קשה לי...

קשה לי...


לא יודעת מה לעשות עם עצמי, איך להעביר את הזמן...

עדיין מובטלת... יש לי ראיון עבודה אחרי החג, מצד אחד רוצה את העבודה וחייבת לעבוד, מצד שני - לא בטוחה שאני מסוגלת לעבוד 5 ימים בשבוע... ואין לי מוטיבציה... ולא מרגישה מספיק טובה וחוששת... שלא אתפקד מספיק... שיפטרו אותי... שלא אחזיק... שלא אהיה מספיק מועילה... אני לא הולכת להרבה ראיונות עבודה, זה קשה לי, זה מפחיד אותי, זה עושה לי רע...

אכלתי יותר מידי בחג ושטויות!! אני רוצה כבר לחזור לחדר כושר, אבל אני מחכה לאישור חדש לתוכנית מסובסדת כבר כמה חודשים... החגים מעכבים את האישור... מרגישה מגעיל עם עצמי ועכשיו אין לי בכלל תיאבון... נמאס לי מהלופים האלה עם האוכל...


התקשרה אלי היום פסיכולוגית שרוצה לפגוש אותי מחר במקום הפסיכו׳ שבחופשה, אמרתי לה שאני מעדיפה לחכות שהפסיכו׳ שלי תחזור... היא לחצה עלי, אז בסוף אמרתי בסדר... למרות שממש אין לי חשק לדבר עם מישהי שאני בקושי מכירה פגישה אחת... למי יש כוח?... למרות שפעם נפגשנו במשך חודש...
 
היי יקרה

אין לי הרבה מילים רק שתדעי קראאתי ואני איתך

ובקשר לפסיכולוגית יודעת מבינה אותך אבל לכי על זה ופשוט תוציאי כמה קשה לך כשהקבועה בחופש
לא צריכה לדבר על מה שאת תמיד אומרת רק על הקושי לשחרר

שולחת לך חיבוק ותמשיכי לשתף
 
לדעתי תלכי לפסיכולוגית הזאת, מה יש לך להפסיד?

בשביל לחוש מוחזקת, בשביל לפרוק. לא יודעת, אני מרגישה צורך עז כזה בזמן האחרון ולכן לא אכפת לי עם מי אני מדברת ועל מה, העיקר שיקשיבו לי ויחזיקו אותי.

ואת מדברת על תכנית עמיתים? כי גם אני מחכה לפגישה אתם, אני רוצה בריכה וחדר כושר...

ולגבי העבודה - מדוע להתחיל בחמישה ימים בשבוע? למה שלא תלכי על משהו קצת יותר הדרגתי? את מתכוונת למשהו שיקומי או רגיל?

חיבוק גדול ואני שמחה ששיתפת! תמשיכי לעדכן.
 
במיטה, מדוכאת...


מטושטשת כבר מרוב אינטרנט, צריכה לצאת ואין לי עם מי ואין לי כוחות להוציא את עצמי מהמיטה ולהתארגן...
 
אז בואי תתחייבי לנו לפעולה אחת קטנטנה פצפונת

ותספרי לנו אחרי שתבצעי אותה שעשית אותה. זה ייתן לך מוטיווציה וסיפוק. אנחנו אתך, נותנים לך פוש...
 
יצאתי...

אבל כמה אפשר ללכת לקניון לבד? לקנות לבד? להסתובב לבד? לאכול לבד... ולפגוש אנשים עם חברים או עובדים...
משפיל ומדכא...
 
מבינה מבינה מבינה

כל חיי הבוגרים עוברים ככה. לא זוכרת מתי הייתי עם מישהו סתם בהסתובבות חוץ מהמדריכות השיקומיות. אין לי מילים לעודד אותך, הלוואי שיכולתי, זה המצב גם אצלי, חמודה.

ועם הכול, אני גאה בך שיצאת. כל הכבוד.
 
מסכימה

חשוב לצאת מהבית, גם כשאין ממש לאן. לנשום אוויר. לעשות סידורים קטנים (אפילו לקנות מיץ או חלב לדירה).

מרגישה קצת יותר טוב?
 
הי סיוט

היו כל-כך הרבה אנשים בקניון בגלל החופשה... שחטפתי חרדות, חוסר שקט, סחרחורת...

אבל לפחות לא בלטתי בבדידותי בים האנשים... היה קשה לשים לב למה שקורה שם...

