hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
כנראה כי גם למשפחה שלי לא חסר. בכל מקרה, אז קיצר, הדר, דנה, קורלי ועוד שלוש יושבים בפינת עישון והם כולם מדברים על הרכבים שלכל אחד יש. הדר, שהיא עשירה, שואלת את דנה, שגם היא עשירה, כך מסתבר, איזה רכב יש לה, ולדנה יש אאודי קיו 7, שזה רכב שעולה כמעט 700,000 שקל (כשלי תהיה אאודי, זאת תהיה אאודי a 9 אבל לא חשוב...
). פתאום יוסי שואל את הדר איזה רכב יש לה ומסתבר שלהדר יש ריינג' רובר איווק, שזה רכב שעולה כמעט 400,000 שקל (הריינג' רובר שלי לא יהיה מהסוג הזה אבל לא חשוב...).
פתאום קורלי (הענייה) קמה והולכת. תוך כדי שקורלי הולכת הדר אומרת על הרכב שלה (של הדר) "אני לא מרגישה צורך ברכב שעושה הצגה. אני לא מרגישה צורך", שאת זה חצי אהבתי וחצי לא. חצי אהבתי את זה כי זה הצחיק אותי, הניתוק שלה. כי ריינג' רובר ב-400,000 זה רכב שלא עושה הצגה? ובאותו הזמן, חצי לא אהבתי את זה, כי כל כמה שהניתוק שלה מצחיק, בסוף זה לא באמת בסדר. כאילו, בסדר, תהיי עשירה, אני הכי בעד זה, אבל זה לא אומר שאת חייבת להיות חסרת מודעות. אז מה אם חסר לך ידע מעשי? יש דבר שנקרא ידע תיאורטי וזה מפצה הרבה גם עבור אנשים שלא באמת חוו דברים על בשרם. וזה כן אפשרי להיות עשיר או עשירה ועדיין להיות מחוברים. עובדה שיש עשירים שיודעים מה זה החיים האמיתיים והעולם האמיתי. גם היא יכולה.
בחדר הארונות קורלי יושבת עם פרידה המלכה ואומרת לה כמה שקשה לה עם שיחות סופר שטחיות, ואיך שלה עצמה אין כסף ושהיא לא יכולה לדבר עם אנשים על רכבים יקרים ובשמים יקרים וכל מיני ואנשים אחרים בבית פשוט יורים שמות של מותגים והיא מסתכלת עליהם בהלם.
מת על החרא הזה, מת
פתאום דני, הדוגמן היפיוף מצטרף לשיחה ומתלונן גם הוא על הדיירים העשירים וכל השיחות שלהם על המותגים, ואיך שאין לו גם, וזה לא נעים לו
אבל אז קורלי התחילה לבכות וזה כבר לא היה כיף יותר, כי בסופו של דבר, האנשים שאוהבים את השיט הזה של עשירים-עניים בתוכניות הריאליטי שלהם ובסדרות הטלוויזיה שלהם ובסרטים שלהם, ואולי אפילו בחיים האמיתיים, אנשים שאוהבים את הדברים האלו, לדוגמה אני, אנחנו אוהבים את זה מתון וכשהעניים סתם כזה פוערים עיניים והם בהלם והם מקנאים וזה, ואנחנו לא אוהבים את זה כשבאמת-באמת כואב להם בצורה קשה ועמוקה על זה שלאחרים יש ולהם אין, ולכן כשקורלי התחילה לבכות, זה היה השלב שכבר לא היה לי כיף יותר
למרבה המזל, פרידה המלכה הייתה שם והכי הרימה לה שבעולם ועזרה לה להרגיש טוב יותר
אני אוהב את העשירים-עניים אבל אפשר שלא לבכות יותר? תודה
לדוגמה עם דני זה יותר נחמד. הוא לא בוכה. הוא בעיקר פשוט שולח להדר הערות עוקצניות כמו "ילדת שמנת מגבעתיים" ו"משאירה במסעדה 200 שקל"
הכי הצחיק אותי שהוא חושב ש-200 שקל זה הרבה כסף להוציא במסעדה
לא שמסעדות זה הקטע שלי ושאני מבזבז שם הרבה, כן?
אבל מי שבאמת הולך למסעדת יוקרה ומשקיע, אפשר להשאיר שם איזה אלף שקל...
