קשר איטי, האם יכול להשתנות?

קשר איטי, האם יכול להשתנות?

אני בת 32, בחודשיים האחרונים יצאתי עם בחור, גם בן 32. יש בינינו תקשורת טובה וכימיה אך הקשר התנהל מאוד לאט, בתחילה היה מתקשר פעם ב 3-4 ימים ונפגשים פעם בשבוע. הוא אמר שהוא נלחץ מקשר, וכל פעם שיש לו קשר עם בחורה הוא מנסה בדרך כלשהו להרוס אותו וכדי להנמכ מכך הוא מעדיף שזה ילך " לאט" כדבריו, ז"א במינון נמוך. אני הרגשתי שהוא שם אותי בהמתנה, מדבר איתי פעם בכמה ימים כאשר רוצה, נפגש כאשר בא לו וזה לא " מלחיץ" אותו. ולא מתייחס אלי ברצינות. הוא גם אמר לי כבדרך אגב שעוד שנה הוא מתכוון לנסוע לחול לשנה. כמובן שלא הזכיר אותי בנושא. יש לו נופש מהעבודה עוד חודש, הוא לא הזמין אותי להצתרף. לפני כשבוע אמרתי לו שהפורמט הזה לא נוח לי. הוא אמר שהוא מודע לכך שזה לא מקובל והבנתי שהוא ממש עושה בכוונה, כאילו לא להקשר ולא לשים את הקשר בסדר עדיפות אצלו, אלא כמעין משהו נחמד בחיים. בעקבות השיחה הוא התחיל להתקשר כל יום, אבל נמנע מלהפגש איתי, ז"א דיברנו בטלפון אבל נפגשנו כמו קודם, פעם בשבוע. עשיתי חושבים והחלטתי שהקשר מהסוג הזה, בגילי, לא מתאים לי. ואתמול אמרתי לו שלדעתי הקשר לא מתאים. חשבתי שישמח שירד ממנו מעין נטל אך הוא נפגע, אמר שזה הקשר הראשון שהוא לא רוצה להרוס וכן רוצה לשמר, שהוא כן משתדל ועושה מאמצים למרות שמבין שזה עדיין לא הקצב שלי. כאילו ביקש שאהיה סבלנית איתו. מניסיוני בעבר בחור שלא רוצה קשר ומתנהג כך, לא ישנה את דעתו. ההתנהגות הזאת בגיל 32 מעידה על בעיות ביצירת קשר, ואני רק יכולה להפגע מכך. אך למרות זאת לא ישנתי טוב בלילה ואני מעט מתלבטת אם עשיתי את הדבר הנכון אשמח לשמוע תגובות ועצות
 

magenta73

New member
לא יודעת כמה זה קשור לגיל

כמו לתרגיל... תראי, אצלי, כמעט כל הקשרים הרציניים והלא כ"כ רציניים שהיו לי התחילו בבום. כלומר - זה תמיד היה, לפחות ברגע ש"הוחלט" שיש קשר רומנטי, כמעט 24-7 בתחת של השני. ככה זה יצא. אז יש לי פרספקטיבה כנראה קצת שונה... לא שזה טוב יותר או פחות, זה פשוט מה שהיה לי. ואני הרי סובלת מכל מה שקשור לאי וודאות ולהתחלות, ואם משהו לא מתקשר אלי יומים שלושה אחרי דייט או משהו - אני יכולה לטפס על קירות. ויש האומרים שכבר עשיתי את זה.... אלא אם כן מדובר ביזיז או משהו שהוא לא זוגי - אז זה ממש לא משנה כמה ולמה... אבל שוב - כשזה לא משהו שמוגדר כזוגיות. בדיוק עכשיו יצאתי עם משהו ביום ראשון, והיה מקסים. והוא סימס למחרת (אבל אני לא יכולתי להיפגש כי הייתי בחתונה), אני התקשרתי יום אחרי - ולו היה מפגש משפחתי, ואז יום אחרי - הייתי בטוחה שנפגשים, מה, לא? כלומר, היה באמת דייט מוצלח.... אז שזהו, כנראה שלא, כי הוא נפגש עם ידידה! ידידה!!! וחמישי היה לי יום מטורף, והיום חג, למרות שהוא התקשר אבל הציע להיפגש מחר... ולי זה מאוד מוזר ואף מעלה גבה או שתיים, כי - מה - אם נחמד וטוב ביחד, רוצם לראות אחד את השני, כמה שיותר? לא?... והאמת, כבר יצא לי קצת החשק ממנו... בגלל הקטע הזה. אני אגיד לך שלי קשר כזה של פגישה פעם בשבוע לא מתאים. לא בגלל הגיל. בגלל מי שאני. ובגלל איך שאני מגדירה זוגיות - ולהתראות פעם בשבוע זה לא זוגיות, זה לשחק בכאילו. מבחינתי. ושוב - מילת המפתח היא - מבחינתי. עכשיו - לגביך. לך זה לא מתאים. אני יכולה להבין למה. שוב - לא קשור לגיל - זה פשוט לא מתאים לך - ולכן סיום הקשר היה צעד נכון מבחינתך. זה שרע לו או שהוא נעלב - וואלה. אם הוא באמת היה רוצה אותך ולא באמת רצה להרוס - הוא היה מתגבר קצת על הפחדים שלו והולך לקראתך. זו דעתי. אולי תציאי לו טיפול. לעבוד על בעית האינטימיות שלו. וזה שלא ישנת טוב - זה גם מובן - סך הכל קשה לסגור קשר כשעוד יש פוטנציאל או שלא הכל "עובד"... לכן תמיד יש את ההרגשה של "מה אם".... לדעתי, אין פה, במקרה הזה ממש "מה אם".
 
למעלה