קשי התרגלות לגן אצל ילדה בת 3
שלום רב! הילדה שלי בת 3 כמעת (ביוני). לפני שבוע היא התחילה ללכת לגן. מקודם היא הייתה כל הזמן איתי בבית. יומיים הרשאונים הייתה בסדר, לאחר מכך הכל השתנה והבקרים הפכו לסיוט - את הבוקר היא מתחילה עם המילים: "אני לא רוצה ללכת לגן" ומאז מתחילה לבכות. היא בוכה בבית, אחר כך בוכה בדרך לגן, כאשר אני נפרדת ממנה היא גם בוכה. בצהריים, כאשר אני לוקחת אותה היא לא נראת כאילו בכתה כל הזמן - די שמחה ומספרת לי על הדברים שעשתה בגן, אך עדיין אני לא שקטה עם הדבר. עוד בעיה - היא לא מדברת עברית כי בבית אנו מדברים רק רוסית - זה חשוב לי, ואני פוחדת, שמחוסר הבנה נובע אי רצון ללכת לגן. אומנם הגננת אומרת שהיא מבינה אותה ושהכל בסדר. אני חייבת עזרה, אין לי מושג, האים אני עושה דבר נכון, האים אני לא מזיקה לילדה שלי. מאוד קשה לי לראות אותה בוכה וצועקת "אימא, אימא", כשאני עוזבת אותה שם. אני יודעת, שבעוד שנתיים היא תצטרח ללכת לגן חובה ושם יהיה לה יותר קשה אם אוותר עכשיו (כרגע היא בגן פרטי עם 6 ילדים בכיתה) אני מנסה להסביר לה, שהיא צריכה ללכת לגן, שכל הילדים שם לבד, בלי אימא, שאני אבוא לקחת אותה, אך היא לא מקשיבה, פורצת בבכי ולי אין כוח להתגבר על זה ואני גם מתחילה לבכות (אני יודעת שזה הדבר הגרוע שיכול להיות). חייבת עזרה דחוף: איך מתגברים? איך להסביר לה, שהיא תבין? איך להפסיק את הבכי שלה? תודה רבה מראש!
שלום רב! הילדה שלי בת 3 כמעת (ביוני). לפני שבוע היא התחילה ללכת לגן. מקודם היא הייתה כל הזמן איתי בבית. יומיים הרשאונים הייתה בסדר, לאחר מכך הכל השתנה והבקרים הפכו לסיוט - את הבוקר היא מתחילה עם המילים: "אני לא רוצה ללכת לגן" ומאז מתחילה לבכות. היא בוכה בבית, אחר כך בוכה בדרך לגן, כאשר אני נפרדת ממנה היא גם בוכה. בצהריים, כאשר אני לוקחת אותה היא לא נראת כאילו בכתה כל הזמן - די שמחה ומספרת לי על הדברים שעשתה בגן, אך עדיין אני לא שקטה עם הדבר. עוד בעיה - היא לא מדברת עברית כי בבית אנו מדברים רק רוסית - זה חשוב לי, ואני פוחדת, שמחוסר הבנה נובע אי רצון ללכת לגן. אומנם הגננת אומרת שהיא מבינה אותה ושהכל בסדר. אני חייבת עזרה, אין לי מושג, האים אני עושה דבר נכון, האים אני לא מזיקה לילדה שלי. מאוד קשה לי לראות אותה בוכה וצועקת "אימא, אימא", כשאני עוזבת אותה שם. אני יודעת, שבעוד שנתיים היא תצטרח ללכת לגן חובה ושם יהיה לה יותר קשה אם אוותר עכשיו (כרגע היא בגן פרטי עם 6 ילדים בכיתה) אני מנסה להסביר לה, שהיא צריכה ללכת לגן, שכל הילדים שם לבד, בלי אימא, שאני אבוא לקחת אותה, אך היא לא מקשיבה, פורצת בבכי ולי אין כוח להתגבר על זה ואני גם מתחילה לבכות (אני יודעת שזה הדבר הגרוע שיכול להיות). חייבת עזרה דחוף: איך מתגברים? איך להסביר לה, שהיא תבין? איך להפסיק את הבכי שלה? תודה רבה מראש!