ראיון עם בוב גלדוף

[LauraLF]

בוב גלדוף מצטייר כבנאדם מיוחד מאוד

 

[emmily plays]

בעיני הקשר היחיד בין פלויד לפרוג

הוא שיש לשני הסגנונות הרבה מאזינים משותפים. משום מה הרבה מהאנשים ששומעים פלויד מתחברים גם לפרוג. אולי בגלל המורכבות של המוזיקה שדומה בשני המקרים. אגב בקשר לחשיבה של בנים על מוזיקה אני כל הזמן מקבלת תגובות מתפלאות על היותי בחורה חובבת פלויד, ועוד יותר על כך שאני בחורה ושומעת פרוגרסיב. מסתבר שרוב הקהל של פלויד ולהקות הפרוג הם גברים (דווקא לא בני 16 אלא בני 30 פלוס) מישהו אמר לי שהסיבה לכך היא שאסטרוגן ברמות גבוהות גורם פיזית לחוסר טולראנטיות לדיסוננס.. מעניין.. אולי אני בכלל גבר ?

 

[pink floydror]

כמה דברים .. !

הראשון .. למי שאמר שיש להם רק 4 יצירות שעלו על ה10 דקות ...ממש לו ...מה עם SOS ?? מה עם דוגס? פיגס? ועוד מלאא עוד משהו .. העובדה שבDark side of the moon יש מאפיינים שבדרך כלל מופיעים באלבומי פרוג לא הופך אותו לאחד כזה ... לדעתי לפחות הדאקסייד הוא מתקדמם במובן המילה , אבל לא שייך לז'אנר שמכונה מתקדם ..

 

[ציףציף1000]

