ראיתי את הדיון של הצנזורה שהיה פה

חוטהשני

New member
ראיתי את הדיון של הצנזורה שהיה פה שהיה מעניין ורציתי להוסיף כמה מילים (החיבור בבית לעתים לא עובד לי.. ובעבודה יש לנו פשוט עומס ולכן אני קצת ב'דיליי' ../images/Emo3.gif) ../images/Emo41.gif אתחיל מהפן האישי/משפחתי - אני מוגדרת כשומרת שבת/דתית/כיפות סרוגות וכד'.. לכן ברור לי שבאיזה שהוא מקום תהיה לי צנזורה מסוימת על הספרים שהילדים שלי יקראו.. לפחות צנזורה גילאית - כלומר יש ספרים מסויימים שאם ילד יקרא אותם בגיל 12-14 הוא יבין אותם בצורה מעוותת ולכן כדי לא לעורר בו טראומה או בעיות אשתדלת שהוא יקרא אותם בגיל יותר מבוגר. אם אשליך את זה על עצמי - ברור לי שאם היתי קוראת את הספרים של וירג'יניה אנדרוס (פרחים בעליית גג וכד') בגיל 12 אפילו 14.. הייתי נשארת בטראומה כל החיים (בעצם אלו ספרים שעצבנו אותי גם כשקראתי אותם בגיל 16-18 ../images/Emo4.gif) ויש עוד ספרים כאלו - שמההכרות שלי את עצמי ואת משפחתי - יתכן ואמליץ לא לקרא או אגביל את הקריאה של הספר לגיל מסויים.. למנוע מלקרוא לדעתי זה מיותר (למרות שעל אותה סדרה אמליץ לבתי לא לקרוא כלל וכלל..) אבל לדעתי כן כדאי להגביל את הקריאה של סוג ספרים כאלו לגילאים מסויימים.. כי בגיל צעיר (וחבר'ה אני מדברת אפילו על עצמי..) הביקורת היא אחרת מגיל מבוגר.. ויתכן שאם קוראים ספר כזה בגיל לא מתאים - אז בעצם יכולים לפגוע באישיות שמתפתחת אצל הילדים והנערים.. ../images/Emo41.gif כספרנית בחטיבת ביניים/תיכון לא דתי - אני משתדלת מצד אחד לא להגביל את הספרים - כי לעתים אני חוששת שאולי הדעה שלי שונה מהדעה של הבית שממנו בא התלמיד.. אבל מצד שני - לא אחת קורה שאני ממליצה לילד/ה ומציעה להם לא לקרא את הספר - כי לדעתי הוא לא מתאים לגילם.. אם הילד מתעקש לקחת אני לא מגבילה. וכבר קרו מקרים בהם אמרתי לתלמידה - 'את יודעת שהספר לא מתאים לגילך' (ספר רומן למבוגרים..) והילדה עונה לי: 'כן, אני לוקחת את זה לאמא שלי" ובמקרה אחר שגם בו אמרתי לתלמידה שלדעתי הספר לא מתאים לה - היא התעקשה לקחת את הספר והחזירה אותו לספריה יומיים למחרת ואמרה ישר "איזה ספר משעממם.. לא הצלחתי לקרא אותו בכלל..."
 

חוטהשני

New member
ואם כבר אז שאלה - האם יומה של בריג' ברידג'ט ג'ונס מתאים לתלמידי חטיבה ../images/Emo35.gif כשקראתי את הספר(ים) לא חשבתי שהוא ספר שיתאים לתלמידי חטיבה - גם לא כיתות ט'.. וראיתי לפני כשבוע ילד מכיתה ח' מעיין בו ו..סלחו לי, משהו בסיטואציה הזאת הפריע לי.. אז נכון שילדים מכיתות ח' ראו את הסרט (למרות שאאל"ט הוא מוגבל לילדים מגיל 14 ומעלה..) אבל משהו בסגנון הספר גורם לי לחשוב שהוא באמת לא ספר שמתאים לילדים צעירים..
 
בטח שכן! ../images/Emo57.gif (טוב, לילדים לא אבל אני מניחה שלילדות כן ../images/Emo8.gif. סתם, פשוט לא נראה לי שבנים יאהבו אותו ../images/Emo6.gif). אני קראתי אותו בכיתה ט' ומאוד מאוד אהבתי אותו. עם הדברים ש"ילדים" בכיתה ח' וט' נחשפים אליהם היום, הספר הזה הוא תמים וחמוד יחסית ../images/Emo3.gif. לא, באמת. לא הייתי מדרגת את הספר מעל PG-13 (אם זה היה קשור בסרטים, כי הרמה של הספר שונה מזו של הסרט...) וזה באמת ספר טוב, חמוד ומצחיק שלדעתי, אם אתה בוגר נפשית מספיק (כלומר, לא אומר "אווווו" מנטלי בכל פעם שמוזכרת המילה "ציצים") זה ספר באמת ב'מת נחמד...
 

