קשיי קליטה בגן אחרי כ-7 חודשים בבית

קשיי קליטה בגן אחרי כ-7 חודשים בבית

הי לכולם,
הוותיקים זוכרים אותנו ודאי.
אימצנו לפני כשבעה חודשים ילד מקסים, עם קצת עיכובים התפתחותיים, שהיום בן קצת יותר משנתיים וחצי.
הייתי איתו בבית כחצי שנה, ובחודש האחרון חזרתי לעבודה והיו איתו אבא ומטפלת. בגדול הוא ילד מאד שמח, ערני, סקרן ואוהב את חברתנו. מאד קשור אליי ואל בעלי.
כעת התחלנו גן פרטי קטן ומשפחתי, כי חשבנו שהגיע הזמן.
בעיקר כי בגני שעשועים הקטן מאד רצה להיות עם ילדים אחרים.
אך מזה כשבועיים הוא כל הזמן בוכה ולא מסתגל. בינתיים משאירים אותו רק 3 שעות ביום.
הגננת אומרת שגם כשלא בוכה לא מנסה לשחק עם ילדים אחרים ונראה עצוב.
אם ילד אחר יוזם את המשחק אז הוא שמח וכן משחק קצת.
אם אחד מאיתנו נשאר איתו בגן הוא מאושר, משחק עם ילדים אחרים ושמח, כל עוד אנחנו לידו, אך הגננת לא מעוניינת בזה כי אומרת שזה מעלה געגועים לאמא אצל ילדים אחרים.
למישהו יש רעיון מה עושים?
להחזיר הביתה? יש לי אפשרות מבחינת המטפלת אך חשבתי שהגיע זמן שיהיה בחברת ילדים.
הערה: הקטן לא "נולד" לבית הילדים אלא הגיע אליו בגיל חצי שנה. כלומר: חווה טראומה נוראית של פרידה מאימו בעבר הרחוק.
אשמח לתובנות ועיצות מניסיונכם!
 

נעמי161

New member
קשיי קליטה

שלום לך. לא כתבת האם אתם נשארתם עם הקטן בגן בהתחלה. כאשר הכנסנו את הילדה שלנו לגן, עשינו זאת בהדרגה, ובשבועות הראשונים ביליתי איתה שם, כל פעם יותר זמן. אחרי תקופה נשארה לבדה עד השעה 13:00. רק אחרי כחודשיים היא נשארה לישון בגן. אצלנו הקליטה עברה ממש חלק. נראה כי להוציא ילד ממסגרת ולהחזירו הביתה פתרון ממש לא טוה בשבילו. כמובן חשוב שהגן הוא גן טוב ושהצוות מספיק מקצועי ורגיש כדי לעזור לילדון בקליטה. בהצלחה!!!!
 

Otisco 12

New member
כניסה לגן

שלום לך,
שולחת קישור להודעה על הכניסה לגן של הקטנטן שלנו. צריך הרבה סבלנות...

עברה מאז שנה, ועכשיו אנחנו בגן חדש ומתחילים את התהליך שוב עם כול הקושי (אני מנצלת את הגמישות של העבודה שלי עד הקצה...בסוף יזרקו אותי מהעבודה). הוא עבר מאז המון פרידות טובות אבל לפני שהוא יוכל להישאר שוב לבד ברור לי שהוא צריך את הזמן להסתגל ולהרגיש בטוח.

שתהיה שנה מוצלחת מלאת חברים חדשים.
 
יש משפט

שכבר "שבעים"מלקרוא אותו כשאני כותבת כאן.
שעדיין לא נכתב ספר התפתחות הולם לילדים מאומצים,שהוא ממש לא הספר הרגיל,ושקשה בעצם לכתוב אותו כי כל ילד-וסיפורו שלו.
להערכתי הילד שלך מראה בהתנהגותו שבשבילו עדיין לא הגיע הזמן.כלומר בואי ונדייק- בהחלט שהוא נהנה מחברת ילדים אחרים כל עוד את/אתם ההורים בסביבתו הקרובה.
גן השעשועים למשל הוא מקום מצויין להתראות עם ילדים אחרים כשההורים נוכחים וקרובים.
להערכתי ההליכה לגן "כי חשבנו שהגיע הזמן" היא מוקדמת מדי,והחמוד שלך מראה שמוקדם לו מדי בדרך שבה הוא יכול להראות את זה.
תני לו את הקצב שלו.תני לו להנות עדיין מהבית ,ומחברת ילדים אחרים רק כאשר את בסביבה.
נוכחות אמא היא התרופה הנהדרת ביותר לנטישת אמא אחרת.[ורמזת על נטישה טראומטית במיוחד,אז אדרבה...]
 