אלוהים אדירים!! ../images/Emo2.gif

את רוצה להגיד שמישהו ברצינות אמר לך את הדברים האלו?! איזו חוצפה!! ולמקרה שהאמנת בכך - זה שטויות (וגם סקסיזם, ועוד כמה דברים. טמטום, בעיקר). בעצם, אני לא מתפלאת כל כך על התגובות האלו. אני נתקלתי בהם מאז שהתחלתי להתעניין ברצינות במוסיקה, בגיל 12, לפני הרבה הרבה שנים. אז הבדילו בין רוק, שנחשב למוסיקה "רצינית" לבין פופ שנחשב מוסיקה "קלה". בנים וגברים ראו את את הרוק (במובן הרחב של המונח) כטריטוריה שלהם, אליה לא ייתנו לבנות ונשים לחדור, כי זה מאיים על הזהות הגברית שלהם. כל מי שהביעה עניין במוסיקה, רצתה להביע דעה בנושא, או חלילה להשתתף בכתיבה ויצירה, זכתה ליחס מזלזל. ועכשיו אני נזכרת בנשכחות: באמצע שנות השבעים, אולי 1976, העביר המלחין יוסי מר-חיים סדרת הרצאות בבית ציוני אמריקה תחת הכותרת "פופ מהו?" (למיטב זכרוני). חברתי הטובה ואני קנינו כרטיסים וישבנו בשורה הראשונה - היא, מכיוון שהיתה עיוורת כעטלף ואני, כיוון שאני חרשת כ.. חיה אחרת. היינו אז בנות 13 לערך ושתינו היינו כבר אז "נרקומניות" כבדות של רוק לגווניו השונים: היא היתה אוהדת של הביטלס והביץ' בויז, בעיקר, ואני - של הסטונס, ופופ-פסיכדליה בריטית. מר-חיים סיפר על הביטלס, על הדורז ועל עוד כמה שמות גדולים. באותם ימים, היו מעט מאוד מקורות מידע מהם היו מאזינים יכולים ללמוד על האמנים שאהבו, או בכלל לשמוע על ההיצע בעולם, ורבים מהדברים שאמר היו חידוש עבורנו. בשלב מסויים - אני לא זוכרת באיזה הקשר - הועלה העניין של נשים ורוק. מר-חיים היה בדעה שרוק לא נועד לנשים: "אתם יכולים לתאר לעצמכם אשה מנגנת בגיטרה חשמלית?" הוא שאל בלעג. "הרי אם היא תנסה לנגן, זה יתנגש בציצים שלה!" והוא הדגים בתנועות כמה "נלעג" זה נראה, לקול ציחקוקיו של הקהל. לאחרונה קראתי שמר-חיים עומד לקבל את פרס ישראל, או פרס אחר נכבד כלשהו. אני חושבת שהוא קודם צריך להתנצל בפני אי-אילו נשים, ואפילו לא כאלו החיות מעבר לים... גם אצלנו יש כמה כאלו. לצערי, אני רואה מדבריך שהמנטליות הזו קיימת גם כיום. בעצם, נוכחתי בה בעצמי רק לפני כמה ימים. הייתי בחנות מסויימת לתקליטים ודיסקים מיד שניה, בתל אביב. רציתי לקנות קלטת וידאו של הפלויד (קטעים נדירים וכאלו). כשניגשתי לקופה, המוכר - איש מבוגר, לפחות בן 50 - רכן מעבר לדלפק ואמר בקול חמור סבר: "זה רק לאנשים שמכירים טוב את פינק פלויד!" כאילו שזה לא הגיוני שאשה תכיר טוב את הפלויד. חשבתי לשניה להעיף לו איזו סטירה מצלצלת, או לפחות להזכיר לו את המקצוע של אמא שלו, אבל החלטתי לא לבזבז את האנרגיה, ולצאת משם מהר ככל האפשר - עם הקלטת. בגיל צעיר, חשבתי שכדי לזכות ביחס שוויוני, בהתייחסות רצינית כאדם בעל דעה, אני חייבת להיות "כמו הבנים" - לשנוא פופ, לזלזל בבנות אחרות על הדברים שהן אהבו ולהתעניין ולהעריך את הדברים שבנים מתעניינים בהם ומעריכים אותם. כיום אני רואה את הדברים באור שונה לגמרי. אגב, סוציולוגית, לפלויד יש כיום קהל מאסיבי, הכולל את כל שכבות הגיל - יש להם אוהדים מכמה דורות כבר! - וכל המינים, וכל התרבויות. אני לא יודעת לגבי ישראל - לדעתי זה אותו הדבר כמו בחו"ל. בעבר, בשנות השבעים, באמת רוב הקהל שלהם בחו"ל (ואולי בארץ) היה מורכב מבנים (צעירים). בשנות השישים, בתקופת בארט, נראה לי שהקהל שלהם היה מעורב. כך לפחות עפ"י התאורים של ההופעות ב-UFO וכיו"ב. אני לא יודעת לגבי פרוג באופן כללי - נראה לי שהעיסוק האובססיבי בקיטלוג, איפיון וחלוקה לז'אנרים הוא טיפוסי לגברים בכלל, ולאוהדי פרוג בפרט. כמובן שלא כולם שוביניסטיים, אך סטטיסטית הסיכוי לכך גדול יותר בקרב קבוצה זו, ויש לכך סיבות פסיכולוגיות, שלא נכנס אליהן כרגע. מה שחשוב לזכור זה להיות נאמנות לאמת של עצמנו: מה שאנחנו אוהבות ומה שאנחנו חושבות הוא לגיטימי וראוי באותה מידה כמו תפישותיהם של אחרים. אנחנו לא צריכות לאהוב את מה שאחרים אוהבים, להאזין למה שהם מאזינים, או לחכות לאישורם של גברים בכלל, על מנת לראות את עצמנו כשוות-ערך.