אבל בכל זאת טוב שיצאתי...
 
מתגעגעת אליו (טריגר)

מתגעגעת לקשר האחרון שלי... זה היה בחור שרדף אחרי כמה שנים...
בסוף נתתי לזה צ׳אנס למרות שיש בינינו פערים שונים...
בהתחלה הייתי רעה אליו...
אח״כ נהיו לי קצת רגשות...

הוא היה זקוק ליותר מידי סקס, יותר מידי...
לא היו לי את הכוחות לכך...
והוא חשב שגם אני רוצה סקס כל היום, כי הייתי נורא מינית איתו...
אבל האמת שזאת סתם התנהגות דפוקה... אני אוהבת סקס ולא מוכנה לוותר על זה, אבל יש גבול... וגם זה מתסבוכים... לא יודעת איך למלא קשר ולהיות שווה ומעניינת בדרך אחרת...

והוא לא שם לב מתי מתאים לי ומתי לא... והוא לחץ עלי לעשות סקס כשהייתי במחזור ועוד...

כשהיינו כביכול בזוגיות הוא נהיה פשוט בלתי נסבל... הרגשתי שהוא מתנהג כאילו שהוא אחראי עלי... זה לא היה בשבילי...
וכל הזמן סקס... כאילו שאי אפשר להיות במיטה בלי סקס וכאילו שהיא אפשר להתמזמז בלי סקס בסוף...

אז נפרדתי ממנו והוא לקח את זה ממש קשה, למרות שלא התאמנו ממש וזה היה קשר קצר...

אח״כ היו לנו כמה פגישות שהוא חשב שאני רוצה לשכב איתו, אז שכבנו...
הוא תמיד חושב שאני רוצה סקס וזה לא נכון... התגעגעתי לשיחות איתו, רציתי לדבר, רציתי חום, אהבה, יחס...

חוץ מזה הוא לא יצר קשר, לא טלפונים, לא הודעות וכו׳, אז כתבתי לו הודעה שכואב לי שהוא לא יכול לעשות איתי עוד דברים, למה אתה לא יכול להתקשר גם? לשלוח הודעות? למה אנחנו לא יכולים לצאת גם? לראות סרטים ביחד? ישר הוא חשב שאני מכוונת לזה שנהיה ביחד והוא אמר שזה לא הסתדר... כאילו אין משהו באמצע...

ואז קצת כעסתי, כי כל הזמן ניסיתי לרצות אותו ולעשות מה שהוא חושב שאני רוצה ומה שהוא רוצה ונמאס לי... כי זה עשה לי רע...

ועכשיו אנחנו עדיין נפגשים כי אנחנו במסגרת טיפולית משותפת, והוא כמעט מתעלם ממני, והוא נורא חברותי ומחבק את כולם ובעיקר את כולן וזה צובט לי בלב... שאיתן הוא יכול ידידות ואיתי לא...

ובכלל - למה הוא שיגע אותי שנים ועכשיו נעלם? טעם אותי וזהו? עשה וי והמשיך הלאה?

אוף... מה אני מתגעגעת אליו? לא היה לי כלום אליו, יש בינינו כל-כך שוני והוא לא שם לב כשהוא היה עושה משהו ולא היה מתאים לי או כשהוא עשה לי רע...

ככה זה כשלא עושים כלום ובודדים וחגים... שקועים בגעגועים לאנשים שלא שווים אותם...

אוף... רוצה אהבה וחום...
 

Lady Stark

New member
מותק

תמשיכי להזכיר לעצמך שהקשר לא עשה לך טוב. סורי שאת צריכה לראות אותו עדיין.
זה בסדר להתגעגע, וזה ממש טבעי שמישהו נכנס לך ללב ככה. אפילו שהקשר היה קשה. לפעמים אנחנו מתאהבים וזהו.
 
היי

חשוב שתזכירי לעצמך גם את חוסר ההתאמה שהיה ביניכם, ההתנגשויות והעובדה שהוא לא היה שם בשבילך.
לפעמים אחרי פרידה אנחנו מייפים את הקשר מתוך רצון לזכור גם את הדברים הטובים, אבל בינתיים הסיבות לפרידה נעלמות.
יקירה, מגיע לך טוב יותר ממנו ואת תמצאי. באמת.

 
למעלה