גומריםהולכים
New member
קשיים עם הולדת אח חדש במשפחה...../images/Emo206.gif../images/Emo53.gif
שלום חגית, יש לי ילד בן 3, וילדתי לפני שבועיים וחצי תינוק מתוק. אני ובעלי חווים קושי מאוד גדול עם הבן הגדול שלנו. כמה חודשים לפני הלידה ניסינו להכין אותו לאח החדש שלו, גם לדברים הטובים וגם לפחות טובים (שאמא תצטרך להאכיל אותו כי הוא לא יודע לבד, שהוא יבכה הרבה, וכו'). באופן כללי הוא ילד מלא חוש הומור, ועם נשמה טובה. עכשיו, "על פני השטח" הוא מתייחס מאוד יפה לתינוק, מתעניין בו מדי פעם, משתעשע איתו, עוזר לנו לעשות לו אמבטיה וכו'. אבל מצד שני, אני יודעת שמאוד קשה לו. הוא גמול כבר הרבה זמן, ופתאום מפספס הרבה פיפי, הפרידות בלילה לפני השינה נעשו יותר קשות וארוכות (כל פעם צריך פיפי/ קקי/ עוד מים/ "אמא תשכבי לידי..."). אני מניקה את התינוק הנקה מלאה, ונראה לי שזה עוד יותר מקשה. כי אני היחידה שמאכילה אותו, ויוצא שהרבה פעמים שהגדול שלי רוצה אתי- אני לא זמינה בשבילו ב-100%. אתמול בלילה זה היה השיא, הגדול התעורר ובא אלינו למיטה, ורצה רק אותי - בשום אופן לא את בעלי- ודווקא כשנקתי את הקטן... לא ידעתי כבר מה לעשות... ושניהם צורחים... אני על סף ייאוש... כמה שאני מנסה להקדיש כל זמן פנוי שיש לי לילד הגדול, זה נראה לא מספיק. יש לי רגשות אשם שאני מניקה את הקטן ובגלל זה לא מספיק פנויה לגדול. ואני שוקלת להפסיק עם ההנקה בגלל זה. האם זה יהיה צעד נכון? מה אפשר לעשות כדי להקל על הגדול שלי? מה לעשות במצב כזה כששניהם צריכים אותי בו-זמנית?... אשמח לעזרה... תודה
שלום חגית, יש לי ילד בן 3, וילדתי לפני שבועיים וחצי תינוק מתוק. אני ובעלי חווים קושי מאוד גדול עם הבן הגדול שלנו. כמה חודשים לפני הלידה ניסינו להכין אותו לאח החדש שלו, גם לדברים הטובים וגם לפחות טובים (שאמא תצטרך להאכיל אותו כי הוא לא יודע לבד, שהוא יבכה הרבה, וכו'). באופן כללי הוא ילד מלא חוש הומור, ועם נשמה טובה. עכשיו, "על פני השטח" הוא מתייחס מאוד יפה לתינוק, מתעניין בו מדי פעם, משתעשע איתו, עוזר לנו לעשות לו אמבטיה וכו'. אבל מצד שני, אני יודעת שמאוד קשה לו. הוא גמול כבר הרבה זמן, ופתאום מפספס הרבה פיפי, הפרידות בלילה לפני השינה נעשו יותר קשות וארוכות (כל פעם צריך פיפי/ קקי/ עוד מים/ "אמא תשכבי לידי..."). אני מניקה את התינוק הנקה מלאה, ונראה לי שזה עוד יותר מקשה. כי אני היחידה שמאכילה אותו, ויוצא שהרבה פעמים שהגדול שלי רוצה אתי- אני לא זמינה בשבילו ב-100%. אתמול בלילה זה היה השיא, הגדול התעורר ובא אלינו למיטה, ורצה רק אותי - בשום אופן לא את בעלי- ודווקא כשנקתי את הקטן... לא ידעתי כבר מה לעשות... ושניהם צורחים... אני על סף ייאוש... כמה שאני מנסה להקדיש כל זמן פנוי שיש לי לילד הגדול, זה נראה לא מספיק. יש לי רגשות אשם שאני מניקה את הקטן ובגלל זה לא מספיק פנויה לגדול. ואני שוקלת להפסיק עם ההנקה בגלל זה. האם זה יהיה צעד נכון? מה אפשר לעשות כדי להקל על הגדול שלי? מה לעשות במצב כזה כששניהם צריכים אותי בו-זמנית?... אשמח לעזרה... תודה