ראיתי עיר עוטפת אור

[ישראל שורק]

ראיתי עיר עוטפת אור

היכרתי פעם איש שזה היה השיר האהוב עליו. זה היה בצבא. שירתנו באותה מחלקה. היינו חברים קרובים מאוד. חלפו עשרים ואחת שנה מאז ראיתיו לאחרונה. לעיתים קרובות אני מזמזם לעצמי את השיר הנהדר הזה ונזכר. יש לי בן דוד שחזר בתשובה. נעשה חרדי. מאז שוחחנו לאחרונה חלפו שנים רבות מאוד. ובכל זאת בכל פעם שאני מחשב 9+5=14 אני נזכר בו. כך גם כשאני מהרהר במספר 55. זה היה המספר השנוא עליו. כשאני חושב על כמות הזכרונות הקשורה במילים, בריחות, בצבעים, בחפצים, בשמות, בארנקים, בנורות, בכדורי שוקולד ובכדורי פינג-פונג- הלב כמעט נשבר. וכשאני חושב שכל רגע שעובר מייצר זיכרון נוסף שאובד- הוא נשבר ממש. אין צורך להגיב על הודעה זו.

 

[אופטימית פסימיסטית]

במקום תגובה

תמשיך...

 

[רבי מנחם מנדל]

../images/Emo176.gif

זה היה מרענן מאדו ונוגע.

 

[נעמי 333]

מגיע לי מזל טוב

נרשמתי לתפוז היום. גם אני מוטרדת מאד מזכרונות אבודים ומה"נעורים" האבודים. החלפתי קידומת... . לי יש בעייית זיכרון. אני זוכרת את כל מה שרה לי לפני 20 ו30 שנה ולא זוכרת מה עשיתי אתמול בבוקר. הרבה פעמים הייתי מתוסכלת מזה שאני "מעבירה אותה בסבבה" וכמעט שום דבר שקורה לי אני לא אומרת לעצמי נעמי- את זה תזכרי.כאילו שום דבר לא באמת חשוב...

 

[סטארגייט]

מזל טוב וברוכה הבאה

ישראל מה יהיה?לא תפסיק להפתיע?

 

[ישראל שורק]

אהלן סטארגייט

אתה הרי יודע שההפתעה וההפתעה העצמית היא נשמת אפנו. מה שלומך? עוד מעט יתחיל הקיץ. בקיץ הסיכוי לשינוי גדול יותר. זאת לא פרסומת לשום דבר.

 

[סטארגייט]

"בקיץ הסיכוי לשינוי גדול יותר"?

אני מאמין שאתה לא זורק סתם קלישאות באויר, עשה חסד עימנו ותרחיב,כדי שלא נפספס את הקיץ. ולשאלתך:שלומי מצויין ומשתפר משבוע לשבוע. (לטובת הכלל לא אכפת לי להפוך את זה לפירסומת)

 

[ישראל שורק]

בקיץ אנחנו קלים יותר

בקיץ אנחנו לבושים פחות. אנחנו קרובים לעצמנו יותר. הקיץ הוא עונת ביניים: בין שנת לימודים לאחרת, בין עונות הכדורגל.גם העונות שלנו, אני חושב, מושפעות ממזג האוויר. ואחרי הכל, היתה זו דרכי למסור לך דרישת שלום, ביודעי שאתה נכנס לתהליך לא פשוט של ייעוץ פילוסופי. אני שומע שאתה "משכמך ומעלה". זה משמח מאוד. חוץ מזה, אתה מוזמן לעשות פרסומת גלויה לעבודה עם סטאז'רים. מי כמוך יודע עד כמה סטאז'רים זקוקים לקהל יעד. להתראות!

 

[ישראל שורק]

ברוכה הבאה

אני מצטרף לחברי סטארגייט בברכתו. בעיית זיכרון היא עניין לא נעים, אבל אפשר לחיות איתו. לעומת זאת בעיה של העדר יכולת יצירה ויצירה עצמית נראה לי חמור יותר. להשתמע בפורומנו.

 

[neta2]

אז לא בכדי אנחנו אחים../images/Emo13.gif

כי זה קורה לי כל-כך הרבה.

 

[ישראל שורק]

כמה טוב שיש פורום באינטרנט

כי ככה אחותי האהובה יוצרת אתי קשר! נטע יקירתי, יש לך הרבה מאוד לתרום לקהל הקוראים הנאמן של הפורום הזה. מאחר שפילוסופיה אינה אלא אהבת החוכמה, ומאחר שיש בך הרבה חוכמה והרבה אהבה לא נותר אלא לראות אותן (החכמה והאהבה) בפעולה. או לא.

 

[neta2]

תהייה פילוסופית (של דור)

התגובות להודעה המסתיימת בהיגד "אין צורך להגיב על הודעה זו", מה פשרן? שהרי "רק" אין צורך, זה לא אומר שאסור. ובכל זאת, אסוציאציה מעולם המתים - כשכתוב "נא להמנע מביקורי תנחומים", הכוונה לבקר או להמנע? הראה לי את האור.

 

[ישראל שורק]

נא להימנע מביקורי תנחומים

נא להימנע מביקורי תנחומים - הרי זו בקשה ברורה להימנע מביקורי תנחומים. אין כאן שאלה בעצם. ברור שמדובר בבקשה, ברור שמדובר בבני אדם, ולפיכך יש שאינם נעתרים לבקשות מטעמים שונים. למשל- טעמים פטרנליסטיים: אני, כך אומר לעצמו אולי הבלתי נעתר הפטרנליסטי, אני לא לוקח ברצינות את הבקשה. היא נאמרה ברגע של משבר, הבקשה נאמרה בשעה שהתעטפה נפשו של האדם, על כן היא אינה מייצגת את "רצונו האמיתי". באשר להודעה בפורום- "אין צורך וגו'"... כאן צריך להכיר את הקשרי הדיון השכיחים בפורומים השונים. אנשים שמפרסמים הודעה בפורום- חזקה עליהם שהם צמאים לתגובה, לשיח, לדיאלוג. במקרה הנדון (שהוא בהחלט יוצא מן הכלל) מתפרסם דבר מה שהמחבר מודיע שהוא (אולי) ישמח אם יעיינו בכתוב אולם הוא אינו מעוניין לקדם דיון, ויכוח רו שיחה סביב מה שכתב. אני מקווה שהאור נראה עתה.

 

[neta2]

יפה יפה. איש חכם אתה. ../images/Emo45.gif

ככה זה כשלא בקיאים ברזי הפורומים.