 

[emmily plays]

אממ

האדם שאמר לי את זה הוא פמיניסט מוצהר. זה דבר ראשון. דבר שני ראיתי תוכנית בבי בי סי שנאמר בה שלילדים ונשים יש יותר אסטרוגן וזה אכן גורם לחוסר טולראנטיות לדיסוננס. לא שהן שומעות מוזיקה פחות טובה, אבל אכן סטטיסטית יש פחות בנות ששומעות רוק מתקדם ופינק פלויד. גם אני, אישית מכירה יותר בנין שאוהבים רוק מתקדם ופלויד. צר לי כפמיניסטית לשמוע על החוויות המרגיזות ביותר שעברת, ואני אישית הייתי עולה לבמה ומראה לאדון חיים ההוא מה אני חושבת עליו. הוא טועה ויש מוזיקאיות גדולות. אכן, ל"פרוגרים" יש נטייה לעסוק בקטלוג. זה לא כי הם בנים, זה כי יש להם נטייה לשכלתנות שגם הביאה אותם לשדמיעת סגנון המוזיקה הזה. אני מכירה בנות חובבות פרוג, כמוני למשל, שגם נהנות לנתח קצת את המוזיקה שהן שומעות ולקטלג. זה לא מונע ממני להנות מהמוזיקה שאני שומעת ואפילו לפעמים גורם לי להנות יותר. לא התפלאו שאני שומעת רוק, אגב. כי יש המון בנות ששומעות רוק, ואפילו הבי מטאל. אבל התפלאו שאני שומעת פלויד ופרוג מהסיבה הפשוטה שסטטיסטית אין המון בנות ששומעות את זה. אני וחברתי הטובה ביותר אורטל, כן שומעות את הדברים האלו, אבל נהנות גם מ"סתם" רוק.

 

[emmily plays]

ואגב

אף אחד מידידי הבנים חובבי הפרוג לא מזלזל בדעותי על מוזיקה. להפך הם מעריכים אותי מאוד כבעלת טעם משובח.

 

[ציףציף1000]

אמילי..

יש לי תחושה מדברייך שחשוב לך מאוד מה גברים חושבים על המוסיקה שאת שומעת, ושאת שמחה לקבל אישור מהם שאת "בסדר". זו בדיוק הנקודה עליה כתבתי מקודם, נקודה שהיא עקרונית לפמיניזם כפי שאני מכירה אותו: את לא זקוקה לאישור כזה. זה בכלל לא משנה מה הם חושבים על טעמך המוסיקלי והרגלי צריכת המוסיקה שלך - טעמך הוא טוב מהסיבה הפשוטה שזה מה שאת אוהבת; את לא צריכה להיות "כמוהם". וכלל זה נכון גם לגבי כל אחת ואחד מהגולשים בפורום, והמאזינים למוסיקה בכלל. הדברים שנאמרו לך לגבי אסטרוגן וכו', אינם נכונים. זה שמי שאמר לך את זה הוא פמיניסט (ומה זה אומר, בעצם?) עוד לא הופך אותו לחכם או משכיל. גם אם לנשים יש יותר אסטרוגן במוח, עדיין יש להוכיח קשר בין זה לבין האזנה או אי האזנה לפרוג. אין הוכחה כזו וגם לא תהיה, כי זה פשוט בבל"ת. מעבר לכך, הניתוח שלך את הסיבות למיעוט - לדבריך - של בנות המאזינות לפרוג ופינק פלויד, אינו לוקח בחשבון נתונים חברתיים כגון חיברות (מוסיקלי), פערים בנגישות או אף הפליה גלויה, היכולים להסביר את ההבדלים הלכאוריים האלו. כפמיניסטית, את וודאי מודעת להשפעה של נסיבות חברתיות ותרבותיות על פערים חברתיים בין גברים ונשים (בתעסוקה, למשל). ולבסוף: טרם ראיתי ראיות לפיהן הקהל של הפלויד הוא באמת ברובו גברי, כיום. זה שבפורום מסויים יש רוב לגברים, אינו מעיד על כלום. יש לבדוק גם מכירות תקליטים, וגם דיווחים ישירים על האזנות. מקריאת פורומים וקבוצות דיון בחו"ל, אני לא רואה פער משמעותי, בגילאים צעירים, בין גברים ונשים. פער זה כן קיים בגילים יותר מבוגרים (50 ומעלה) - שם באמת יש יותר אוהדים-גברים של הפלויד, מנשים. הסיבות לכך הן מעניינות - אבל בוודאי שלא נובעות מאסטרוגן...

