בשמם של האבירים...
הרשי למחות ולקוד לפנייך, ולנשק ידך ולבקשך לזכור את האביים והג'נטלמנים, שלעולם יציעו את שולחנך קודם שולחנם, ישבחוך קבל עם ועולם, יסלחו לך על מעידותייך, יציעו ציטתך לפני מיטתם, ויתמידו בשאלתם: מה עוד תרצי ותאהבי אשת נעורים?... וישירו לך את מילות אלתרמן: אם תרדנה בליל דמעותייך, שמחתי לך אבעיר כצרור תבן. אם תרחפנה מקור עצמותייך, אכסך ואשכב על אבן. אם תאמרי אל מחול לרדת, על אחרון מיתרי אנגן לך. אם תחסר לך מתנת הולדת, את חיי ומותי אתן לך. ואם לחם תאבי או יין, מן הבית אצא כפוף שכם ואמכור את עיני השתיים ואביא לך גם יין גם לחם. אך אם פעם תהיי צוחקת בלעדי במסיבת מרעייך, תעבור קנאתי שותקת ותשרוף את ביתך עלייך... היש אבירות גדולה מזו?...