ראיתי היום את דויד ברוזה...

ראיתי היום את דויד ברוזה...

הייתי בצעדת בן גוריון מטעם תנועת הנוער העובד והלומד ופתאום חבר שאל אותי" תגיד זה לא דויד ברוזה שם?" וזה היה הוא הלכנו אליו והוא חתם לי על החולצה אבל אחר-כך החניכים ממש הציקו לו אז הוא די הלך... אבל בכל מקרה יש לי שתי חולצות חתומות שלו עכשיו... הוא היה ממש מצחיק, שהוא חתם לי על החולצה התרגשתי וקיפצתי כמו איזה עילג אז אמרתי לו:" יואו איך אני מרגיש כמו מעריצה מטומטמת" והוא ענה לי :"אתה גם נראה ככה"... קיצר היה קטעים!
 

kaktusa

New member
ענק! ../images/Emo13.gif

נו אז סוף סוף פגשת אותו :) אור ברור לך שאתה בא לאשדוד לא מעניין אותי מה ואיך...
 

rabenir

New member
שמע ידידי,

סיפור משעשע לגמרי....אבל תשמע את זה: דברתי עם דויד, והוא זוכר אותך, ברם, הוא התכוון שככה הוא מרגיש...(נראה), מה שהופך את המצחיק, ליותר מצחיק... ניר
 
המשך...

אני כמעט הבאתי לטיול את הדיסקמן עם הדיסק המיטב לעכשיו בתוכו כמובן, אבל ידעתי שאני מדריך וחשבתי שלא יהיה לי זמן לשמוע, אם הייתי מביא את הדיסקמן והוא היה חותם לי על הדיסק שלו זה היה פשוט מעולה!!! זה שהוא זוכר אותי זה נחמד אבל אני את "השיחה" איתו אזכור לעוד הרבה זמן... זה באמת שיפר את הטיול שהיה די מעפאן בלעדיו... חברים שלי אמרו לי:"מה, מה כבר תעזור לך חתימה", ואז חשבתי על השורה "די להיות כזה סנטימנטלי", ואמרתי לעצמי " בעצם, למה לא? יש לי על החולצה חתימה של הזמר החי שאני הכי אוהב בעולם" (ככה זה שאני אוהב את שנות השישים וזמרים חדשים יחסית הם שלום חנוך פוליקר ובעיקר מאיר אריאל, שכבר לא עונה על ההגדרה זמר חי...) אז אני אומר תהיו סנטימנטלים לפעמים ואם זה במידה אז זה חשוב ונחמד...
 
למעלה