 

[emmily plays]

אממ

ממש לא חשובה לי דעתם כי הם גברים. חשובה לי דעתם של אנשים שאני מחבבת ומעריכה. לצורך העניין, חברתי הטובה ביותר היא בעייני ה"אסמכתא" הכי חשובה להמלצות למוזיקה, ולא גברים ואני מאוד מאוד מאוד מודעת לחיברות והשפעותיו. אני אישית פשוט פגשתי הרבה פחות בנות חובבות פלויד ופרוגרסיב מבנים. לא ערכתי מחקר בנושא ולא בדקתי את זה. אבל מהניסיון שלי זה ככה. אם זה לא ככה- מה טוב. זה אומר שעולם הטעם המוזיקלי הופך לשיוויוני יותר ואני הראשונה שתברך על כך. רק עניתי לך לעניין שאמרת שגברים מזלזלים בטעם מוזיקלי של הנות וחושבים שהן לא מבינות. פשוט ציינתי, שבמקרה שלי זה לא ככה כי אני נחשהבת לבעלת טעם משובח. גם בעייני חברותי ממין נקבה. זה חשוב לי לא כ"אישור" לזה שאני בסדר, אלא כי נחמד לשמוע מחמאות מאנשים שאת אוהבת, וגם כי אני מעריכה את הטעם שלהם. ובקשר לעיניין עם האסטרוגן. הופניתי לסרט תיעודי בעניין שאישר את זה. אני לא יודעת אם זה מה שמשפיע על חוסר עניין של בנות בפרוגרסיב, אבל זה נכון עובדתית ומדעית. מאוד הגיוני וברור לי שנשים חוברתו כדי שישמעו מוזיקה יותר קלילה ורגשנית כי זה יותר מסתדר עם הדימוי של האישה קלת הדעת והרגשנית שלא צריכה להפעיל את השכל יותר מידי, כולל בשמיעת מוזיקה. זה לא מסביר , אבל, למה כשהן נחשפות לרוק מתקדם, הן אומרות שזה מכאיב להן באוזניים (תגובה שקיבלתי מכמה וכמה בחורות שהשמעתי להן מוזיקה שכזו.) בכל אופן אני מנצלת במה זו כדי לקרוא לנשות העולם לנסות פינק פלויד ורוק מתקדם ולומר להם בפה מלא וגרון ניחר don't knock it till you've tried it!!!!!!

 

[emmily plays]

אה כן.. הכי חשוב

כשהם מתפלאים (לא הידידים שלי כי הם מכירים אותי אבל בנים חדשים שאני מכירה ומתפלאים..) זה לא לרעה , בקטע של "מה את שומעת פרוג יא בחורה לכי לשמוע סלין דיון" אלא בקטע של "יא, איזה מגניב, בחורה ששומעת פרוגרסיב ופינק פלויד.. רוצה להתחתן איתי?" כאילו, זה משהו מאוד מבורך מבחינתם שאני אוהבת את המוזיקה הזו, לכן לא נראה לי שהם יותר מידי שוביניסטים. רק קצת.

 

[ציףציף1000]

ואולי זה לא חשוב?...

