ראיתי סרט מרגש ומקסים../images/Emo202.gif
"הילד בפיג'מת הפסים" עצוב ונוגע ללב
אני כל פעם מתמגנטת כל כך חזק לתקופת השואה ולסיפורים של אותה תקופה.... ראיתי את המשפחה הגרמנית שסופר עליה בית מצוחצח כלים מבריקים הכל מסודר למישעי אמא מטופחת ושיער מוקפד ילדים מצוחצחים ומסודרים.... לא יכולתי שלא להזר בשיחזור גילגולים שפעם עשיתי וגיליתי שגדלתי בבית כזה (לא יודעת אם הייתי יהודיה או נוצריה...) אבל ראיתי את הסלון עם רהוט העץ הכבד והמבריק ופסנתר כבד בצד וראיתי את "אמי" רצינית,ממהרת,קפדנית,קרה.... מעניין כמה זה משפיע עלי כיום ביחס לילדיי? ביחס לעצמי? ביחס לבחירה של הוריי בחיים אלה.....
"הילד בפיג'מת הפסים" עצוב ונוגע ללב