בכל מקרה, רק על הכסף שלה והחיים היפים שלה, הדר היא אחת הדיירות היותר אהובות עליי. זה נכון שזה לא באמת הדבר הכי קל להזדהות איתו, אבל זה לא כאילו שהיא הבן-אדם היחיד בעולם במצבה, ואנשים שמגיעים ממצבים דומים יכולים להזדהות, וזה לא כאילו שהיא באמת-באמת הבן-אדם שהכי קשה בעולם להזדהות איתו, גם אם לא הקל ביותר.
היא כמו דמות של נבל באיזשהו סרט, להבדיל כמובן אלף אלפי הבדלות בינה לבין נבלים בסרטים, כן? אבל אם לדוגמה יש מישהו שהיו לו חיים לא טובים, או קרו לו דברים לא טובים, והוא הפך בעקבות כך לזבל של בן-אדם, או מי יודע, אולי אפילו באמת ממש בן-אדם רע וכל הסיפור, ולא חסרים אנשים כאלו, אז כן אפשר להזדהות עם דמות הנבל, כי חיים לא טובים או דברים לא טובים שקורים לך, זה איך נהפכים לנבלים או כמעט נהפכים לנבלים, ואז אתה מבין את הנבל, ואז אתה אוהב את הנבל. זה אותו הדבר בעצם.
הג'וקר של הית לדג'ר לדוגמה הוא נבל שמאוד מזדהים איתו.
הדר, עם הכסף שלה והנעורים שלה והיופי שלה, ואיך שהיא מכניסה שם את כל הקטע של העשירים-עניים, ואיך שדני זורק לה הערות נורא מצחיקות על איזו ילדה קטנה, עשירה ומפונקת היא, הייתה יכולה להיות הדמות המועדפת עליי לזכייה בתוכנית בגלל איך שאני מזדהה איתה ומגיע מחיים דומים, אבל אין מה לעשות, יש את פרידה המלכה, שפשוט הרבה יותר מגיע לה, כי היא פשוט עברה כזה מסע מטורף של קבלה עצמית, שזה דבר באמת מאוד יפה ומעורר השראה והרבה אנשים מתמודדים עם שיט של קבלה עצמית.
וגם איך שהיא כולה לב (גם אני בן-אדם שכולו לב אז נורא קל לי להזדהות עם זה
). לדוגמה איך שהיא עודדה את קורלי בחדר הארונות וידעה בדיוק מה להגיד כדי לעודד אותה.
פרידה היא הזוכה שלי.
לגמרי.
פרידה:
). פתאום יוסי שואל את הדר איזה רכב יש לה ומסתבר שלהדר יש ריינג' רובר איווק, שזה רכב שעולה כמעט 400,000 שקל (הריינג' רובר שלי לא יהיה מהסוג הזה אבל לא חשוב...).פתאום קורלי (הענייה) קמה והולכת. תוך כדי שקורלי הולכת הדר אומרת על הרכב שלה (של הדר) "אני לא מרגישה צורך ברכב שעושה הצגה. אני לא מרגישה צורך", שאת זה חצי אהבתי וחצי לא. חצי אהבתי את זה כי זה הצחיק אותי, הניתוק שלה. כי ריינג' רובר ב-400,000 זה רכב שלא עושה הצגה? ובאותו הזמן, חצי לא אהבתי את זה, כי כל כמה שהניתוק שלה מצחיק, בסוף זה לא באמת בסדר. כאילו, בסדר, תהיי עשירה, אני הכי בעד זה, אבל זה לא אומר שאת חייבת להיות חסרת מודעות. אז מה אם חסר לך ידע מעשי? יש דבר שנקרא ידע תיאורטי וזה מפצה הרבה גם עבור אנשים שלא באמת חוו דברים על בשרם. וזה כן אפשרי להיות עשיר או עשירה ועדיין להיות מחוברים. עובדה שיש עשירים שיודעים מה זה החיים האמיתיים והעולם האמיתי. גם היא יכולה.
בחדר הארונות קורלי יושבת עם פרידה המלכה ואומרת לה כמה שקשה לה עם שיחות סופר שטחיות, ואיך שלה עצמה אין כסף ושהיא לא יכולה לדבר עם אנשים על רכבים יקרים ובשמים יקרים וכל מיני ואנשים אחרים בבית פשוט יורים שמות של מותגים והיא מסתכלת עליהם בהלם.
