ראיתי אנשים יפים

magy

New member
ראיתי אנשים יפים

ראיתי אנשים איכותיים. ראיתי אנשים שהיו "מגש הכסף" וככאלה מותר להם להביע מורת רוח ואכזבה מהמדינה. ראשית, תודה למי שהפנה אותנו לראות את התכנית הנפלאה הזו. שלפי הבנתי הוא גם נכדו של המיתוס. כל מילה שאמרו גיבורי הסרט נוצצות מפז. אמיתות שאני סומכת את ידיי על כל מילה שנפלטה שם. ראיתי אנשים יפים, ראיתי את ערכי ישראל של פעם, את מה שקוויתי שימשך פה בכל דור ודור.... עד סוף הדורות... הפרשן היה מעולה....... אפילו אסי דיין ביקש סליחה מאביו..... ימות משיח יולי גרשטל שצילמה במחסומים, כבר הפיקה סרט על חברתה ועליה, שתי דיילות . חברתה נרצחה באותה טיסה. בסרט סיפרה על ההתכתבות שניהלה עם המחבל שרצח את חברתה. על ביקורה בכלא בניסיון להבין אותו ואפילו ביקשה את שחרורו עד שניתקה אותו קשר...... דור של ענקים........ שהולך וכלה.....ונעלם מן הארץ ובלעדיהם........ אנה אנו באים??????????
 
האמת שיש לי לא מעט ביקורת על הסרט

הרושם שלי הוא שחיים יבין חיפש סנסציות ולא אמיתות. במשך יום שלם הוא וצוות הצילום שלו הסתובבו איתי. כשחיים יבין מראיין הוא חודר לבן-אדם לקישקע (תחקיר שלו יותר גרוע מחקירה במרתפים של השב"כ). במהלך הצילומים תוך כדי מפגש עם כמה חברים שלי בני הגליל התחתון הוא שאל כמה פעמים את השאלה - אז מה הכל טוב, והתשובה היתה חד משמעית כן.אבל הוא לא חיפש אנשים אופטימיים כנראה, כי זה לא בא לידי ביטוי.מכל היום הארוך הזה ועוד חצי יום של הקלטות באולפן (אספו אותנו ליום של שירה בציבור לצילומי שיר הסיום) בקושי נשארה שורה אחת תוך כדי נהיגה בג'יפ כשהזקן מתפזר לכל הכיוונים. מאוד נחמד שאסי דיין סוף סוף ביקש סליחה מאביו, אבל עם כל הכבוד לו ולעורכי הסרט, משה דיין לא בדיוק היה בפלמ"ח. משה דיין נפצע בעינו בלבנון במה שנקרא הפלישה לסוריה. הפעולה נעשתה ע"י אנשי הפלמ"ח שבדרך. כפי שאסי אומר, אביו לא ישב סביב המדורה (כי הוא כבר לא היה). מי שלא ישב סביב המדורה לא היה פלמח"ניק !! לשבת סביב המדורה - זה לא רק הקומזיץ והסחיבה מהלול. לשבת סביב המדורה זה חלק מתרבות המעגל שהשכיל להנהיג יצחק שדה. ובתרבות המעגל (כמו בפילוסופיות האינדיאניות) כולם שווים!. שדה או איך שהוא כונה ע"י נעריו "הזקן" היה בא ומשוחח איתם שיחות נפש ,הוא היה מביא איתו את אלתרמן,טבנקין ומשה סנה.הוא הכין אותם למלחמה אבל בראש ובראשונה הוא חינך אותם. כך שמי שלא היה שם הוא לא חלק מזה.ולכן לדעתי לא היה מקום להתבכיינות של אסי ולתרוצים המטופשים של בנו למה הוא התגייס לצבא. הסרט נועד לעמת אותנו הדור השלישי עם דור "הנפילים". מיכאל בן חורין הוא לא דור שלישי , הוא משוגע שנשוי לבת של, אבל הבמאי נתן משקל יתר לדבריו וכמעט לא התייחס לדברי בנו עובד (עובד זהו אותו עלם חמד שזכה במשחק סוף הדרך 2). בקיצור הדבר הטוב ביותר מכל הסרט הזה שזכינו לצילומים של אבא שלי במיטבו, שישאר לנינים שיכירו את הסבא רבא שלהם.
 

magy

New member
לפני היקר...............

