קשיים חברתיים לבת 19

om0407

New member
קשיים חברתיים לבת 19

יש לי ילדה בת 19 משרתת בצבא בערך כ-4 חודשים ואינה מצליחה להתאקלם חברתית ראוי לציין שגם בתקופת בי"ס היו לה חברות מעטות. תמיד היא רואה את הכל בצורה מאוד פאסימית ואינה נמנעת מלריב אם חבורתיה המעטות על שטויות. תמיד יש הרגשה שלא טוב לה ונראת מודכאת למרות שהיא מאוד מוצלחת מבחינה למודית ומתקדמת לתפקידים בכירים בצבא ואנו משתדלים לתת לה המון חום ואהבה. רציתי לדעת האם יש דרך להנחות אותה איך ליצור חברויות לראות את העולם באור חיובי יותר.
 
קבלה, הכרה והערכה

שלום רב לך וברוכה הבאה לפורום, כבני אדם אנו שונים איש מרעהו גם במספר החברים בהם אנו רוצים ולהם אנו זקוקים. גם באופן בו אנו מנהלים את היחסים החברתיים שלנו. וגם בדרך ראיית העולם. כל אחד מאיתנו מרכיב משקפת שונה וצובע את עולמו בצבעים המתאימים לו. סגנון החיים מתעצב ומתגבש בשנות חיינו הראשונות. אז אנו חווים בדרכנו הסובייקטיביות את האווירה בבית ומסיקים מסקנות(בדרך כלל מוטעות) על איך כדאי לנו להתנהל בחיים כדי להשיג מקסימום רווחים. אני קוראת שבתך "מוצלחת מבחינה למודית ומתקדמת לתפקידים בכירים בצבא" כלומר היא משיגה את היעדים אותם הציבה לעצמה. אתם משתדלים לתת לה המון חום ואהבה. אני מציעה להוסיף גם הכרה והערכה להצבת יעדיה, לנחישות שלה, לדבקות במטרות, להתמדה, לכישורים שהביאו אותה עד הלום. את מספרת :"תמיד יש הרגשה שלא טוב לה" . יש אפשרות שזו פרשנות סובייקטיבית שלך התופשת את המציאות דרך המשקפיים שלך. היא מבחינתה אולי מרגישה מתקדמת, מסופקת ומוגשמת. תוכלי לשוחח איתה . שיחות פתוחות וגלויות. שיחות בהם את מקשיבה לה. שיחות בהם אינך מתיימרת להנחות אותה איך ליצור חברויות מאחר והיא כבר לא ילדה, היא בוגרת. תוכלי לבדוק בעדינות אם היא מעוניינת בעזרה. במי היא הייתה רוצה להיעזר. יש סיכוי שתגלי שהיא מרוצה וטוב לה או לחילופין שהיא תשמח אם תממנו לה מספר שיחות עם איש מקצוע. פתחי לה את הדלת, פרשי בפניה אפשרויות. האם את אדם אופטימי? שמרי על אופטימיות ועל הדגשת החיובי. ספרי לה איך את הופכת חסרונות ליתרונות. הדגישי את החיובי במצבים שונים. האם הכיוון מדבר אלייך? למה עוד את זקוקה? עינת גבע, מכון אדלר.
 

om0407

New member
קשיים חברתיים לבת 19

במענה לשאלתך אני אדם אופטימי, בנוסף היא מציינת שלא טוב לה ושהיא לא מצליחה לייצור חברויות גם בבי"ס וגם בבסיס הצבאי היא מרגישה שכביכול דוחים אותה היא אומרת את כל מה שהיא חושבת באופן בוטה גם כלפי חברותיה כשאני מעירה לה היא לא מוכנה להקשיב יש לה התפרצויות של כעסים היא מסתגרת ולפעמים אני רואה שבכתה, אני ייתן דוגמה לשליליות שלה אנו יכולים לבלות לצאת לנופש ולכייף והדבר הכי קטן שיעצבן אותה יכול להרוס הכל והיא תזכור רק את השלילי, היא אדם מאוד משפחתי, היא נמצאת בבסיס סגור ויוצאת לסוף שבוע אחת לשבועיים דבר שמאוד מקשה עלייה, אני רוצה לעזור לה כדי שתוכל לייצור חברויות, אבל איני רוצה לפגוע בה ולהגיד לה שהבעיה בה, אני חושבת שהיא יוצרת את הבעיה, איך את חושבת שאפשר לעזור לה?
 
אולי באמת לא טוב לה במקום הנוכחי

גם אני בימי שרותי בצבא הייתי בבסיס רחוק מבודדת ממשפחתי ועם חברה שלא היתה לרוחי אני מבינה את ביתכם בקשיה והייתי מעודדת אותה שהרע הוא זמני ויש סיכוי שתסתגל למקום החדש עם הזמן או שאולי תזדמן לה אפשרות לעבור לבסיס אחר, ולהזכיר לה שהחיים הם דינמים עצתי להבין את הקושי שלה ולאו דוקא ליחס זאת לאיפיה הפסימי או לנטיתה לריב
 
אומנית עם נשמה

שלום לאימא של החיילת, אהבתי את התיחסותה של האומנית- מילים כדורבנות באמת נשמה רגישה של אומנית. מבטיחה להמשיך מחר להתיחס לסוגיה . עינת גבע
 
ו..."אולי כמו שלושת הקופים ולסמוך עליה?"...

שלום רב שובך, אני חוזרת על תשובתי תוכלי לשוחח איתה . שיחות פתוחות וגלויות. שיחות בהם את מקשיבה לה. שיחות בהם אינך מתיימרת להנחות אותה איך ליצור חברויות מאחר והיא כבר לא ילדה, היא בוגרת. תוכלי לבדוק בעדינות אם היא מעוניינת בעזרה. במי היא הייתה רוצה להיעזר. יש סיכוי שתגלי שהיא מרוצה וטוב לה או לחילופין שהיא תשמח אם תממנו לה מספר שיחות עם איש מקצוע. פתחי לה את הדלת, פרשי בפניה אפשרויות. שמרי על אופטימיות ועל הדגשת החיובי. ספרי לה איך את הופכת חסרונות ליתרונות. הדגישי את החיובי במצבים שונים. יחד עם האמור עלייך לזכור שהילדה כבר לא ילדה היא נערה בגירה. היא בוחרת את ההתייחסות שלה לחבריה. כנראה, התנהגותה מזכה אותה גם ברווחים. כמו תחושת כוח, ניצחון, תחושה שאני יותר טובה או הכי טובה וכיו"ב. אדם מוכן להיכנס לתהליך של שינוי כאשר הוא מרגיש שההפסדים עולים על הרווחים. הרווחים הם רווחים נפשיים לא מודעים. כאשר האדם רוצה הוא נכנס לתהליך של טיפול מתוודה אל הרווחים ושוקל אם כדאי לו לוותר עליהם כדי להשיג מטרות חדשות כמו :יחסים טובים יותר עם הסביבה. בנוסף להצעות הקודמות היא תוכל, אם וכאשר היא תרצה, להצטרף לסדנת תקשורת ולרכוש מיומנויות חברתיות. בינתיים, אני מבינה את הרצון העז שלך להושיט יד. לפעמים העזרה ההורית הכי טובה זה להתנהג כמו "שלושת הקופים", ולסמוך על הנערה שהיא תבקש עזרה. מה דעתך? בהצלחה עינת גבע, מכון אדלר.
 
למעלה