נוני 75

New member
הי :)


אני חייבת לציין שאין חוקים. אני הייתי עם האפרוח חצי שנה בבית ובחודשיים האחרונים הרגשתי שהוא משועמם. אני מסכימה עם חייכנית שלפעמים נדמה שילדים נהנים מחברת ילדים רק כשההורים לידם, אבל זה לא תמיד כך, אחרי כניסה הדרגתית לגן, האפרוח פרח, הוא באמת היה זקוק לילדים, לגירויים שאני לא יכולה לספק לו לבד. לא ראיתי הבדל בינו לבין ילד ביולוגי שהתחיל שנה חדשה
ההבדל היחידי שאני התעקשתי לעשות את הכניסה לגן בצורה הדרגתית (בד"כ הצוות ממליץ ביום השלישי להשאיר אותם לבד) וזה חשוב שהצוות יעבוד אתכם ,לא פעם ישבתי עם היועצת והגננת ושמעתי על ההתקדמות שלו .

אני מסכימה עם הגננת שהנוכחות שלך לא עושה טוב לילדים אחרים, כי גם הם רוצים את אמא שלהם לידם, וזה גם לא פתרון לילד שלך.
הייתי מנסה את נושא ההדרגתיות עוד קצת ולא ממהרת לשלוף אותו מהגן -אם תראי שתוך פרק זמן סביר אין שיפור, אז תחזרי אותו הביתה.

+פרק זמן סביר לדעתי הוא האינטואיציה שלך + ההבנה של הצוות את הילד.

בהצלחה!
 

יסמין@

New member
מאוד מסכימה!

משום שיש אפשרות שהוא יהיה בבית עם מטפלת, ומשום שהוא מראה בהרבה דרכים שהוא במצוקה ולא רוצה להיות בגן בלי אימא ומצד שני כשאימא נמצאת משחק עם ילדים - הפתרון נראה לי שיהיה בבית עם מטפלת (אם אי אפשר עם אימא). המטפלת יכולה ללכת איתו לגן השעשועים ליד הבית וגם את יכולה ללכת אחרי הצהריים. כך שיהיה גם בבית, גם עם אימא אחרי שעות העבודה וגם ישחק עם ילדים. ואיך הוא מסתדר עם המטפלת?
 

year of the cat

New member


מאוד מסכימה
לדעתי, התקופה בבית חשובה גם לילד וגם להורים

אותי מלווים שני משפטים:
"כלל האצבע" שאמרה לי העובדת הסוציאלית של העמותה:
"עדיף שהילד יהיה בבית לפחות אותה תקופת זמן שהיה בבית הילדים, ועדיף כמה שיותר"
(היא גם אמרה לי שהם לא אומרים את זה להורים, כי ההורים כועסים עליהם והיא אמרה לי רק כי סיפרתי לה שהילד שלי נשאר איתי בבית)

ומשפט שנאמר לי כשחשבתי האם להכניס את הילדים לגן:
"יהיה לך יותר קל עכשיו, אבל יותר קשה אחר כך"

אני חושבת שקשה מאוד לילד קטן, גם אם לא אומץ, להתמודד בגן עם כל הילדים והגננות (לדעתי האישית, עד גיל 3 כל ילד צריך להשאר בבית)
ולהוסיף לזה צהרון זה בכלל ממש קשה
קל וחומר אם מדובר בילד שאומץ
 

