במסגרת שבוע העיצוב בטוקיו...
בצמוד לכל ה"טעם הטוב" שהופגן שם נבחנו גם גבולות ה"טעם הרע". במסגרת זו שוחזר "מוזאון סקס" מהסוג שהיה נפוץ עד שנות ה70 ברחבי יפן. ב"מוזאון" דמויות שעוה בגודל טבעי של נשים וגברים מערביים עסוקים במיני פעילות מינית/מדע בדיונית ( מכונות לגניבת זרע ע"י חייזרים ומיטות גניקולוגיות שונות ומשונות...) בחדר אחר יציקות של אברי מין מכל גודל וגזע (והפעם היצוג השולט דוקא לא של ה"זכר הלבן"...) בתרבות היפנית, במיוחד בצורת הדפסי העץ (YUKIO-E) רבים התיאורים הפורנוגרפיים שמתארים בתיאורים דקדקניים של שיעורי אנטומיה פעילות מינית. גם שם קנה המידה של תיאור אברי המין מוגדל יחסית לשאר הציור. אבל שם התיאור הוא של סמוראים וגיישות... ולא תיאורי סקס בין יצוגי "אחר". כאמור, מוזאון הסקס האחרון סגר בשנות ה-70. כל זה מתמיה עוד יותר לנוכח העובדה שפורנוגרפיה אסורה בחוק ביפן, וסרטים כחולים, כמו גם חוברות ואפילו חוברות מנגה ארוטיות, מטושטשים כולם באזור אברי המין. באשר למוזאון הסקס של דיזנגוף סנטר, מענין לקרא את ההתיחסות ל"מה שקורה בעולם" - הסקס תמיד מענין יותר כשהוא של ה"אחר" ובהצצה דרך חור המנעול... אני הייתי אוצר לתערוכה שם גם את ETANT DONNAIT ואת UNDERWOOD של דושאמפ ואם לא את המקור אז לפחות חיקוי שלהם, אבל את זה פלטו כבר עשה ( אגב פלאטו שרון יכול להוות בסיס להרצאה "פוסט מודרניזם מהו?"- וכנראה לא סתם בחרו על כריכת ספר של פרדריק גיימסון צילום של הסנטר)