מת על החרא הזה, מת
פתאום דני, הדוגמן היפיוף מצטרף לשיחה ומתלונן גם הוא על הדיירים העשירים וכל השיחות שלהם על המותגים, ואיך שאין לו גם, וזה לא נעים לו
אבל אז קורלי התחילה לבכות וזה כבר לא היה כיף יותר, כי בסופו של דבר, האנשים שאוהבים את השיט הזה של עשירים-עניים בתוכניות הריאליטי שלהם ובסדרות הטלוויזיה שלהם ובסרטים שלהם, ואולי אפילו בחיים האמיתיים, אנשים שאוהבים את הדברים האלו, לדוגמה אני, אנחנו אוהבים את זה מתון וכשהעניים סתם כזה פוערים עיניים והם בהלם והם מקנאים וזה, ואנחנו לא אוהבים את זה כשבאמת-באמת כואב להם בצורה קשה ועמוקה על זה שלאחרים יש ולהם אין, ולכן כשקורלי התחילה לבכות, זה היה השלב שכבר לא היה לי כיף יותר
למרבה המזל, פרידה המלכה הייתה שם והכי הרימה לה שבעולם ועזרה לה להרגיש טוב יותר
אני אוהב את העשירים-עניים אבל אפשר שלא לבכות יותר? תודה
לדוגמה עם דני זה יותר נחמד. הוא לא בוכה. הוא בעיקר פשוט שולח להדר הערות עוקצניות כמו "ילדת שמנת מגבעתיים" ו"משאירה במסעדה 200 שקל"
הכי הצחיק אותי שהוא חושב ש-200 שקל זה הרבה כסף להוציא במסעדה
לא שמסעדות זה הקטע שלי ושאני מבזבז שם הרבה, כן?
אבל מי שבאמת הולך למסעדת יוקרה ומשקיע, אפשר להשאיר שם איזה אלף שקל...
בכל מקרה, רק על הכסף שלה והחיים היפים שלה, הדר היא אחת הדיירות היותר אהובות עליי. זה נכון שזה לא באמת הדבר הכי קל להזדהות איתו, אבל זה לא כאילו שהיא הבן-אדם היחיד בעולם במצבה, ואנשים שמגיעים ממצבים דומים יכולים להזדהות, וזה לא כאילו שהיא באמת-באמת הבן-אדם שהכי קשה בעולם להזדהות איתו, גם אם לא הקל ביותר.
היא כמו דמות של נבל באיזשהו סרט, להבדיל כמובן אלף אלפי הבדלות בינה לבין נבלים בסרטים, כן? אבל אם לדוגמה יש מישהו שהיו לו חיים לא טובים, או קרו לו דברים לא טובים, והוא הפך בעקבות כך לזבל של בן-אדם, או מי יודע, אולי אפילו באמת ממש בן-אדם רע וכל הסיפור, ולא חסרים אנשים כאלו, אז כן אפשר להזדהות עם דמות הנבל, כי חיים לא טובים או דברים לא טובים שקורים לך, זה איך נהפכים לנבלים או כמעט נהפכים לנבלים, ואז אתה מבין את הנבל, ואז אתה אוהב את הנבל. זה אותו הדבר בעצם.
הג'וקר של הית לדג'ר לדוגמה הוא נבל שמאוד מזדהים איתו.
הדר, עם הכסף שלה והנעורים שלה והיופי שלה, ואיך שהיא מכניסה שם את כל הקטע של העשירים-עניים, ואיך שדני זורק לה הערות נורא מצחיקות על איזו ילדה קטנה, עשירה ומפונקת היא, הייתה יכולה להיות הדמות המועדפת עליי לזכייה בתוכנית בגלל איך שאני מזדהה איתה ומגיע מחיים דומים, אבל אין מה לעשות, יש את פרידה המלכה, שפשוט הרבה יותר מגיע לה, כי היא פשוט עברה כזה מסע מטורף של קבלה עצמית, שזה דבר באמת מאוד יפה ומעורר השראה והרבה אנשים מתמודדים עם שיט של קבלה עצמית.
וגם איך שהיא כולה לב (גם אני בן-אדם שכולו לב אז נורא קל לי להזדהות עם זה
). לדוגמה איך שהיא עודדה את קורלי בחדר הארונות וידעה בדיוק מה להגיד כדי לעודד אותה.פרידה היא הזוכה שלי.
לגמרי.
פרידה:
