יעני שהשיבוט שלו ישכנע אותו שהוא סת
ם חארתה. אני יסביר ממה שאני הבנתי מהסרט. אני הבנתי שהמסר בסרט הוא ש: איך אנחנו יכולים לדעת שאנחנו באמת טובים או שאנחנו סתם משלים את עצמנו? איך אנחנו יכולים לדעת מי אנחנו באמת, וזה שאנחנו עושים מעשים טובים זה באמת בגלל שאנחנו אנשים טובים ולא סתם שאנחנו רוצים להיות מקובלים או רוצים להיות חשובים, ולכן בכל נסיבות אחרות היינו יכולים להיות אנשים רעים בלי אשליה עצמית. התשובה לפי דאטה: כל עוד אתה רוצה להיות אדם יותר טוב- זה מה שעושה אותך אדם טוב. ולרצות להיות אדם יותר טוב תמיד אפשר, גם אם אתה בן אדם גרוע. אבל גם כשפיקארד ניצח את השיבוט היתה לו מן תחושה שהשיבוט ניצח אותו. אולי בגלל שהוא מכיר אותו כל כך טוב. ואז רציתי שהוא יתפוס פיקוד וישמיד את הפדרציה וכך ישלים את הצוואה של אותו שיבוט. אבל זה הראיה הפסימית שלי. אני אוהב סופים רעים לפעמים. למרות שכנראה זה סרט יותר טוב ככה.