קשה לי..
מאז המסע (המדהים) לפולין... 2 ימי העצמאות שעברו מאז היו משמעותיים. קניתי בערב חהחג חולצה לבנה ובחג עצמו חישתי וברכתי בכוונה שלמה " ברוך אתה ה'... שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה". במשך היום עצמו היית לבושה חגיגי. ובערב כשהולכים לתפילת הלל (תפילת חגים והודאה מיוחד להקב"ה),הייתי מגיעה נרגשת ובוכה לאורך כל שירי הלל, מתוך הודאה על קיום המדינה (בעקבות השואה כמובן..). אבל השנה זה היה אחרת. פשוט לא הייתי מסוגלת.מצאתי את עצמי יושבת המיטה בזמן התפילה,ומתקשה מאוד לשמוח. אילצתי את עצמי ללבוש חולצה לבנה ולנסות להכנס לאוירה החגיגית. זה כמעט בלתי אפשרי. מדינה בגדה בי. גירשה,רמסה,השפילה.9 חודשים מאז הגרוש מגוש קטיף,עדיין אין פתרון זמני!!! הכאב הוא לא רק פרטי, אלא על הרס החזון הלאומי של שיבת העם לארצו אחרי 2000 שנות גלות. גידלו אותי כאן תמיד בחושת שליחות ומסירות נפש,נתינה למען הכלל. אחי נילחם בשניים כדי שיעלו לו ת'פרופיל והוא יהיה קרבי- והיום. לאן שולחים אותו? לגרש יהודים מבתיהם. אני מרגישה שהמדינה כבר לא שלי. ניתקו אותנו מהמדינה.
מאז המסע (המדהים) לפולין... 2 ימי העצמאות שעברו מאז היו משמעותיים. קניתי בערב חהחג חולצה לבנה ובחג עצמו חישתי וברכתי בכוונה שלמה " ברוך אתה ה'... שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה". במשך היום עצמו היית לבושה חגיגי. ובערב כשהולכים לתפילת הלל (תפילת חגים והודאה מיוחד להקב"ה),הייתי מגיעה נרגשת ובוכה לאורך כל שירי הלל, מתוך הודאה על קיום המדינה (בעקבות השואה כמובן..). אבל השנה זה היה אחרת. פשוט לא הייתי מסוגלת.מצאתי את עצמי יושבת המיטה בזמן התפילה,ומתקשה מאוד לשמוח. אילצתי את עצמי ללבוש חולצה לבנה ולנסות להכנס לאוירה החגיגית. זה כמעט בלתי אפשרי. מדינה בגדה בי. גירשה,רמסה,השפילה.9 חודשים מאז הגרוש מגוש קטיף,עדיין אין פתרון זמני!!! הכאב הוא לא רק פרטי, אלא על הרס החזון הלאומי של שיבת העם לארצו אחרי 2000 שנות גלות. גידלו אותי כאן תמיד בחושת שליחות ומסירות נפש,נתינה למען הכלל. אחי נילחם בשניים כדי שיעלו לו ת'פרופיל והוא יהיה קרבי- והיום. לאן שולחים אותו? לגרש יהודים מבתיהם. אני מרגישה שהמדינה כבר לא שלי. ניתקו אותנו מהמדינה.