קשר של ילד עם בן זוג לשעבר

[ושוב מהתחלה]

קשר של ילד עם בן זוג לשעבר

בוקר טוב לכולם, אני אלמנה מזה כחמש וחצי שנים עם ילדה מקסימה בת 5 שנולדה בסמוך למותו של בעלי. כאשר ביתי הייתה בת שנה וחצי הכרתי בחור צעיר שהתאלמן בערך בתקופה בה התאלמנתי אני (סוף שנות העשרים לחיינו). למרות שמהרגע הראשון ממש לא הייתה בינינו התאמה, האבל חיבר בינינו ויצאנו במשך שנתיים. בעיניי אלו היו שנתיים בהן החלמנו ביחד (למעשה שנה יצאנו ובשנה השניה ממש החזקתי את עצמי בתוך הקשר כי פחדתי מתוצאות הפירוק). בשנתיים האלה הבחור חי איתנו כמעט מהיום הראשון. כשביתי הגיעה לגיל שלוש וחצי, הבנתי שלא נוכל להמשיך כך ונפרדתי מהבחור. הפרידה התרחשה לפני שנתיים בדיוק. בתקופה הראשונה נתתי לבחור להמשיך בקשר עם ביתי כמו זוג גרושים בערך. הבחור היה קשור לביתי והיא היתה קשורה אליו והרגשתי אשמה בגלל שהפירוק בא מצידי. חשבתי (וגם שיתפתי את הבחור) שבמקום לנתק בבת אחת, עדיף לכל הצדדים שתהיה התרחקות איטית. היום, שנתיים אחרי, הבחור עדיין בחיים שלנו. פשוט מסרב להתנתק. הוא לא המשיך בחיים. לא יוצא עם אחרות וכל המהות שלו מתמקדת במפגשים השבועיים עם ביתי (הוא פוגש אותה פעם אחת באמצע השבוע - שעתיים בערב ופעם אחת ביום שישי בצהריים). אני ממש מרגישה שהוא סוג של עלוקה על המשפחה שלי. מיותר לציין שאני לא מאוד מרוצה. אם בתחילה הרבה אנשים חשבו שזה נורא יפה מצידו הצורה בה הוא שומר על קשר עם ביתי, היום רוב האנשים בסביבה מבינים שהדבר היחיד שהוא שומר עליו הם האינטרסים שלו. הוא אומר לבת שלי שהוא כמו אבא שלה ושהוא גידל אותה מגיל אפס. בשיחה שניהלתי איתו לפני חצי שנה (בעקבות זה שביתי אמרה לי שהוא אמר לה שהוא מגדל אותה והיא לא מבינה למה הוא אומר את זה ) הוא אמר שהוא הבין את כוונתי לבצע התרחקות הדרגתית אבל לא התכוון מעולם לוותר על מקומו בחייה של ביתי. הבת שלי אוהבת אותו אבל מאוד מבולבלת. בן הזוג שלי מאוד לא מרוצה מנוכחותו בחיינו (אבל אם הקשר טוב לילדה, אני לא אנתק אותו בשביל בן הזוג) ואני בעיקר מתוסכלת ומבולבלת. אני רוצה לעשות את מה שהכי טוב לילדה שלי ולא יודעת מה הדבר. מה דעתכם?

 

[חגית ורד]

המצב שלך באמת מאד רגיש ודורש התארגנות לקראת

שינוי שאני מבינה שזהו רצונך. אם אינך רוצה בחור זה בחייך את צריכה לשים גבולות שמתאימים לך ולהוציא אותו מחייך. הבחור צריך לעזור לעצמו להרפא וילדה בת 5 לא צריכה להיות מקור השמחה היחיד שלו, זה גדול על ילדה צעירה וזאת למרות האהבה ההדדית. גבול ראשון שאת צריכה לקבוע זה שהמפגשים עם ביתך יתאפשרו רק אם ילך לטיפול. אם הקשר הזה חשוב לו מספיק יעשה את זה ויתכן שכאשר ישתפר מצבו תרגישי נוח יותר עם המפגשים או שהוא לא יזדקק להם יותר ותוכלי לעבוד עם ביתך על פרידה, או לפחות דילול הקשר. את צריכה להיות ברורה כיום מה הם הרצונות שלך, מה הכי נכון לך ולפעול למען זה. לילדה שלך הכי טוב מה שלך הכי טוב. לכל שינוי צריך כמובן להכין אותה ולידע אותה ואם אינך יודעת ובטוחה איך תוכלי להתייעץ עם אנשי מקצוע. על תשאירי קצוות לא סגורים, זה מעיב על חייך על הזוגיות שלך ועל הבת שלך.

 

[לב צהוב הכי טוב]

הוא לא אשם.

כשאמרת שדיללת את הקשר לא חשבתי שזה יסתכם בפעמיים בשבוע פגישה! זה דילול??? היית צריכה כבר מזמן להוריד מהקצב הזה! את מה שנתת לו הוא לקח ב2 ידיים... אז דבר ראשון את צריכה להוריד מהפגישות ואז להתנתק ולהסביר לילדה בדיוק שהוא לא אבא! לא יהיה, ואז לדחות את הפגישות בתירוצים שונים. גם אם זה קשה להתנתק זה יהיה שווה את זה. ועובדה שאת לא איתו היום.