בבהלובה

New member
אני לא מסכימה איתך. פשוט בגלל שאני מתנגדת לצנזורה. יש ספרים מעטים מאוד שישאירו ילד\ה ב"טראומה לכל החיים". ילדים הם חזקים בהרבה יותר ממה שנדמה לרוב האנשים. אם ספר כלשהו לא מתאים לילד, הוא פשוט לא מבין אותו. בתור מישהי שקראה את תיאורי המין ב"שבט דוב המערות" בגיל 11-12 (ולא רק אנ) אני יכולה להגיד שהם לא השאירו בי (או בילדים אחרים) שום "טראומה לכל החיים". הספר הכי קשה שקראתי הוא "עינים כחולות"(נראה לי שקראו לזה ככה) והמורה שלי המליצה לי עליו , ודי בטיפשות.זה ספר שיש גם הרבה מאוד אנשים בוגרים שלא מצליחים להתמודד איתו. אבל למרות שקריאת הספר הייתה חוויה מאוד קשה, אני חייבת לציין שהיא לא השאירה בי שום "כתם" אלא רק תרמה לי.
 

sagiberg

New member
אני קראתי בגיל 13 את הציפור הצבועה נשארתי בטראומה איומה עוד שנים רבות מהתאורים המזוויעים. נראה לי שכמו בסרטים, גם לגבי ספרים לא כל ספר מתאים לכל גיל
 

חוטהשני

New member
טוב שיש משהו שמסכים אתי ../images/Emo9.gif אם כי אני חושבת שתיאורים קשים בספרים - לעתים יותר מעודנים ממה שרואים על המסך..
 

חוטהשני

New member
אני לא מבינה משהו... התיאורים של שבט דוב המערות עוררו בי איזה גועל בגיל יותר מבוגר... (תמימים היינו ../images/Emo6.gif) אז בתור ילדה רגישה ברור שבגיל 12 זה היה מזעזע אותי יותר.. אני יודעת שהדור של היום מתבגרים יותר מהר - אבל בכל זאת - לא ארצה שבתי תקרא אותו בגיל 12... סה"כ אני יודעת עד כמה היא עצמה רגישה..
 

בבהלובה

New member
../images/Emo4.gif תראי, התיאורים האלה לא עוררו בי או בחברות שלי יותר גועל ממה שהם אמורים לעורר (בשבט דוב המערות...) וחוץ מזה, אם שבט דוב המערות הוא לא ספר למתבגרים, אז מה כן...?
 

חוטהשני

New member
השאלה מה זה מתבגרים.. כי בכל זאת כיתה ו' לא אמורה להיות עדיין בדילמות של המתבגרים.. אני יודעת שהיום זה שונה - וההתבגרות מתחילה קודם - אבל עדיין נראה לי לא הגיוני שילדה בכיתה ו' תקרא את הספר..
 

חוטהשני

New member
למה את מתכוונת בנושא ספר למתברים - שבט דוב המערות לא נראה לי ממש ספר למתבגרים.. ../images/Emo4.gif יש הרבה ספרי מתבגרים יפים ומעניינים יותר - כמו הספרים של אסתר שטרייט וורצל -ג'ודי בלום ועוד..
 

Rivendell

New member
אני לא בטוחה שאפשר להגדיר חד משמעית "ספר למתבגרים" או "ספרות לנוער". יש מעט ספרים שאפשר להגיד "זה מתאים לנוער" חד משמעית - וגם אז, לכל אחד יש קנה מידה שונה למה מתאים ומה לא. יש כאלה שלא ירצו שהילד שלהם יקרא על ילדה שאבא שלה נרצח במהלך שוד ("עיני נמר", ג'ודי בלום. ספר נפלא) ויש כאלה שלא ירצו שהילד יקרא על קוסמים. אני חושבת גם שקשה מאוד בתור מבוגר לשפוט מה מתאים ולא מתאים לנוער - פשוט כי כמו שאמרת, הדור משתנה. לי מעולם לא עשו שום צנזורה, ולא קרה לי שום נזק בלתי הפיך. אפילו הכוונה לא ממש קיבלתי. קראתי מה שרציתי, ומה שלא התאים לי ידעתי לצנזר לבד.
 

so charming

New member
זה בהחלט תלוי מאוד באופי ולא רק בגיל. אי אפשר להגדיר את זה. לדוגמא- יש לי ילדה בכיתה, שמזדעזעת כשמדברים בספר על נשיקה צרפתית, ויש, לעומתה, ילדים באותה הכיתה שלא רואים גם בתיאורים אירוטיים מאוד- משהו "למבוגרים בלבד".
 

בבהלובה

New member
שבט דוב המערות נחשב ספר למתבגרים. ממליצים לעשות עליו יומן קריאה בחטיבה,ויש אותו בספריות של בתי ספר. ההגדרה ל"ספר לנוער", השתנתה. היום ההגדרה הזו נכונה לגבי רוב הספרים שמענינים נוער (ואסתר שטרייט וורצל וכו, לא נכללים בהגדרה הזאת, דרך אגב.)
 

חוטהשני

New member
זה עדיין מוזר לי.. אולי ילדים קוראים אותו בט' (וזה ברור לי מאד - כי גם אז התחלנו לקרא 'ספרות מבוגרים' בכיתה ט..) אבל להכניס את הספר לחטיבה ?? בכל אופן אצלנו (בי"ס חילוני לגמרי..) הספרים האלו נכללים בספרות מבוגרים ולא חטיבה. ההוביט ושר הטבעות לעומתם נמצאים בספרי הנוער ../images/Emo8.gif
 

sagiberg

New member
אני חושבת שיש להבחין בין הכוונה לבין צנזורה. לצנזורה יש צליל שלילי ומטרתה למנוע מידע ואילו הכוונה מטרתה טובה והורים מכוונים את ילדיהם בתחומים שונים. אני בדעה שהכוונה נכונה יכולה רק לתרום להנאה של הילד ובודאי שלא לקפח אותו. האם מישהו חושב שנכון לחשוף ילד או נער צעיר ללוליטה ? האם יגרע משהו אם הילד יגיע לבשלות ואז יוכל , בעזרת הכלים הרגשיים המפותחים יותר, להנות או לבקר את הספר ?
 
למעלה