קשור להכל...

קשור להכל...

לא המשכתי את השרשורים הספציפיים , כיוון שיש לי שאלה שאולי קשורה לכולם. נתקלתי בשרשור הנוגע לשגרה - טוב או רע, ולנישואין פתוחים ותרומתם לזוגיות אם בכלל. לא מזמן היתה לי שיחה די הזויה עם גבר. הוא טען בפניי שהחלפת זוגות זו דרך מצויינת לשמר את הזוגיות, ומעבר לכל - להביע אהבה. וכל כך למה? נקודה שבה שנינו הסכמנו היא, שלאחר שנים בהן בני זוג נמצאים ביחד - נוצרת שגרה. אחד מביטויי השגרה הללו הוא, שאותה מיוחדות שהקסימה אותנו בבן הזוג בתחילה - נטמעת בהכרותינו אותו ומאבדת ממהותה. גם על זה הסכמנו. הפתרון לדעתו - הוא במתן מתנה, לבן הזוג השני, מתנה בדמות בן זוג חלופי ללילה, מתוך הכרה בצורך שלו לחדש. הוא טען - שבן הזוג יעריך "מתנה" כזו מתחשבת ומפרגנת. אני - בהחלט חושבת שהייתי נעלבת מהצעה כזו. ולמה? כי לדעת שבן זוגי מוכן "לתת" אותי לגבר אחר, בלי שמץ של קנאה - היה מעליב אותי. הייתי רוצה לדעת מה דעתכם על חידושים מיניים. אני אישית, לא חושבת שלשגרה צריך לייבא פתרון מן החוץ, אל תוך מערכת היחסים. זהו פתרון חלש, אפקטיבי כמעט כמו מייק-אפ על חצ'קון (סליחה על ההשוואה). מעבר לזה - נניח שבאותו הרגע שבן זוגי הציע לי לבלות לשם החידוש לילה עם גבר אחר. האין סכנה שהסכמה לדבר עלולה להיזקף לחובתי בכל וויכוח שעלול לעלות ביננו? האין סכנה שהדבר יעיב בדיעבד על מערכת היחסים ביננו ? או , גרוע מכל - האם לא ראוי לתת את הדעת לתופעת המדרון החלקלק - שלבסוף ישמיט את הבסיס לייחודיות שהיתה למערכת היחסים לכתחילה? האם אנחנו לא יורקים אל הבאר שהשקתה אותנו ????
 
ואני דווקא אוהב שיגרה.

אוהב לקבל כל בקר את הקפה למיטה. אוהב את עוגות יום שישי שהיא מכינה לי. אוהב את הבגדים המסודרים בארון. אוהב כשהיא מפנקת אותי גם כשאין לה חשק. אוהב את השיגרה הזאת,מת עליה. ואני בכלל לא מתאמץ,לא נוקף אצבע. אני בסך הכל מתגנב אל מאחוריה כשהיא מדיחה את הכלים,ומחבק אותה. מקפיד להביא לה זר פרחים בכל יום שישי. כולה 20 שקל.... מנשק אותה באמצע הרחוב ללא כל אזהרה. והכי חשוב,מקפיד להגיד לה איזה מותק האימא שלה.
 
נאוקו כפרה שלי מתוקה ../images/Emo140.gif

אני מבין שאני מסוג הגברים שמשעממים אותך... את צריכה אתגר! את צריכה גבר שובניסט...את חייבת להחזיק מערוך ביד....את מתה לשים לגברים כפה עם חמש אצבעות. אבל מה לעשות ואני אוהב לפנק נשים? אתן הייצור היפה ביותר שחי על פני כדור הארץ. כבר אמרתי פעם שאפילו לאונרדו דה וינצ'י כפרה עליו,לא היה מסוגל לצייר גוף יפה כמו שלכן....
 
אוי קונן יפה שלי...

גברים שכמוך הם הגברים שאני מייחלת לראות נולדים מחדש מדי יום ביומו!!!! לקבל פרחים, שירים, נשיקות באמצע הרחוב.... אין טוב מזה... מי ייתן ותבוא עלינו הישועה וכלם יחשבו כמוך קונן היפה !!!!
 

