריכה להפסיק לבכות ולהיות עצבנית. ואולי אבא צדק, אולי זה באמת בא היישר מהגעגועים לתום.
אני עצבנית במשך כל היום. אחי לא גר עכשיו בבית, ואני כאילו לקחתי את מקומו בבית. מקומו העצבני. לא שהוא היה עצבני כל הזמן, אבל היה לי יותר שקט נפשי כשהוא היה בבית. אני עצבנית ומוציאה את העצבים על האנשים שהכי קל לי להוציא עליהם את העצבים, הן בגלל שיש לי קשר יומיומי איתם, והן בגלל שיש לי דברים בהם שמעצבנים אותי. אחד הידידים הכי טובים שלי הוא אחד מהם. אני מסוגלת לריב איתו עכשיו את הריב הכי גדול בעולם, בלי שהוא ידע למה. בלי שאני אדע למה. והסיבה הכללית היא משהו שאני לא מצליחה להבין למה הוא מפריע לי. וחברה. חברה שהיא אחת הטובות, אבל יש בה הרבה דברים שמציקים לי. ומציקים לי באמת. במצב טבעי גם הייתי רבה איתה, אבל לא הייתי מוציאה עליה עצבים כמו שהוצאתי עליה אתמול, אחרי שהתחלתי לבכות בהפסקה כי היועצת הייתה אמורה לדאוג לי לכרטיס יציאה מבצפר ולא התייחסה אליי. אני לא בוכה מדברים כאלה. ואני לא מבינה מה קורה לי. ואני כל הזמן דואגת ללימודים. כאילו שאני בלחץ אטומי שכזה, שבכלל לא נראה באופן. אני מבלה ימים שלמים על המחשב של אח שלי בלי לשים לב בכלל. אני עושה שם שיעורים... כאילו יותר קל לי לעשות אותם שם, מול קומדיה טובה על המסך. אני צריכה להפסיק לבכות ולהיות עצבנית. ואולי אבא צדק, אולי זה באמת בא היישר מהגעגועים לתום.
../images/Emo23.gif../images/Emo185.gif