נראה לי שאת מתחילה להבין, שמה שאומרים לך אותם בנים אינם ביטויים שיוויוניים. שימו לב, שהדברים שציטטת "איזה מגניב... בחורה ששומעת פרוג... רוצה להתחתן איתי..?" אינם מחמאה אמיתית. למעשה, זהו עלבון במסווה. מה שאותו בחור אמר לך, למעשה, הוא: "בנות הן טפשות. אין להם טעם והם לא מבינות במוסיקה. אני לא רוצה קשר אתם. את שונה מהן. את מקרה מיוחד, ולכן אני מעוניין בך". על פניו, זה אולי נשמע מחמיא, בגלל שהוא בן, והוא מעוניין לכאורה בחברתך - אבל המחיר הוא קבלה של תפישת העולם שלו על בנות ונשים. האם את מוכנה לשלם את המחיר הזה? בנוסף, יש בדבריו גם איום מוסווה, שגם אם אנחנו לא מודעות לו, הוא נשאר לנו בתת-מודע, היינו: אם לא תאהבי את המוסיקה שאני אוהב, אני לא אעריך אותך ולא ארצה את חברתך. קונה את זה? לכן אני חוזרת על המלצתי מקודם: אל תתני משקל לדבריהם - לא המחמאות לכאורה ולא הפליאה ולא התגובות האחרות. את ראויה להערכה ולכבוד וליחס רציני ושוויוני, רק בשל היותך עצמך. אינך צריכה לעמוד בקריטריונים של אחרים, על מנת לזכות בכך. לאף אחד אין מונופול על טעם מוסיקלי טוב, אינטליגנציה או מגניבות, ואין לדברים אלו גם תו תקן, לפיו נמדד ערכנו. דבר שני: במהלך חייך תתקלי בלא מעט גברים שינסו להצדיק או לתרץ פערים חברתיים בין גברים ונשים בסיבות "ביולוגיות". יש אפילו אסכולה במדעי החברה שניסתה לקדם רעיונות כאלו, ולהסביר פערים חברתיים בהבדלים אבולוציוניים בין המינים (שכחתי כרגע את השם). כל התרוצים האלו מתמצים ברעיון אחד: הטענה לפיה גברים ונשים שונים "מהותית" זה מזה, שוני "טבעי" ולכן גם ההסדרים החברתיים המפלים בין נשים וגברים, הם הסדרים "טבעיים", נכונים ורצויים. בכך, הם מצדיקים את היתרונות החברתיים המצויים בידם כרגע - "עליונותם" - אותם הם רוצים לשמר. הסיבות בגללם אנשים - במיוחד גברים, אך לא רק - מעדיפים הסברים כאלו הן מורכבות. התאוריה בה אני מחזיקה היא שהדרישה הנשית לשוויון נתפשת כאיום על הזהות הגברית של גברים. כך, אם הם מגדירים עצמם כגברים בגלל שהם אוהדי כדורגל, או מאזיני פרוג, או קצינים בצבא, או מנהלים בכירים - אזי כשהם רואים אשה עושה את אותו הדבר, הם מתחילים לפקפק אם הם גברים "אמיתיים". מסיבה זו, גברים רבים מנסים להרחיק נשים ממה שנתפש בעיניהם כ"טריטוריה" גברית, בין אם זה מקצועות מסויימים, פעילויות חברתיות, תפקידים ציבוריים או פעילויות פנאי. כאשר הפליה זו מגובה באידאולוגיה של מהותנות (essentialism, בלועזית), היא נתפסת כדבר טבעי, שלא ניתן לערער עליו - וכך נדחית גם הדרישה הנשית לשוויון. הדתות הממוסדות, לדוגמא, עובדות כולן על עיקרון זה, כולל היהדות האורתודוכסית. התאוריה שידידך שיכנע אותך בה, היינו שנשים לא מאזינות לפרוג בגלל אסטרוגן, נופלת בדיוק לסוג התירוצים האלו. בימי חיי הלא-קצרים שמעתי דברים רבים מסוג זה, ואף יותר מופרעים, תאמיני לי. למרות הסרט שראית בבי.בי.סי, אין כל הוכחה לקשר סיבתי בין אסטרוגן לבין האזנה או אי האזנה לסוגי מוסיקה כלשהם. קראי שוב את מה שכתבתי, ועל כך גם אוסיף ואזכיר לך את מה שוודאי שמעת בשיעורים הראשונים בסטטיסטיקה למדעי החברה: קשר סטטיסטי אינו מעיד על סיבתיות (קוזאליות). גם אם אנו מוצאים מתאם (r) בין שני משתנים, זה אינו אומר שמשתנה אחד גורם לשני, וההפך. במילים אחרות: 1. לנשים יש יותר אסטרוגן בגוף מלגברים. 2. נניח שססטיסטית פחות נשים מאזינות לפרוג. => לא ניתן להסיק שמשתנה אחד גורם לשני, או ההפך, משום שישנם משתנים רבים אחרים, מהם התעלמנו. אני מקווה שדבריי ברורים דיים.