אלמרה

New member
תגידי את מצהירה כאן על גילך הנכון?

כמה שגרה כבר הצלחת לצבור ביחסים זוגיים WOW אני מקווה שאת מדברת לא מנסיון כמו שלי... אשר לדברים שהעלית לדיון חילופי זוגות אינם נישואין פתוחים (אם אני מבין נכון תקנו אותי אם לא). לאדם מוטב שתהיינה פנטאזיות. אם הוא מממש ס22ה לו גם אם זו פארטיה של זוגות ולא כל אחד במיטה שלו דוקא. אבל אני מזועזעעעעע מהביטוי "לתת" אותך לגבר אחר לא רק בגלל שאני נגד! אני לא הייתי נותן הרבה פחות ממך לגבר אחר. את לא מוחה כנגד השימוש במילה לתת? כאילו מה? את שייכת לו והוא אם חפץ נותן אותך? ואתן בנות שנניח הייתן "נותנות" את הגבר שלכן, הייתן מקבלות אותו בחזרה? אני בטוח שגבר שנותן את בת זוגו לא ממש מקבל אותה בחזרה. מי שנבגד למשל יודע מהי ההרגשה הזו. את מעלה סוגיה נוספת ושונה כליל נאוקו סאן: מה דעתנו על חידושים מיניים... או לזה נזדקק לכמה שרשורים נפרדים ומורכבים. כלל האצבע הראשון של אלמרה: אני בעד גיוון וחידושים (רק לא שיגרה ובמסגרת הגבולות המוגדרים ב"הסכם"). הבטחתי לעצמי כי פעם כשאגיע לבית אבות? בעוד כולם ישחקו קלפים? אני אספר בגאווה את הסיפורים הכי מסעירים. אשתדל לפחות... אולי בזכות החידושים במין.
 
פשוט אמרתי

שאני כותבת את כל הנ"ל בעקבות מה שקראתי בשרשורים. לא התכוונתי לנישואים פתוחים, שלגביהם אני מסכימה לגמרי לדבריה של אסקורט - שהם מטעמי נוחות ומתוך ידיעה והשלמה שצרכים מסויימים לא יבואו על סיפוקם עם בן הזוג ה"נבחר". לקחתי את האספקט הזה, אל תוך השאלה מה קורה בנישואין נורמאליים. ואולי באמת הייתי צריכה לתחם את השאלה לגבולות "חידושים מיניים", אבל זו הקונוטציה שנוצרה אצלי. בכל אופן - לגבי המושג "לתת". זהו אמנם מושג שיש לו אספקטים רכושיים, אם אפשר לומר, אבל השתמשתי בו דווקא בגלל שאני מתקוממת נגד התפישה האחרת. ייתכן שאני שמרנית בדעותיי, אבל אני מאמינה במונוגמיה במערכת יחסים, בבלעדיות. וכשאני עם גבר אני רואה את עצמי כשלו. לגבי השגרה. זה גילי הנכון, אכן. אמנם הרבה שגרה לא הצלחתי לצבור, אבל מעט כן. וגם את המעט הזה הצלחנו לצמצם... לפי דעתי, שגרה כדבר רע הוא תוצר של תפיסה מחשבתית, שתלויה בהרבה גורמים: למה בדיוק אני חושבת ששגרה זה רע? האם בגלל שלא טוב לי או שמא בגלל שבתודעה שלי שגרה היא באופן כללי סממן ניווני שנתפס כשלילי? אם כך המצב הרי שזוהי תפיסה חדגונית שאינה רואה את צדו השני של המטבע - ששגרה פירושה גם בטחון, יציבות. אני מאמינה שצריך קודם כל להגדיר על איזה בסיס אני מחליטה ששגרה זה רע. ואז צריך לאבחן, ולבדוק כיצד אני בונה על אותו בסיס כדי שהשגרה תיהפך לפחות מעיקה. וזו הכוונה בלא לייבא פתרונות מבחוץ. אני מקווה שלא בלבלתי מישהו או בלבלתי במוח...
 

אלמרה

New member
לא את לא מבלבלת אותי לפחות

בלבלי את קונן היפה, נראה אותך.
 
למעלה