משתפרת

New member
תני לזה הזדמנות

השנה רק התחילה ובאמצע היה חג, מה שמקשה על הסתגלות. אל תשווי את הילד שלך לאחרים. כל ילד הוא עולם ומלואו ולכל אחד צרכים משלו. הילד שלכם לא מתרגל בקלות לפרידה מכם, אך נהנה מחברת הילדים. נסו לעשות איזה טקס קבוע כשנפרדים ממנו בבוקר. להגיד לו שאת הולכת לענינים שלך (אפשר להגיד לעבודה או לסידורים), אם אבא מביא אותו- שאבא ממשיך לטפל בענינים שלו, ולהבטיח בצורה ברורה שכתסיימו- תחזרו אל הגן ותפגשו שוב. בכל פרידה תבטיחו לו שתבואו לפגוש אותו ולקחת אותו הביתה. אם בזמן הקרוב ייראה לך שהוא עדיין לא מתגבר על הפרידה- תצטרכי להקשיב לאיתות שלו ולהחזיר אותו למטפלת.
 
גם ביולוגיים רבים בוכים בחודש הראשון שלהם בגן

אחרי ששהו בבית.
ילדכם היה בבית 7 חודשים שזה לא מעט.
הייתי מנסה לתת לו עוד תקופת הסתגלות ולהחליט אז.
אולי לקצר את שהייתו בגן לשעתיים כל יום, אך לא הייתי מחזירה הביתה בשלב זה כי ילד בגילו באמת זקוק לחברת ילדים אחרים קבועים (בגן המשחקים הילדים מתחלפים וזה פחות טוב) ובהחלט יכול לרוב לשהות שעות מספר ללא ההורים.
הייתי ממליצה לתת לו עוד צ'אנס.
גם ילדים ביולגיים אחרי ששהו בבית, זקוקים לחודש חודשיים כדי להסתגל לגן ואחר כך, אם הוא גן טוב, רובם פורחים בו.
בהצלחה!
 

fatfat

New member
היום בדיוק התקשרה אלי אם

שפנתה לאחר שהגננת התקשרה ואמרה שהילד מתקשה להתרכז בגן, קם במפגשים אחר מספר דקות, כשמשחק מתרכז גם לפרקי זמן קצרים. מדובר בילד בן שלוש וחצי שעבר ממעון בו לא היו כמעט כללים, רוצה שב במפגש - לא רוצה קום. הגיע לגן אף ילד שמכיר מהמעון. ובנוסף לזה למדו שלושה ימים ואז סופ"ש, עוד שלושה ימים וארבעה ימים ראש השנה, חמישה ימים ויוצאים לחופשה עד אחרי שמחת תורה.

בקיור אמרתי לה שתגיד לגננת שזה מוקדם מדי ואחרי החגים כשיהיה בגן ברצף לפחות כמה שבועות אפשר יהיה להתחיל להעריך את מצבו.

וזה נכון גם לגבי בנך. לא הייתי ממהרת להוציאו מהגן. בדיעבד אולי חבל שלא הוכנאחרי החגים אבל את הנעשה אין להשיב. כיום הייתי מתחילה את תהליך ההסתגלות ההדרגתי מהתחלה אחרי סוכות.
 

תוליקה

New member
מכירה ילדים

שלא חוו טראומה נוראית ובוכים מרות גם בגיל חמש שש כאשר הם מתחילים מסגרת חדשה. אופן ההסתגלות לשינויים שונה מילד לילד ומורכב ממספר גורמים . לכל ילד יש מזג אחר , ובהתאם לכך הוא נוהג. אני מכירה במסגרת עבודתי ילדים שאינם חוששים משינויים ומסתגלים בקלות לכל שיניו או מעבר למסגרת חדשה , ולעומתם ילדים שמתקשים להתרגל למצבים חדשים. הטיפים שלי :
א. על מנת שהיום יעבור חלק יותר , בקשו מהגננת שתיידע אתכם לגבי סדר יום או תפריט או איזה חוג יהיה בגן או אלו אנשי צוות יהיו בגן.
ב. שלחי עימו חפץ מעבר ( בובה או כל משחק שהוא אוהב) זה מנחם מאד ומזכיר את הבית.
ג.קבעי עם אמהות אחרות להפגש אחר הצהריים בגינה , המשחק המהנה עם החברים יקל עליו שכן הוא יפגוש למחרת בגן פנים מוכרות , ואם זה מתאים לך תוכלי גם להזמין אליו חבר למשחק משותף.
שיהיה בהצלחה!
 
למעלה