למרות כל דברייך, אני שמחה שצפיתי, ראיתי ופנמתי. אמנם נבהלתי בתחילת הסרט כשראיתי משפחה דתית סביב השולחן והאיש היה בן חורין.... לאט לאט הבנתי את ההשתלשלות...... וכן...דברים מוזרים קורים בעולמנו....... חילוניים (חופשים) ומאמינים .... חוזרים בשאלה ובתשובה גם יחד.... וגם זקן מתבדר ברוח..... ומביט בחום רב אל האיש שכל כולו "ההסטוריה של מדינת ישראל"....... אביך איש משכמו ומעלה ולא כמליצה.... טוב האדמה.. יפי הבריאה פנינים יצאו מפיו...... ללקט אותם אחת אחת ולשים על לוח ליבנו....... לא סתם קוראים לאנשים האלה....בני השמונים פלוס... נ פ י ל י ם........ כך היו בחייהם..... וכך ישארו בזיכרון כולנו........כדוגמא לדור שלא ישוב עוד...... גם אם נתאמץ להגיד שכל דור עולה על קודמו...... ומסתבר ששיר אינו רק שיר... ומנגינה אינה רק מנגינה....... כמו ששר אריק לביא...... שיר שיר הוא לא רק מילים שיר שיר הוא לא רק מנגינה...... שירו שיר תקווה גדולה.......... שאפו גדול - לחומרים מהם נולדת.........!!!!!!!!!! אני מניחה שאינך נופל מהם......
 

ענבר.

New member
סנסציות זה דבר שמוכר רייטניג

לא סיפרו לך? מאד נהניתי מהסרט שהצליח להציג בצורה "מאוזנת" את הפערים בין הדור ההוא לדור הנוכחי. התחברתי במיוחד למשפט שאמרה מישהי בשם כה (אם אני לא טועה) - "אנחנו, דור הפלמח נלחמנו על המדינה ומסרנו אותה לכם, אתם הייתם צריכים לקלוט עולים, ללמד, להפריח שממה וכל היתר, זה לא היה התפקיד של הפלמח, אז למה אתם באים אלינו בטענות? זו אשמתכם לא אשמתנו"... הלכתי לישון עם המשפט הזה ומליוני תהיות - האם באמת השחתנו והרסנו כל חלקה טובה בארץ הזו שניתנה לנו על מגש של כסף?
 
אני לא כל כך מסכימה

דור הפלמח נהנה ויהנה תמיד ממיתוסים שאף אחד לא רוצה לנפץ.יש לי הרבה מאוד כבוד לחבר'ה האלה שבאמת נלחמו כאריות ובלי כל אמצעים אבל להגיד שהם נתנו לנו את המדינה ואנחנו , האחריות עלינו לעשות את כל זה? ומה עם החברה שלנו והבנים שלנו שנתנו או ניסו לתת לנו גבולות שקטים ונסיונות חוזרים ונשנים אך כושלים לאיזה מן "שלום" כזה או אחר , לכל דור יש את הנפילים שלו וגם את הנופלים שלו והאחריות מתחלקת לא בצורה שווה בין אלה הלוחמים ואלה שלא. מגש הכסף לא היה ולא נברא. אולי פעם..
 

ענבר.

New member
אני לא בטוחה

שאותה אישה (בוגרת פלמח) התכוונה למלחמות של אז מול עכשיו, אלא יותר לפוליטיקה, מאבקי כח, הון ושלטון ויתר הרעות החולות שנתקבצו עלינו בחמישים שנות קיומנו. באופן אישי, וכאמא לבן ששרת בדובדבן, לא קיבלתי ולא אקבל הגדרה של "לשמור על גבול שקט" כשאנחנו יושבים בשטחים כבושים לא לנו. אבל, זו רק דעתי.
 
למעלה