 

[pink floydror]

ציףציף

אני חושב ש"טיפה" הקצנת עם כל המחשבות של הבנאדם שאמר לה שהיא בת ושומעת פרוג .. אי אפשר לדעת .. מה שאני למשל הבנתי מהמשפט שהוא אמר היא הכוונה שהוא לא פגש בחייו הרבה בנות ששומעות פרוג .. המושג "תרצי להתחתן איתי" זה מושג הומוריסטי .. כיום הוא משמש כמעט בכל פעם שמישהו רוצה לציין חיוביות לגבי השני ..

 

[emmily plays]

אכן.

וממש ממש לא חשבתי שמה שהוא חושב זה שאני שונה ומיוחדת ולכן הוא רוצה קשר איתי. למשל יש לי ידיד שחולה על פרוג ואילו אני נכנסתי לעניין רק לפני כמה חחודשים. גם לפני ששמעתי פרוג הוא העריך אותי. וכשהתחלתי לשמוע את זה הוא פשוט התלהב כי עכשיו יש לנו עוד נושא לדסקס. כמו שאמרתי. אני לא בטוחה שחוסר טולראנטיות לדיסוננס גורם לפחות שמיעה של פרוג ע ידי נשים. אולי זה פ]ועל בשילוב עם עוד גורמים ואולי זה לא פועל בכלל. מה שבטוח הוא שאסטרוגן אכן גורם לחוסר טולראנטיות לדיסוננס. הם זה משפיע על שמיעת פרו- זה נתון לוויכוח. האנשים שהתפלאו מזה שאני שומעת פרוג התפלאו לטובה. אך ורק לטובה. לא בקטע שאני בחורה ולכן זה מפליא שאני לא טפשה אלא פשוט כי הם לא פגשו המון בנות ששומעות את זה. ולמען האמת גם אני פגשתי אולי 5 בנות כאלו ואיזה 50 בנים כאלו. שוב, זה לא אומר שזזה סגנון של גברים, וסגנון של גברים לא בהכרח הופך אותו לאיכותי. סתם היה לי כיף שאנשעם חושבים שיש לי טעם טוב. בדיוק כמו שעיצבתי את בית הורי וכולם החמיאו לי על טעמי בבחירת רהיטים ושאלו אם אני יכולה לעצב להם גם. זה הכל. ולא צריך לקחת כל דבר ברצינות כזו תהומית. אני פמיניסטית מאוד מאוד ולא לקחתי את זה כל כך קשה. ואגב אמרת שרוק בכלל זו טריטוריה ברית. ועובדה- אף אחד מעולם לא התפלא שאני שומעת ביטלס או בוב דילן או לד זפלין או דורז או"המי" או הקינקס או כל להקת רוק אחרת. פשוט כי הם ראו הרבה בנות ששומעות את זה. הם התפלאו, אבל, שאני שומעת פלויד ופרוג, כי זה היה להם חריג בנוף של שומעי הפרוג שרובם גברים. אני שמחה שאת פמיניסטית כמוני וכועסת על אי שוויון וחוסר צדק. אבל קצת פרופורציות !!! girl power!!!! girl proggers rule!!!

 

[melancholy man]

אמילי יקירה

מאחר ואני גבר אני כנראה קצת פסול לעדות במקרה הזה, לכן הייתי מציע לך לקרוא שוב את מה שציףציף כתבה. לצורך העניין להגיד שעודף של אסטרוגן בגוף גורם לחוסר סבלנות לדיסוננס ועוד לקשר את זה להאזנה לסוגים שונים של מוסיקה, זה כמו להגיד שעוד בטוסטסטרון גורם לנטייה רצחנית, הרי רוב הרוצחים בעולמנו הם גברים, לגברים יש יותר טוסטסטרון מנשים, האם אפשר להסיק מזה שכל הגברים הם רוצחים? או שלכל הגברים יש נטייה רצחנית? ממש ממש לא ובאופן מפתיע לא תמצאי גם סרט תיעודי שיגיד זאת. תיאוריות הממעיטות בערכן או יכולתן של נשים על רקע ביאולוגי הם לא חדשות, פעם אמרו שאסור לנשים לטוס משום שנשים אינן יכולות שיכלית להתמודד עם מספר פעולות בבת אחת (בטח לא תוך שמירה על קור רוח) לאחר מיכן אמרו שנשים לא יכולות לצנוח (להיות צנחניות) משום שהנחיתות יגרמו להן להיות עקרות וכן הלאה והלאה, בשנים האחרונות מאוד אופניתי לתלות את הכל במבנה המוח והורמונים שונים, אבל מה לעשות זו בדיוק אותה גברת באדרת שונה במקצת. תיאוריות התולות שוני, לחיוב או לשלילה, בדרך המחשבה או ההתנהגות בין גברים לנשים, בביאולוגיה שלהן, הם לא יותר מתיאוריות, במקרה הטוב לא מוחכות ובמקרה הרע סתם מגמתיות. אישית, אני חושב, שגברים מתיחסים למוסיקה כמו כדורגל, הם אוהבים לדרג לקטלג ולפטפט עצמם לדעת, לכן נוצרת מראית עיין של יותר גברים ברוק המתקדם או המורכב יותר, אבל לא הרבה יותר מזה, מה עוד שהחברה שלנו בגדול לא מעודדת עיסוק של נשים בסוגים כאלה של מוסיקה.

 

[ציףציף1000]

ובנקודה הזאת

אני מכריזה על נושא זה כנושא שמוצה.

תודה לכולם על הערותיכם, ושבוע טוב.

 

[melancholy man]

חוסר טולרנטיות לדיסוננס?

WTF???? מוסיקה היא לא עניין ג'נדרי, אני מכיר גברים שלא מסוגלים לשמוע משהו יותר עמוק מבריטני או רוני סופרסטאר ומכיר נשים שמנגנות ג'אז ומאזינות לזאפה. אני חושב שיש עניין חברתי שעושה את זה מוזר שאישה מגלה מגלה עניין במוסיקה "רצינית" ויותר מזה אולי ברוק אנד רול, אולי כי יש משהו כוחני ברוק ונשים הרי לא אמורות להתעניין בזה, אולי כי זה קשור בתרבות הפנאי וביניינו אני לא מצליח על משהו שקשור לתרבות הפנאי שהוא בסדר מבחינת החברה עבור נשים(אולי ספרות אבל זה משהו הרבה יותר מופנם). ואם באמת מישהו אמר לך את זה, אז כנראה שעודף של טוסטסטרון גרם לו לנתק בין תא המוח הבודד שלו לפה והקול שיצא מפיו כנראה הגיע ממקום אחר. לא צריך להיות גבר בשביל להנות ממוסיקה, צריך להיות בן אדם.

 

[emmily plays]

ושימו לב לחתימה החדשה שלי....

 

[emmily plays]

לאלף אלפי עזאזלים

אני פמיניסטית!!!!!!!!!!!!!!! די!!!!! זה היה רק קוריוז קטן שנופח מעבר לכל פרופורציה. אני לא (אני חוזרת - לא!! ) חושבת שנשים לא שומעות פרוג או לא צריכות לשמוע פרוג. אני עצמי שומעת פרוג. פשוט נתקלתי בהרבה פחות בנות ששומעות את זה מאשר בנים. זה כללללל מה שאמרתי for sweet lord's sake. ואם יש בנות ששומעות פרוג במסבפר שווה לבנים- אין מאושרת ממני. אני רק הגנתי על כבודם של ידידיי חובבי הפרוג בכך שטענתי שהם לא שוביניסטים. זה הכלללללללללללללללל אני זו שבדרך כלל זועמת על החזירים הקטנים וחסרי הדעת שמזלזלים ביכולותיהן של נשים. מה עשיתם ממני? השר בניזרי????. אני יותר קרובה בדעותי דווקא לשולמית אלוני .... ובנימה אופטימית זו אני מצטרפת לרעיון מיצוי הרעיון . אה כן ... ובנות פרוגריות שולטות. ובגדול.